09.08.20 / 10:49
סגל הפיקוד של בה"ד 6 (בית הספר למקצועות הלוגיסטיקה) כבר רגיל לפקד על מאות חיילים שמגיעים אליו בכל מחזור גיוס, אבל בשבועות האחרונים המשימה הפכה למורכבת יותר
כשבנוסף להכנות הרגילות לקראת קבלת מחזור נוסף של חיילים שיצטרפו אל הבה"ד, המפקדים נקראו גם לתפעול של כפר המחלימים לחיילים חולי קורונה באשקלון. בעקבות הגידול במספר החיילים המגיעים אל הכפר, שתי פלוגות של סגל המפקדים עצרו הכול, והגיעו להתגייס לטובת מטרה אחת - טיפול בחיילים החולים.
על התפעול הלוגיסטי של כפר המחלימים אחראי מפקד מגמת החוגרים בבה"ד 6, סא"ל ירין אטדגי, שהיה גם אחד ממקימי הכפר בגל הראשון, ואת המשימה החדשה שקיבל לידיו הוא מתאר כחשובה מתמיד. "כשקראו לנו לתפעל את המקום לא חשבנו פעמיים. הצורך הוא לא רק של הצבא, כל המדינה מתמודדת עם האתגר הזה עכשיו, והחיילים שלנו עומדים בו בצורה מצויינת. הם אלו שאחראים על כל הטיפול בחולים מבחינה לוגיסטית, החל מדאגה לכך שהחייל יגיע בבטחה אל הכפר, דרך בקרה באמצעות החמ"ל ועד לטיפול אפילו בחדר האוכל, וכמובן לכל תפקיד יש את האתגרים שלו. כבר בתהליך ההגעה של החייל למשל, אנחנו נאלצים להתמודד מול סכנת ההדבקה של הנהגים, ולשם כך פיתחנו שיטה מיוחדת שמונעת חפיפה בין החולה לנהג המסיע אותו, כל שלב בדרך מחושב".
סא"ל אטדגי הוא מהראשונים שנקראו לטובת המבצע, והיה נוכח במקום עוד משלבי ההקמה. "זה לא היה פשוט בכלל", מספר סא"ל אטדגי, "מדובר בפרויקט בסדר גודל ענק, שנאלצנו להקים תוך 48 שעות מרגע הפקודה. זאת הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית, להקים חמ"לים, מוצב שליטה ובקרה על כל מה שקורה במתחם האדום ללא צורך בכניסה ממשית למתחם המחלימים. היינו צריכים לחבר את האנשים למשימה בתחום שמעולם הם לא עסקו בו, עולם התוכן שלהם ביום-יום שונה לחלוטין ממה שעשינו כאן, אבל אנחנו בצבא, ואנחנו יודעים שלכל משימה שנקבל אנחנו נרתמים וכך היה".
כבר שלושה שבועות שחיילי בה"ד 6 עובדים מסביב לשעון על מנת לספק את המענה הראוי לחולים הנמצאים במקום, ולעיתים האתגר גדול אפילו יותר, כשבחלק מהמקרים החולים יכולים להיות אפילו החברים שלהם מהבית. "נוצר קשר עמוק בין הסגל למחלימים. לכל מבנה יש את המפקדים שאחראים עליו וקיימות גם קבוצות וואטסאפ של החולים עם המפקדים כדי שנוכל באמת להעניק את הטיפול הטוב ביותר, ואת הפידבק אנחנו מקבלים מהתגובות של המחלימים. המפקדים יודעים ומעורבים בכל מה שצריך - הם יכולים לדעת אם החייל צמחוני, אלרגי ולדאוג אפילו למשחת שיניים ולחבילות מההורים. העבודה שלהם היא מאוד סיזיפית, אבל מצד שני גם מתגמלת. הם שומעים את התגובות של החיילים על הקשר שנוצר והשירות שניתן להם, ומול האתגר הלא פשוט זה נותן להם אוויר לנשימה".
סא"ל ירין אטדגי מוסיף גם על הקשר המיוחד שנוצר בין סגל המפקדים לבין הצוות הרפואי במקום: הגורמים עובדים בסינרגיה אחד עם השני, החמ"ל הוא אחוד ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה בין כולם. יש את הגורמים הרפואיים שמקבלים את פרטי המחלימים, מבצעים שיח לאימות נתונים ומשם אוטומטית זה עובר לגורמים הלוגיסטיים, שמקבלים את המידע ומעבדים אותו לתוצרים בפועל, כולל דרישות מיוחדות ותנאים של כל חייל, כמובן הכול תחת ההגבלות. כל פרט שיעזור בהתמודדות החייל עם המחלה. צפויה לנו עוד דרך ארוכה בהתמודדות עם הנגיף, אבל אנחנו מבינים שזה אירוע מיוחד וזוכרים שהמטרה היא לאומית, לא רק צבאית".