כל מה שרציתם לדעת על סרטן השד

ד״ר אודית גבור הינה רופאה כירורגית המתמקצעת בתחום כירורגיית השד ודר' ענבל שימנס רופאה רדיולוגית המתמקצת בתחום דימות השד, שתינו עובדות במרכז לרפואה יועצת באשקלון ובמרכז לבריאות האישה בבאר שבע של שירותי בריאות כללית.
וכעת לאחר שהצגנו את עצמנו אפשר להתחיל:

1. אני בת 22, אמא שלי חלתה בסרטן השד בגיל 48. מתי אני צריכה להתחיל להיבדק?
ככלל כדאי שתגיעי לבדיקת כירורג שד כבר בגיל 30. כירורג השד יבדוק אותך ובהתאם לבדיקתו יפנה אותך או להמשך בירור ע"י בדיקת אולטרסאונד במידה וימצא משהו בבדיקה או שימליץ על מעקב שיגרתי אחת לשנה במידה והבדיקה תהיה תקינה.
בדיקות דימות השד צריכות להתחיל כ 10 שנים לפני הגיל בו אימך חלתה כלומר בגיל 38 והן יתחילו עם ממוגרפיה, במידה ויהיה ממצא בבדיקה תוזמני להמשך הבירור ע"י צילומים נוספים ו/או אולטרסאונד שד.
חשוב להדגיש שככלל צריך להגיע לבדיקת כירורג שד באופן מסודר כל שנה, בדיוק כמו שהולכים לבדיקת רופא נשים או רופא שיניים פעם בשנה.

2. יש לי כאבים בשד, ממוגרפיה ואולטרסאונד יצאו תקינים, האם לא כדאי לשלוח אותי לבדיקת MRI שדיים?
שאלה מצוינת! יש מספר התוויות לבדיקת MRI שדיים וכאבים בשד אינה אחת מהן, אך זו הזדמנות נהדרת לפרט את ההתוויות לבדיקת MRI שדיים:
א. נשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד: נשאיות הגן לסרטן השד BRCA, היסטוריה אישית של סרטן שד ונשים עם סיכון של מעל 20-25% לחלות בסרטן שד לאורך חייהן (כולל נשאות של מוטציות גנטיות).
ב. הערכה טרום ניתוחית: הכוונה לנשים שחלו בסרטן השד וזקוקות להשלמת הבירור טרם הניתוח (גם כדי להדגים את השד השני).
ג. מעקב אחר תגובה לטיפול בנשים שחלו בסרטן השד ומטופלות בטיפול כימותרפי קדם ניתוחי.
ד. שימוש ב MRI כאשר יש ממצא ממוגרפי לא חד משמעי אשר אינו מודגם בבדיקת האולטרסאונד.
ה. נשים אשר קיבלו בעבר טיפול קרינתי לבית החזה.
ו. נשים עם שתלים מלאכותיים בשד עם חשד לקרע של השתל.
ז. נשים לאחר ניתוח כריתת שד עם חשד לחזרת הגידול במיטת הניתוח או בשד השני.
ח. במקרים בהם יש עדות לגרורות בבלוטות הלימפה בבתי השחי אך מקור הגידול הראשוני אינו ידוע.
ט. שלילת חזרה מקומית של הגידול במקרים של טיפול שמרני
י. ביופסיות בהנחיית MRIלממצאים המתגלים אך ורק ע"י MRI
יא. עפ"י שיקול דעתו של הרופא הכירורג או הרדיולוג במקרים בהם קיים צורך להשלמת הבירור במקרים מורכבים.

3. עשיתי ממוגרפיה ראשונה בגיל 50, בתשובה היה כתוב שיש הסתיידויות עדינות מפוזרות ושהממצא שפיר ואני צריכה לחזור על הממוגרפיה בעוד שנה. מחיפוש באינטרנט הבנתי שהסתיידויות יכולות להעיד על סרטן. איך יודעים שההסתיידויות שפירות?
אחד מהסימנים של סרטן שד הוא נוכחות הסתיידויות עדינות. במילה הסתיידויות כוונתנו לשקיעת סידן ברקמות השד.
חשוב להבין שרוב רובן של ההסתיידויות בשד הן שפירות מיעוטן בעל מראה חשוד וחלק מהן אכן מעידות על נוכחות סרטן בשד.
כאשר הרופא הרדיולוג מזהה הסתיידויות חשודות בשד הוא מזמין את הנבדקת להשלמת הבירור ע"י צילומי הגדלה מכוונים להסתיידויות ובחלק מהמקרים גם לביצוע בדיקת אולטרסאונד.
על פי מראה ההסתיידויות בצילומי ההגדלה מחליט הרופא הרדיולוג אם ההסתיידויות מחייבות המשך הבירור ע"י ביופסיה מכוונת שלהן או מעקב חצי שנתי או שנתי.

