תפסיקו לאכול את המלאווח

"יווו, הדיאטנית הגיעה, תפסיקו לאכול את המלאווח", או "בדיוק אותך אני צריך – אני חייב דיאטה" הן אמירות שהדיאטניות והדיאטנים שומעים כל הזמן" אומרת לירון אופק דוד, מנהלת היחידה לתזונה במחוז דרום כללית. "אז לא, אנחנו לא מטפלות רק בהשמנה ולא אנחנו לא מסתכלות לאנשים ככה סתם בצלחת ולא, אנחנו לא אוכלות רק נבטוטים וברוקולי..."
בישראל מצוין החל מאתמול שבוע התזונה והתזונאי.ת. במחוז דרום של כללית פועלת יחידה מובחרת של 46 תזונאיות ותזונאים הפועלת בכל רחבי הדרום. אין אמנם תורה אחת לאורח חיים בריא, אבל יש דרכים שכבר הוכחו כטובות ומיטיבות לבריאות, ושבוע התזונה הוא הזדמנות מצוינת לספר על מי שמסייעות לנו להלך בהן ועל תזונה בכלל:

למה ומתי?
"הסיבה המרכזית לאכילה היא עם חישת רעב פיסיולוגי, כזה שמרגישים בו שהבטן מעט ריקה, כזה שהבטן רק התחילה לקרקר. זה הזמן לכבד את הגוף ולהעניק לו את מה שהוא מבקש – שזה הזנה לצורך המשך תפקוד תקין ואופטימלי שלו. כשמתעכבים מסיבות שונות, או "כשעובדים עליו" עם מים או קפה או משקאות אנרגיה או סיגריות או מסטיקים או אמצעים אחרים – הוא רק ידרוש את זה ובגדול מאוחר יותר... ובמקביל, כשאוכלים הרבה לפני התזמון הזה באופן שגרתי ויומיומי זה הזמן לשאול מה אני באמת צריך/ה עכשיו?"
איך?
"חשוב שנטה את תשומת ליבנו לפעולת האכילה כשאנחנו אוכלים. שנרפה לרגע, עד כמה שניתן או לפחות בחלק גדול מהארוחות, מהכישרון הנרכש שפיתחנו בעשורים האחרונים לעשות הכל מהכל ובאותו הזמן, ונשים לב שאנחנו אוכלים עכשיו. שנחוש את הטעמים, המרקמים והטמפרטורות, ונרגיש איך השובע לאט לאט מתבסס לו. חשוב שגם נקדיש את הזמן והפניות לאכילה משותפת עם היקרים לנו מכל – משפחותינו, כמה שיותר פעמים בשבוע שרק ניתן, וננצל את הזמן לשיח משותף."
מה?
"גם בהקשר של מה לאכול, רצוי בשגרה לכבד את הגוף שלנו בדיוק כמו שאנחנו שומרים עליו עם חבישת כובע בשמש אבל לא כזו שיוצאים אליה לכמה דקות, בדיוק כמו להקפיד על שינה טובה ובמועד אבל לא קורה כלום אם עשינו לילה לבן פה ושם, ובדיוק כמו שהרבה שעות מסך מחבל לנו בדברים רבים אבל לא נורא לעשות בינג' על סדרה פה ושם – כך גם עם אוכל. חשוב שבשגרה נאכל אוכל גולמי וטבעי וכמה שפחות מעובד ושמגיע באריזות למיניהן, שנאכל ירקות בשלל צבעים ופירות לפי התאמה אישית, שנשתמש בשמן זית ונאכל ביצים, דגים, קטניות, ומגוון של אגוזים ושקדים, שנתבל את האוכל שלנו בעשבי תיבול ותבלינים שונים ולא נרגיל עצמנו לריבוי של מליחות ומתיקות, ושנשתה מים לרוויה.
וכדי להיות בריאים באמת חשוב להבין שבמאה ה – 21, כמו גם במאות קודמות אבל עדיין קצת אחרת, לאוכל ולאכילה יש תפקידים והקשרים שונים ורחבים, ובריא זה באמת לחיות בגמישות והנאה לצד זה, בלי "אסור ומותר" אלא עם קשב מלא למה נכון לי במכלול ההיבטים. נכון לאכול פיצה עם כולם כשמזמינים ונכון לאכול גלידה כשחם ומאוד אוהבים, וזה בסדר גמור לאהוב בורקס ולאכול אותו מדי פעם, וכל זה בלי רגשות אשמה כי בעולם השפע הזה בו אנחנו חיים, אנחנו עושים את הטוב ביותר שאנו יכולים, ורגשות אשמה רק יגרמו לנזק מצטבר.
כשבסיס ההזנה שלנו הוא כזה שיש לנו תשובה ברורה לשלוש השאלות למעלה – האוכל והאכילה הם בשירותנו ולא אנחנו בשירותם." היא מסכמת.
גם כשפרץ משבר הקורונה לפני כשלושה חודשים, ביחידה המשיכו לעבוד כרגיל למען מי שמצאו עצמם ספונים בביתם, בימים בהם ייעוץ תזונתי היה נחוץ לעיתים קצת יותר מהרגיל:
"היה חשוב לנו, במציאות שהחלה להתפתח בארץ ובעולם, לשמר את הטיפול המקצועי והאישי שלנו למטופלים, במיוחד לאור עדויות שהחלו להצטבר כי חלק מהמצבים השכיחים בהם אנו מטפלים ביום יום כמו סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה מגבירים את הסיכון להדבקה ותחלואה מהקורונה" מספרת לירון
עם תחילת המשבר התקבלה במחוז דרום ההחלטה להנגיש למטופלים את הטיפול בערוץ טלפוני המאפשר המשך טיפול ללא צורך בחשיפה מיותרת. מעבר לנוחות והשמירה על רצף התהליכים שהחלו או נמצאים בהם כבר זמן רב, היו לא מעט שיחות שהעלו מצבים שדרשו התערבויות רב מערכתיות שכללו את הרופאים והאחיות, ואפילו כאלו שהעלו שאלה של בטחון תזונתי, בהם פעלנו מידית בשיתוף העובדים הסוציאליים לסייע בכל ערוץ אפשרי.
"אחת הדיאטניות סיפרה על שיחה עם מטופלת שלה שציינה כי זו הייתה השיחה הראשונה שהיא עורכת עם מישהו מתחילת השבוע וכי עצם השיחה וההתעניינות נתנו לה כוחות להמשיך את התקופה הזו שמלאה בפחדים וחוסר וודאות" ממשיכה לירון, ומספרת כי המשבר הוכיח יותר מתמיד שתזונה היא הרבה יותר מחישוב קלוריות בצלחת האוכל:
"אנחנו מבינים, גם היום בצל הקורונה, כי התזונה שלנו לאורך החיים היא אולי תכנית הביטוח הבריאותי הנרחבת והזמינה ביותר שיש לנו. תכנית שיש לה גם השלכות רחבות יותר על שלל היבטים בחיים החל מיכולת תפקודית ועד להוצאות הכלכליות שלנו כיום ובעתיד"