תחפושת או סתם בית בושת?

איזה כיף זה חג פורים. שלושה ימים של הנאה צרופה. תחפושות, מסיבות, קרנבלים, עדלאידע, משלוחי מנות, כולם צבעוניים..

והתחפושות.. וואו אני משוגעת על זה. עד כדי כך ששנה שעברה הייתי חזירה והתחפשתי לשתי תחפושות שונות. אני לא מבינה איך אנשים לא אוהבים או לא רוצים להתחפש?! מה יותר כיף

מזה שיש לך אפשרות להתלבש ולהתאפר איך שבא לך, להתפרע ולהפריז בהכל, להקצין בלבוש ובכל התפאורה מבלי שישפטו אותך כמו בכל יום בשנה. אפילו המסע המפרך עד לקבלת התוצאה של התחפושת הרצויה אהוב עליי. הריצות, הקניות, האירגונים, התפירות והאיפור.

מדי שנה אני שומעת יותר ויותר אנשים שכבר לא בקטע של להתחפש, כנראה בגלל גילם. וזה חבל. "זה כבר לא בשבילנו" - למה ?! אתה מחליט מה בשבילך ומה לא. אז אם אני בת 26 אז כבר לא מתאים שאתחפש.. אפילו בגילי המופלג (חח סתם) זה מרגיש לי הכי נכון, כמו כל שנה, למה לי לתת לגיל למנוע ממני דברים שאני אוהבת ורגילה אליהם?!

בין אם רווקים או בין אם הורים לילדים- זה כיף. כשאתה רווק אז אתה יוצא חוגג עם החבר'ה, משתכרים, כל אחד עם התחפושות שלו, ובכלל אם מתחפשים יחד בקבוצות או בזוגות זה הרבה יותר עוצמתי ומגניב. וכשאתה הורה אז מה יותר כיף לילד שלך לראות את האבא/אימא שלו מחופשים כמוהו.

ויש גם את אלו ששופטים ומעבירים ביקורת על המחופשים: "תראה את זאת חיה בסרט שהיא מרלין מונרו". או שנבהלים מכמות העור החשופה בחג זה. אז מה?! וכשאנחנו בים אנחנו לא חשופים לכל?! אז בשביל זה יש את חג פורים ולדעתי זה לגיטימי להתלבש פרובוקטיבי וחשוף מהרגיל ( כמובן בגבול הטעם הטוב וזה לא כולל לחשוף פיטמה :) ) מאחלת לכולנו חג פורים שמח, פורה במגוון של תחפושות, הרבה כיף וכמבון תמונות יפות. תתפרעו עם הדמיון ותפציצו בתחפושות.