4. אני בת 32, ילדתי לפני חצי שנה והפסקתי להניק לפני 3 חודשים. יש לי הפרשה שקופה מהפטמות. האם עליי לדאוג?
הפרשה מהפטמה היא תופעה שכיחה בנשים בהריון ונשים מניקות, כאשר הפרשה מהפטמה נחשבת לתקינה גם עד שנה לאחר הנקה. הפרשות יכולות להופיע גם באישה לא מניקה. לרוב אין הדבר מצביע על סרטן שד. כאשר אנחנו בוחנים הפרשה מהפטמה, אנחנו מתייחסים בעיקר לצבע ההפרשה, האם ההפרשה יוצאת מפטמה אחת או משתי הפטמות, האם מדובר על הפרשה ספונטנית (יוצאת מעצמה), והאם מדובר על הפרשה מצינורית אחת או מכמה צינוריות. סימנים המחשידים לסרטן שד כוללית הפרשה של דם או כזאת המכילה דם, הפרשה ספונטנית מצינורית אחת והמצאות גוש בבדיקה גופנית. חשוב להגדיש, רוב ההפרשות (כולל הפרשות דמיות) מהפטמות אינן קשורות לסרטן שד אלא לממצאים שפירים (לא סרטניים), אך כמעט תמיד יתבצע בירור כאשר תופיע הפרשה מהפטמות אשר אינה קשורה להנקה והריון.

5. אני בת 27, ילדתי לפני 3 חודשים, לידה שנייה. אני מניקה והופיעו לי אודם וכאבים בשד ימין. הרופא משפחה נתן לי אנטיביוטיקה בשם צפורל, אבל, האודם והכאבים לא עברו. מה עושים?
אודם וכאבים בשד באישה מניקה מחשידים תמיד לדלקת בשד או בשמה המקצועי מסטיטיס (Mastitis). הטיפול מורכב ממתן אנטיביוטיקה למשך 10-14 ימים, משככי כאבים, עיסויים וריקון תכוף של השד המודלק. חשוב בנוסף לשתות הרבה מים ולנוח ככל הניתן.
במידה והדלקת לא חולפת עם הטיפול אשר ניתן ע״י הרופא, ניתן לשקול את החלפת האנטיביוטיקה, כאשר האנטיביוטיקה המועדפת היא בדר״כ אוגמנטין (או קלינדמיצין לנשים הרגישות לפניצילין) אשר נחשבת כיעילה נגד מגוון רחב של חיידקים וגם כבטוחה בזמן הנקה. כמו כן, כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה לגבי שיטות לריקון והנקה טובים יותר.
במידה והדלקת לא חולפת יש לבצע US שד להערכת רקמת השד ולוודא שלא התפתח אבסס (מורסה = מוגלה) בשד. במידה ונתגלתה מוגלה, יש צורך בניקוזה.

6. מה קורה אם בבדיקת ממוגרפיה רואים ממצא?
כשמתגלה ממצא חדש בממוגרפיה הנבדקת תוזמן להשלמת הבירור ע"י בדיקת אולטרסאונד שדיים ו/או צילומים נוספים במנחים שונים.
בהתאם למראה הממצאים בממוגרפיה ובאולטרסאונד יוחלט אם יש צורך בהשלמת הבירור ע"י ביופסיה מחטית או מעקב חצי שנתי.

7. אני בת 50 ולראשונה בחיי עשיתי ממוגרפיה, בצילום התגלה גוש בשד שמאל, הוזמנתי לבדיקת אולטרסאונד, הרופאה הרדיולוגית שעשתה לי את הבדיקה דירגה את הגוש כ BIRADS 4A והמליצה על ביצוע בדיקת ביופסיה מחטית מהגוש. מה זה דירוג BIRADS ?
דירוג BIRADS נועד כדי לתת אומדן לגבי מידת החשד לסרטן שד של הממצא.
דרוג ה BIRADS מונה 7 דרגות:
BIRADS 0 - יש ממצא המצריך המשך בירור.
BIRADS 1 - אין ממצא
BIRADS 2 - ממצא שפיר (יש ממצא בשד, אך הוא שפיר)
- BIRADS 3 כנראה שפיר, יש ממצא בשד המצריך בדיקת מעקב בעוד 6 חודשים ובמקרים מסויימים יומלץ על ביצוע ביופסיה.
- BIRADS 4 כנראה שאתי, דרגה זו מתחלקת ל 3 ( ( 4C,4B, 4A אך ככלל יש צורך בהשלמת הבירור ע"י ביופסיה.
BIRADS 5 - חשוד לשאת, יש צורך בהשלמת הבירור ע"י ביופסיה.
BIRADS 6 - שאתי, הממצא הוכח כשאתי בביופסיה.

8. אני בת 50 עשיתי ממוגרפיה לראשונה בחיי ובתשובה כתוב שיש לי מרקם שד סמיך והומלץ לי על השלמת הבירור ע"י אולטרסאונד. מדוע יש צורך בהשלמה ע"י אולטרסאונד והאם אפשר לוותר על הממוגרפיה במקרה שלי?

במקרים של מרקם שדיים סמיך יעילות הממוגרפיה בגילוי סרטן שד פוחתת ולכן קיימת המלצה להשלמת הבירור ע"י בדיקת הדמיית שד נוספת (אולטרסאונד).
לא ניתן לוותר על הממוגרפיה שכן היא בדיקת הבחירה שהוכחה כיעילה בגילוי והורדת תמותה מסרטן שד. כמו כן, הממוגרפיה היא הבדיקה היחידה היכולה לראות הסתיידויות, עליהן הורחב בשאלה מספר 3.