הנהלת האתר
23.08.12 / 11:12
אני יודע, אני יודע שאולי עכשיו בדיוק החודש הזה אני אוכל להרכין את ראשי ולהגיד מצטער על הכל, אבל
אני יודע, אני יודע שאולי עכשיו בדיוק החודש הזה אני אוכל להרכין את ראשי ולהגיד מצטער על הכל, אבל בעצם אחרי שיגמר היום שבו אצטרך לפגוש אותך ושתשמע על מה שעשיתי אני אחזור לחיי, לחיי השקריים והלא אמיתיים.
מה אפשר לעשות שאני חי בעולם שבו הכל אפשר לעשות, החיים שלי הפכו מבולבלים מתמיד, איך אסתכל על עצמי ביום הזה ומה אני עוד יכול להגיד בצדקתי, מודה טעיתי? לא נראה לי, כי אני לא אוכל לשקר, זאת אומרת לא אוכל להגיד מודה טעיתי ומיד לאחר היום הזה שלך אני אחזור לסורי. [caption id="attachment_19441" align="alignright" width="282"]
יוני סבג, חטאתי[/caption] אני יודע אתה נותן לי הכל ובאמת הכל, כל מה שאני צריך, חיים טובים, חיוך קבוע על פניי, מקצוע שגם מאכיל אותי במובן החומרי וגם ברוחני ומה אני נותן בשבילך? כלום. אתה בסך הכל נותן לי הוראות לחיים טובים יותר אבל אני מעדיף להקשיב לאיש הזקן, האיש הרע הזה שכל הזמן יושב לי בצד שמאל של הכתף. הנה התחיל החודש שבו אתה מבקש ממני לבוא בשעה מאוחרת בלילה לבקש סליחה ואני כמובן מעדיף לישון, אתה נותן לי חודש לחזור בי על כל חטאי ואני מעדיף לא להתייחס ואז ברגע שיגיע היום אני אתפוצץ, אתפוצץ מבושה, איך אני יכול לעמוד בפנייך ככה, גופי עטור בקליפות מסריחות, ראשי עסוק במחשבות של חומריות ולמרות כל זה אתה עדיין תרחם עליי, קשה לי להאמין שאתה יכול לרחם עליי ככה..כמעט כל השנה אני שוכח אותך וכשאני צריך משהו אז כמובן אני מיד מרים את עיניי אליך ואתה כמו אבא טוב נותן כל מה שחפץ ליבי, את האמת אני בעצם מת, אולי נושם אבל לא חי אולי הולך אבל מעט צולע כי לא ככה הם חיי, חיי השקר חיים של שטות, ובכל זאת אני אשכח מהכל כשאני אצטרך משהו, הייתכן? הייתכן שתענה לי כשאני צועק אליך בכל פעם? הייתכן שאני אסתום את אוזני ואכסה את עיניי כשאתה תיתן לי סימן? עד מתי אהיה קליפת אינטרס מהלכת?. ביום הזה שכולם עטופים בשקט, שכולם זועקים על מנת שתרחם עליהם אתה תתיישב על כיסא הכבוד ותעבור אחד אחד מילדייך, מי לחיים ומי לעולם הבא, מי לפרנסה ומי לעבודה קשה, מי לטוב ומי לרע ומי אל הלא נודע, ואני אשב שותק על הספה אולי במחשבה שעכשיו תורי ועכשיו אותי אתה רואה ויעבור בי מחשבה שטוב לי מותי מחיי, אני אתבייש כמו שלא אתבייש לעולם ואני אוריד את עיניי עד שכמעט ייפלו הן מרוב בושה. מה עוד אפשר להגיד לך? כלום. אתה כהרגלך ממשיך לתת לשמח לאהוב ולרחם ואני, אני עדיין אשתוק, כי לא אוכל לדבר יותר, אין לי גם דבר מה בצדיקתי ואין לי סנגור שיכול להטיב עימי אלא רק קטגורים שאספתי ואספתי בשנה שעברה עליי, את ההוראות שלך לא מילאתי ובמקום להתקרב אני התרחקתי. כמי שאוהב אותך כל כך וקצת קשה לו למלא אחר הוראותיך הטובות עדיין בעזות פנים מבקש ממך בקשה,בבקשה רחם.
