במסגרת הסדר טיעון: 12 חודשי מאסר בפועל לזורק בקבוק תבערה

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני השופט, יובל ליבדרו, (בתמונה),  התקיים הדיון בפרשת האזרח שזרק בקבוק תבערה לתחנת המשטרה באשקלון. הדיום התקיים באמצעות טלפון של שב"ס בהסכמת ב"כ הצדדים.הנה פרוטוקול הדיון וגזר הדין:
נציג שב"ס מבית הסוהר נתנאל אזרד: אני מזהה את העצור שלידי, שמו גריגורי ברונשטיין.
הנאשם: שמי המלא הוא גריגורי ברונשטיין, הת.ז שלי הוא 309458420. אני מבין שהדיון מתקיים באמצעות הטלפון בעקבות משבר הקורונה ואין לי התנגדות לכך.
ב"כ הצדדים: הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום מתוקן ויורשע בו. ההסדר כולל הסכמה לעניין העונש, לפיו יעתרו הצדדים במשותף לעונשים של 12 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪ שישולם ב-3 תשלומים לאחר שחרורו.
ב"כ המאשימה: מגישה עותק מכתב האישום המתוקן לתיק בית המשפט והודאה על הסדר הטיעון החתום על ידי ב"כ הנאשם. הנאשם לא חתם על ההסדר כיוון שהוא לא באולם אך אישר טלפונית את ההסדר לב"כ הנאשם.
אני שוחחתי בטלפון עם הנאשם לפני הדיון, לפני דקות מספר. הסברתי לנאשם את ההסדר, הוא הבינו והוא מקובל עליו. לשאלת בית משפט לאחר בחינה נוספת של חוות דעת הפסיכיאטר מחוזי והחומרים הרלוונטיים בעניין זה אנחנו החלטנו לזנוח קו זה ומקובל עלינו שהנאשם כשיר לעמוד לדין ואחראי
למעשיו. אציין כי עמדה זו גם משקפת את עמדת הנאשם שהוא לא חולה נפש.
הנאשם: עורך הדין הסביר לי את ההסדר, אני מאשר את ההסדר אליו הגענו. אני יודע שההסדר הוא שאני מודה בכתב אישור מתוקן וגם הפרקליטות וגם עורך הדין שלי יבקשו מבית המשפט להטיל עליי עונשים של 12 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר, מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪. ידוע לי כי בית המשפט אינו כבול לעונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון. עוד הובהר לי כי אם יחרוג בית המשפט מהסדר
הטיעון, תהא המאשימה רשאית להציג עמדה אחרת באם יוגש ערעור. 
החלטת השופט: מתיר תיקון כתב האישום כמבוקש. כתב האישום המתוקן ייסרק לתיק האלקטרוני.
ב"כ הנאשם: קראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן, הוא מבין אותו והוא מודה בו. הנאשם: עורך הדין הקריא לי את כתב האישום המתוקן, אני מבין אותו, אני מודה בעובדות המיוחסות לי בכתב האישום המתוקן. אני מודה בביצוע עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות (עשיית מעשה באש).

הכרעת דין: על יסוד הודאת הנאשם, הינני מרשיע אותו בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות (עושה מעשה באש), עבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

