איך בני הצליח (כמעט) לחלוף מעל מהמורת השוק

איש אחד בא לרבי והתלונן שהבית שלו קטן  מידי לו ולמשפחתו . אמר לו הרבי תכניס לבית את עז ותחזור בעוד שלושה ימים. התפלא האיש אבל עשה כמצוות הרב. לאחר שלושה ימים אמר לו הרב עכשיו תכניס גם את החמור הביתה. התפלא האיש אבל עשה כמצוות הרב. לאחר שבוע חזר האיש לרב ואמר לו רבי המצב בלתי נסבל בבית. אמר לו הרב עכשיו תוציא את העז והחמור ותחזור אלי מחר. כשחזר האיש שאל אותו הרב "נו איך הבית עכשיו?" ברוך השם ענה האיש ממש מרווח.

בעזרת הטריק הישן הזה בדיוק נטרל וקנין את התנגדות סוחרי השוק. חילק להם מעט דוכנים העלה את השכירות ביטל את יום שני ואז הוציא את העז וביטל את הגזרות.

בני הצליח לנטרל את התנגדות הסוחרים אבל מה שעזר לו היא התנהגותם המוזרה של המתחרים שלו. לאה מלול לא עסקה בנושא. איתמר שמעוני באופן תמוהה לא עשה שום דבר. לא דיבר לא הציע ולא ביקר. אבי עייש נחלץ לכאורה לעזרת הסוחרים אבל בעצם חוץ מלדבר ולשקול לא עשה דבר. והאחרים כלום .

התגובה של המועמדים מוזרה משום שפתיחת השוק הייתה פגיעה ביותר. חלוקת הדוכנים נעשתה לכאורה ללא שום הליך חוקי וניתן היה בקלות לתקוף אותה דרך בית המשפט. המועמדים לא עשו את זה מסיבותיהם וניתן רק לתהות מה המניעים.

את הסוחרים בני הצליח לנטרל אבל את העובדה שהשוק בעצם עוד לא גמור גם אחרי 5 שנים היה קשה יותר להסתיר. את העליבות של המקום החדש. את המחסור בחניה ובמקומות אכסון .כול אלה הם בעיות מובנות. בני בונה על הזיכרון הקצר של הבוחרים שלא יזכרו שהבטיח שוק מפואר שלא היה במזרח התיכון. יצא שוק קטן ודי עלוב.

אבל כאמור בני הצליח לצלוח את פתיחת השוק בניגוד לציפיות (לפחות לציפיות שלי) איתמר הצליח בכול זאת לגזור קופון בזה שהופיע בשוק בזמן שבני היה שם והוכיח לבני שאולי לא מוחים נגד בני אבל עדיין זוכרים לו ותומכים בשימעוני. גם אבי עייש גזר קופון קטן על הנכונות.

הסיבוב הזה הסתיים בתיקו אבל זה הישג לבני שיצא לסיבוב הזה עם קלפים ממש גרועים. שמעוני לעומתו יכול להיות מאוכזב תיקו במשחק שהיה צריך להיות כולו שלו.