גל חזיזה
12.11.12 / 09:28
כתושב אשקלון אני מרגיש שאני חי במערב הפרוע. הגראדים נופלים חופשי, יש יותר מטוסים ומסוקים בשמים
כתושב אשקלון אני מרגיש שאני חי במערב הפרוע. הגראדים נופלים חופשי, יש יותר מטוסים ומסוקים בשמים מציפורים, והחינוך הבריאות והכלכלה על הפנים. יש לי הרגשה שכל יום הוא מלחמת הישרדות בג'ונגל הדרומי.
כדי להמחיש לכם את ההרגשה, אני רוצה לספר לכם על השיגרה שלנו, דבר שתושבי המרכז פשוט לא יבינו. רק כשלושה שבועות התפוצצה מכונית ממולכדת מלאת חומר נפץ ממש מתחת לחלון ביתי בשעה אחת בלילה. אומרים שזו הייתה תאונת עבודה, העובד, שלא הצליח בעבודתו, החזיר את נשמתו לבורא, לא לפני שגם לפאניקה בכל השכונה. בנוסף, רק לפני כארבעה חודשים, נפל רסיס גראד במרחק של 20 מטר מדירתנו. לפני כשנתיים גראד השמיד בפגיעה ישירה מכונית במרחק של 40 מטר מביתי. לא עוברים אפילו חודשיים בלי שכיפת ברזל מיירטת רקטת גראד מעל ביתי. במועצה אזורית אשכול אין יום שבו לא משוגר אליה גראד אחד לפחות. לא פלא שילדיי ואשתי כבר פיתחו חרדה מכל רעש ורעד. [caption id="attachment_15364" align="alignright" width="300"]
גל חזיזה: חי בשטח הפקר[/caption] הפשיעה חוגגת בדרום. חלק מהבדואים מהנגב מרגישים שהדרום הוא חנות אחת גדולה - רק להושיט יד ולקחת. כשיש מחסור ישנה גם פשיעה רבה: עבריינים רבים שמטילים אימה על התושבים בצורת דמי חסות ולקיחת אחוזי הכנסה נוספים מעסקים מצליחים. החודש ליוויתי את אימי לחדר המיון בבית החולים באשקלון. נאלצנו לחכות מעל לשש שעות לטיפול באותו חדר מיון, שכבר שנים משרדי הממשלה מתקמצנים על כל שקל שצריכים לבזבז עליו. במרכז שירות כזה לא היה עולה כלל על הפרק, אך בדרום זה נראה טבעי. אשקלון נמצאת במקום הראשון בדרום באחוז הזכאים לבגרות (מאילת עד אשדוד). וזה כשהיא נמצאת במקום ה-40!!!! האינדיקציה הטובה ביותר למצב החינוך בדרום היא אחוז הטייסים שיוצאים מהדרום (לא כולל קיבוצים ומושבים): רק כ-5 אחוז. וזה אומר הכל... תעסוקה? נו באמת זו בכלל לא שאלה. המונח "תעסוקה בכבוד" כמעט ולא קיים באיזור אשקלון והדרום. מעטים מפעלי ההיי-טק או המפעלים שמציעים את השכר הממוצע במשק שהוא 8,900 שקל. אבל אצלנו שכר ממוצע בכלל לא נלקח בחשבון.... פורסם לראשונה ע"י באתר mynet
