במקום הפרת אמונים הורשע בשוחד

בית המשפט העליון קבע, כי כאשר עובד ציבור בכיר מקבל סכום כסף נכבד מקבלן שפועל בפרויקטים שונים בעיר ומתמודד על אחרים, ומסתיר את דבר קבלתו, מתקיימת חזקה שמדובר בטובת הנאה מושחתת שניתנה בבחינת "שלח לחמך" ואין הכרח להצביע על אינטרסים מידיים וקונקרטיים על מנת להרשיע בעבירת שוחד. כמו כן קבע בית המשפט העליון, כי עובד הציבור אינו רשאי לקבל טובת הנאה אפילו מידיד, כל עוד קיים מגע כלשהו ביניהם במסגרת תפקידו של עובד הציבור.

כזכור, איתמר שמעוני נידון לעונש של 4 שנות מאסר בפועל בגין הרשעתו בעבירה של לקיחת שוחד בסך של 150 אלף ש"ח וכן בעבירות של הפרת אמונים במסגרתן קיבל סך של 550 אלף ש"ח נוספים. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והרשיע את שמעוני ואת משה פונטה בעבירת שוחד נוספת בסך של 100,000 ₪, במקום הפרת אמונים. בגין הרשעתו של פונטה בתיווך לשוחד, החמיר בית המשפט העליון את עונשו ל-14 חודשי מאסר בפועל, במקום עבודות שירות שהושתו עליו. על אחיו של איתמר שמעוני, עופר שמעוני, שהורשע במתן שוחד, הוטל עונש מאסר בפועל של 14 חודשים, לאחר שנדחה ערעורו. הקבלן יואל דוידי הורשע במתן שוחד לשמעוני ובעבירות מס, ובית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והשית עליו עונש מאסר בפועל של  9 חודשים, במקום עבודות שירות.

המדינה ביקשה במסגרת הערעור להרשיע את איתמר שמעוני ומשה פונטה בעבירות שוחד, מהן זוכו ותחתן הורשעו בעבירה של הפרת אמונים בצוותא. זאת בשל סכום של 100,000 ₪ שהעביר איש העסקים גבי מגנזי לפונטה עבור שמעוני, ופונטה עשה בהם שימוש לטובת תשלום עבור הסכמי הפיצוי של שמעוני.

בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיאה ע' פוגלמן, כב' השו' ד' מינץ וכב' השו' ע' גרוסקופף), קיבל כאמור את הערעור וציין, כי " שמעוני שימש כעובד ציבורי בדרג רם ביותר – ראש עיריית אשקלון. בתיווכו של פונטה הוא קיבל סך של 100 אלף ש"ח ממגנזי, איש עסקים ששימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כקבלן בנייה ושיפוץ בשני פרויקטים גדולים בעיר אשקלון (שהיקפם הכספי נאמד בעשרות מיליוני שקלים). שמעוני היה מודע לפחות לחלק מהאינטרסים שהיו למגנזי בעיר אשקלון באותה עת ... בנוסף, מגנזי התמודד באותה התקופה על מיזמים נוספים מול גופים שהעירייה אחראית עליהם או קשורה אליהם. מדובר אפוא בעובד ציבור בכיר שמקבל סכום כסף נכבד מקבלן שפועל בפרויקטים שונים בעיר ומתמודד על אחרים, ומסתיר את דבר קבלתו. ניסיון החיים מלמד כי במצב דברים זה מתקיימת חזקה שמדובר בטובת הנאה מושחתת שניתנה לשמעוני בבחינת "שלח לחמך".

בית המשפט העליון אף שב וחזר על פסיקה קודמת, לפיה "עובד הציבור אינו רשאי לקבל טובת הנאה אפילו מידיד, כל עוד קיים מגע כלשהו ביניהם במסגרת תפקידו של עובד הציבור. ככל שההיכרות האישית רופפת יותר, טובת ההנאה 'נכבדה' יותר, או הקשר עם התפקיד אמיץ יותר, כן תגבר הנטייה להסיק מן הנסיבות של הנתינה והלקיחה את היסוד הנפשי הנדרש".

עוד קבע בית המשפט העליון, כי "ניגוד עניינים נוצר גם מקום שבו קיבל לידיו עובד הציבור טובת הנאה ממאן דהוא. קבלת טובות הנאה על ידי עובד הציבור נפרסת אפוא על פני מנעד רחב ביותר של מקרים: בקצהו האחד מעשים שאינם מהווים הפרה של איסור משפטי כלשהו; חלקם נטועים במישור המשמעתי; וחלקם נופלים בגדרם של איסורים פליליים ובראשם עבירות השוחד"

כמו כן, התייחס בית המשפט העליון לעניין העברת כספי שוחד לשמעוני בתיווכו של פונטה במזומן וציין, כי  "העברה לא מתועדת של סכומי כסף ניכרים במזומן מיזם לראש העירייה מטעמים לא מוסברים – מעוררת ניחוח של אי חוקיות. בעבר כבר ציינו בהקשר של קבלה שיטתית של כספים באמצעות מזומנים כי "מעל מעטפות מזומנים כאלה מתנוסס דגל שחור של אי-חוקיות, המטיל, על מקבל של מעטפות כאלה, נטל כבד להוכיח את כשרות התשלומים" (ההדגשות במקור – ע' פ'; ע"פ 7641/09 הירשזון נ' מדינת ישראל, פסקה 53 (4.7.2011); ...בנסיבות המקרה דנן, העברת הכספים במזומן מצביעה, ...על מתן שוחד".

ברקע לכ"א שהוגש נגד שמעוני ונאשמים נוספים, עומדים הסכמי פיצוי עליהם חתם איתמר שמעוני, בהיותו ראש עיריית אשקלון, עם שתי נשים שטענו כי פגע בהן מינית. סך כל הוצאותיו של שמעוני בקשר עם הסכמי הפיצוי עמד על למעלה ממיליון ₪, סכום אותו ביקש לממן ממקורות חיצוניים. את משימת גיוס הכספים הטיל שמעוני על אחיו, עופר, ועל חברו הקרוב משה פונטה. כתב האישום כלל 5 אישומים שונים, אשר ייחסו לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, גיוס כספים לטובתו של שמעוני, בחלקם מיזמים בעלי אינטרסים בעיר אשקלון, וזאת בידיעתו של שמעוני. בנוסף, ייחס כתב האישום לשמעוני קבלת סכום נוסף של מאות אלפי שקלים, מבלי שבירר את מקורו, מה שהעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי, שמא בעתיד יידרש להחליט בעניינם של נותני הכסף, כראש עיר.

את המדינה יצגו בהליך הערעור עורכי הדין אבי וסטרמן (שמונה מאז לשיפוט), שרית משגב ונגה בן סידי מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע"י עורכות הדין קרן צבירן לצטר והילה גבאי מפרקליטות מיסוי וכלכלה.