נשארה בחיים כנגד כל הסיכויים

יונת בר תושבת  מושב יד נתן בת 43 נשואה לאסף ולהם שלשה ילדים, קוראת לציבור הרחב בעזרה לגייס כספים לסיום ההליך המשפטי עליו נאבקת מול הגננת ששכחה את בתה ברכב ההסעות באשקלון .

בחודש יוני 2004 ביתה של יונת הובהלה ע"י מנהלת מעון הילדים בו שהתה אל בית חולים ברזילי, כאשר מערכות גופה בקריסה, והיא בת תשעה חודשים בלבד.

כשניסו ההורים לברר מה קרה, מנהלת המעון טענה, כי בזמן שביתם ישנה,  היא הבחינה בה מחרחרת בשנתה ומיהרה לקחת אותה לבית החולים.

 יונת ובעלה אסף, הבינו שהמצב בו הגיעה הפעוטה לבית החולים היה ממש קריטי והסיקו מכך שמנהלת המעון הצילה את חייה.

 יונת מספרת " בזמנו חשבנו שמנהלת מעון" נסיכים "הצילה את ביתי והיא הפכה בעינינו לגיבורת היום, למרות שנותרו השלכות רבות וארוכות טווח על תפקודה ".

התפנית בסיפור

כחמישה חודשים לאחר היום בו הובהלה ש'  לבית החולים ועברה טיפולים, קיבלו במשטרת ישראל שיחת טלפון  אנונימית , ובה נאמר ,שהגננת מסתירה את האמת,  נמסר "שהילדה נשכחה ברכב ההסעות" ולא כפי שטענה הגננת אשר סיפרה שרק חשדה שהיא התייבשה בשנתה.

יונת מקבלת את המידע ומתחילה להצליבו עם עוד ועוד עדויות שמגיעות לפתחה, הכולל עדות אישית  של הסייעות שעבדו בגן , ורק לאחר שעזבו החליטו לשתף .

על פי גרסתן, בשעה  11:00 בבוקר ניגשה הגננת לרכב והבחינה בש' כשהיא אדומה מזיעה ומעולפת , היא נכנסה לגן ובקשה שישכיבו אותה לישון, בזמן זה הסייעת אמרה לגננת שחייב לקחת אותה לבית חולים וכך היא מובלת לברזילי, כאשר המידע שנשכחה מוסתר מההורים.  

יונת מבינה שיש אמת בדבר וניגשת למשטרה לחקירה, אך במשטרה ממהרים לסגור את התיק . בזמן הזה במשך שנתיים רצופות היא מתרוצצת בין בתי החולים במסע טיפולים  של ש'.

יונת ואסף פותחים בהליך משפטי אזרחי, שאורך שנים ארוכות, ובמהלכו מובאים ראיות ונחקרים עדים רבים.

ש' מתקשה להדביק פערים ביחס לגילה

בשנים אלו יונת ובעלה ממשיכים להגדיל את התא המשפחתי ומביאים לעולם עוד שני ילדים ובמקביל ממשיכים לטפל  בש' בכל דרך אפשרית, על מנת לשלבה במסגרות רגילות אך לשווא .

כיום ש' לומדת במסגרת חינוך מיוחד, ומתקשה להדביק את הפערים ביחס לבני גילה כאשר סובלת  מקשים קוגניטיביים ומבעיות של תפקוד מוטורי אשר מגבילות אותה בהתנהלות יום יומית אשר אופיינית לגילה.

היישורת האחרונה של המאבק

לאחר מאבק של 10 שנים, בית המשפט קבע שאכן, באותו יום, נותרה ביתם של אסף ויונת ברכב ההסעות במשך שעות ממושכות. אך כשמתקבל פסק הדין, הגננת ממהרת להגיש ערעור, מה שמעכב את הזכייה בכספי פסק הדין , זאת בטענה ש"הילדה לא בגירה" ולכן לא ניתן לשחרר את הכספים.

יונת מספרת "הזכייה בכספי פסק הדין נועדה לאפשר לנו להעניק לביתנו טיפולים שונים, אשר יקדמו אותה ויעזרו לה להדביק פערים רבים המבחינים בינה ובין בני גילה. 

 לצערנו, כאילו לא די בשנים הארוכות שנדרשו לניהול ההליך, כיום, על מנת לגבות את כספי פסק הדין, אנו נאלצים לפנות אל רשות ההוצאה לפועל".

ומוסיפה "  אני לא יכלה לשמוע על ילדים שנשכחים ברכב או עוברים התעללות בגנים, אני חושבת שהגיע הזמן שיהיה פיקוח בגנים הפרטיים, אני נאבקת לא רק כאמא על הבת שלה, גם עבור הורים ילדים וחסרי ישע , צריך להגביר מודעות ולא לעצום עיניים אלה ליצור שינוי ".

כיום בכדי לשחרר את הפיצוי נדרש מימון אגרה והוצאות לפועל,  עליהם לשלם עלויות רבות  בעבור פתיחת תיק הם נדרשים לתשלום של 20,000 ש"ח  ועל פי חוק הם מנועים מלקבל פטור מאגרה. עד היום מלוא ההוצאות מומנו על  ידי המשפחה,  יונת ואסף אינם מסוגלים לממן את ההליך ולכן הם החליטו לצאת בקמפיין גיוס כספים, על מנת לקדם את ההליך, להגיע לסיום הפרשה ולאפשר לביתם את הטיפול המגיע לה.

לקמפיין גיוס לחצו כאן