מילים דומות

יודעים כמה פעמים קורה לי ששואלים אותי אם אני אחות של מישהי שהם מכירים כי "אין אין, את פשוט 'קופי', 'קופי' שלה"? יודעים שבצעירותי דמיתי שתי טיפות מים לחני נחמיאס, ואמיתי, ילדים רדפו אחריי ברחוב לחתימה? זאת עובדה, יש אנשים ללא קרבה משפחתית כלל, שהם כמעט 'אחד על אחד' במראה עד כדי כך שאפשר להתבלבל ביניהם. אותו הדבר קורה גם בין מילים – יש מילים שונותמשמעות, שזהות למדיי מבחינה חיצונית, ואיכשהו עם השנים מפתחות גם דמיון פנימי ביניהן עד כדי היסוסים בכתיבה ושגיאות כתיב. מבולבלים? בצדק, בואו נעשה סדר!

אומנם משכך כאבים טוב עשוי גם להשכיח מן הזיכרון את הכאב לזמן מה, אך לא זה מקור שמו. כשאומרים ש'הסערהשככה' מתכוונים לכך שהיא נחלשה, נרגעה והשתתקה,ולא, היא לא 'שכחה'- ובוודאי לא איבדה את זיכרונה!

המילים הסטה והסתה נשמעות אותו הדבר, אבל בעוד שלהסיט  את הווילון* נשמע כפועל נייטרלי (שמשמעו להזיז או להפנות לכיוון אחר), להסית נתפס כדבר רע שפירושו לשדל לעשיית מעשה שלילי. אולי הבלבול נוצרבשל הביטויים 'סטה מדרך הישר' ו'סטייה מינית'**, שבאים בהקשר שלילי ויוצקים במוחנו מעין היקש כזה:כשאדם נגרר למעשים רעים הוא סוטה, אולי זאת משום שמישהו שידל אותו והסית אותו?

פעולת הניקיון כרוכה בהסרה של כתמים או של אבק, אולם אין כל קשר בין ניקוי לניכוי (שפירושו הפחתה וחיסור – בעיקר מסכום כסף).ובכל זאת מדוע הבלבול? אולי מפני שבשתי הפעולות יש עיקרון זהה, עיקרון ההסרה- בניקיון מסירים אבק ובניכוי "מסירים" כסף. ולכן ניכוי מס, ולא ניקוי מס, כי את הבית מנקים ואת המיסים מנכים!

האם כל מי שבא מאזור נֶחְשָׁל (חלש ולא מפותח) הוא בהכרח גם נִכְשָׁל (לא מצליח)? כמה פעמים מהססים האם זה בח' או בכ'? ומדוע? כי קל לבלבל בין מי שהוא חלש (וכנראה לעיתים קרובות גם לא מצליח) ובין מי שנכשל (במשימה מסוימת). מזל שהמציאות מוכיחה פעמים רבות את ההפך: שיש אנשים מאזורים נֶחשלים, שאינם נִכשלים!

ולסיום, יש כאלה שאוֹכְפִים את החוק ויש כאלה שעוֹקְפִים אותו, אך כדאי מאוד שלא להתבלבל בין השניים: לֶאֱכֹף ולַעֲקֹף הם שני דברים שונים, ובהקשרים רבים אף מנוגדים. "אכף את החוק", פירושו  דאג שהחוק יישמר, ו"עקף את החוק" זה התחמק ולא ציית לו.

נ.ב מילים נוספות כמו נפטר/נפתר, לצותת/לצטט, הקרב ניתש/ניטש והמכונית גומעת/גומאת ק"מ ועוד, יידונו במאמר הבא! 

הערות:

*ולהסיט את תשומת הלב או להסיט את הדיון.

**שזה משורש קרוב במשמעות סטי/ה. 

מקור:

האקדמיה ללשון עברית