טיעוני ב"כ המאשימה: 11 מאי 2020: בתיק הזה המעשים נעשו על רקע נסיבות של סוג של הבעת מחאה "פרובוקציה", אנחנו חיפשנו בעברו הפלילי של הנאשם שתי עבירות שבהם הוא הורשע, אחת שהיא החזקת שימוש בסמים, בשנת 2014 הפרעה לשוטר. לא מצאנו עילה לפרובוקציה מול המשטרה, כאמור עלה מהתסקיר המעצר כי הנאשם הגיע לבית אמו על מנת לוודא שהיא לוקחת טיפול תרופתי בגין מחלת נפש קשה ממנה היא סובלת. 
על רקע זה, נגרמים קונפליקטים בין האם לנאשם שבעתיה מוזמנת המשטרה מעת לעת ונוצר קונפליקט אל מול אנשי אכיפת החוק. מאותו תסקיר עולה גם שיש לנאשם לפי הוריו בעיות בתחום ההתנהגות וקשה בעצם לשים את 
הנקודה בנראה שהנאשם בחר להראות את המחאה או להביע את הפרובוקציה אל מול תחנת המשטרה ולא היה שם בסיס של כוונה להצית, לגרום להצתה של ממש ולכן סברנו שזה יותר מתאים לנסיבות של 338 וכתב האישום תוקן בהתאם. כמו כן, לקחנו גם בחשבון שהבקבוקים נפלו סמוך מאוד למקום שבו הוא זרק, לא היה מצידו לעשות זאת בכוונה ולכן כתב האישום תוקן בהתאמה. אנחנו לקחנו בחשבון שנזק ממשי לא נגרם, הוצת שם בקבוק תבערה ובעצם למזלו של הנאשם כל המחאה שלו הסתיימה ללא נזק. כמו כן, לקחנו בחשבון את הודאתו של הנאשם, את קבלת האחריות על מעשיו ונראה שההסדר משקף את החומרה שאנחנו רואים מצד אחד באותה בחירה להביע מחאה 
מהסוג הזה, מחאה שהיא מסוכנת, ומצד שני נתנו משקל לכך שלא קרה דבר בפועל. בהתחשב בעברו של הנאשם אנחנו סבורים שעונש של 12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח זה שילוב של מאסר על תנאי. 
טיעוני ב"כ הנאשם לעונש: קודם כל אני רוצה להודות לחברתי על תיקון כתב האישום. היה מו"מ ארוך עד שהגענו להבנות. היה מספר פגישות גם במסגרת הפרקליטות וגם במסגרת הסנגוריה הציבורית כדי לראות איך להסתכל על המקרה הזה כמכלול. שני הצדדים סברו שזה מקרה מיוחד. האיחוד של המקרה הוא מכמה סיבות, הצד האחד זה העושה שמדובר באדם נורמטיבי, לא אלים, ללא הסתבכויות מהותיות בעבר, כשאותה הפרעה לשוטר זה באותן נסיבות שחברתי הציגה לדינמיקה בין הנאשם לבין אמו חולת נפש, הנאשם בן 29, יש לו רקע של מהנדס מחשבים, הוא ניסה לעבוד בתחום הזה עצמאי ונתקל בקשיים. הוא אומנם לא מוגדר כחולה נפש אך ההתרשמות היא שיש איתו איזה שהיא בעיה מסוימת. חוות הדעת לא העלתה איזה שהיא רמזים כל שהם. לגופו של עניין, הנאשם הודה מיד בחקירה, הסביר מדוע, הסביר גם כן שהוא בחר את הנקודה שהוא רוצה לזרוק מהגדר במקום שלא יגרום נזק, בבחירה מודעת שהוא רוצה לזרוק אך לא לגרום לנזק. לכן, אני חושב שבשקלול העניין הנישה שהסכמנו עליה היא ברף הגבוה של עבירות ה-338, עבירות הרשלנות, ואנחנו הסכמנו לזה מסיבה אחת פשוטה, הפסיקה מדברת על זה שאדם עושה משהו באש אף אחד לא יודע איך זה נגמר. 

נאשם: אני מאוד מצטער, לא התכוונתי לפגוע וגם אמרתי את זה בחקירה. זה היה רגע של עצבים.

גזר דין:
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של מעשי פזיזות ורשלנות – עושה מעשה באש, עבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין,
התשל"ז – 1977.
2. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 20.06.2019 בשעה שאינה ידועה אך לפני 22:40 הצטייד הנאשם בשלושה בקבוקי בירה ריקים, שפך לתוכם בנזין והכניס לתוך כל אחד
מהבקבוקים פיסת בד ששימשה כפתיל (להלן: "בקבוקי התבערה"). בשעה 23:20 או בסמוך לכך הגיע הנאשם לשביל שנמצא בסמוך לגדר המקיפה את תחנת המשטרה באשקלון כשברשותו שלושת בקבוקי התבערה שהכין. הנאשם הצית את פתיל בקבוקי התבערה
באמצעות מצת שהייתה ברשותו והשליך את הבקבוקים הבוערים מעבר לגדר לתוך חצר התחנה. אחד הבקבוקים נפל ארצה סמוך למקום זריקתו ושניים נוספים נפלו בשטח התחנה. אחד מהם התנפץ בחנייה האחורית של התחנה ואש שהוצתה החלה לבעור אך דעכה מאליה.
3. במסגרת ההסדר הוסכם כי הצדדים יעתרו לעונשים של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪.
4. המעשים שביצע הנאשם הם חמורים. השלכת בקבוקי תבערה אל עבר תחנת משטרה מהווה מעשה וונדליזם לשמו ויש בה כדי להצביע על זלזול ופגיעה ברשויות אכיפת החוק. למותר
לציין כי מעשה שכזה עלול לגרום לנזק בגוף וברכוש. נוכח האמור נדמה כי העונש עליו
הסכימו הצדדים מקל עם הנאשם ונכון היה להטיל עליו עונש חמור יותר. יחד עם זאת, משהבהירו הצדדים כי מחומר הראיות עלה שהנאשם לא התכוון במעשיו לפגוע ברכוש או באדם כי אם לבצע אקט של מחאה; משהבהירו, כעולה גם מכתב האישום המתוקן, כי לא נגרם כל נזק ממעשיו של הנאשם; משהבהירו כי הרקע למעשיו של הנאשם קשור במצבו האישי החריג של הנאשם הקשור במצבו הנפשי שלו ושל אמו, ומשהתברר כי לנאשם אין עבר פלילי מכביד ורלוונטי, אזי שלא מצאתי לדחות את ההסדר אליו הגיעו הצדדים. אציין עוד כי נתתי משקל גם להודאת הנאשם וללקיחת האחריות על ידו. 
5. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 12 חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו. ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, שהנאשם
לא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע. ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, תקופה של שלוש שנים מיום שחרור מין המאסר, שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון, למעט עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב.
ד. קנס בסך 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה שיעורים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 01.02.2021. שב"ס מתבקש להעביר את העתק מגזר הדין לנאשם. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט העליון.