הייתי שם: הרושם הכללי - אין הקלות בעונש

ישבתי אתמול באולמה של השופטת, לימור מרגולין, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בקומה העשירית, במשך קרוב ל - 10 שעות  ואני יכול בהחלט להתרשם מנקודת מבט של אדם שלא למד לעולם משפטים, שהולך להיות משפט ענייני שהשופטת בו לא עושה הנחות לאף אחד. למרות דבריה שנאמרים בנימוס רב אבל בתקיפות, היא נותנת להבין שאצלה הכל מתנהל לא רק לפי הפרוטוקול, אלא על פי הבנתה המשפטית ואם משהו לא ברור לה, היא תבקש מהפרקליטים לחזור או לנסח שוב את שאלותיהם. משהו בה משדר לא טוב כלפי הנאשמים, עד שאתמול כבר התחלתי לרחם על העדה הראשונה, אדיתה מונטהון, ששימשה מזכירה במשרד התיווך שפתחה עם עופר שמעוני (היום היא מנהלת הלשכה של ממלאת מקום ראש העיר, סופה ביילין), עקב כך שהיא החזיקה ברישיון התיווך ששימש אותה למתן לגיטימציה לעסקאות הנדל"ן בעיקר עם איש העסקים, יואל דוידי.  שבגינם קיבל עופר שמעוני, 150 אלף שקלים על עסקאות עתידיות של מכירות באחד מהפרוייקטים שלו.

מונטהון, לא עשתה רושם טוב, בעיקר כאשר היא לא זכרה דברים מהותיים וכשכבר זכרה זה היה שונה ממה שאמרה בחקירתה במשטרה עד שהפרקליטות ביקשה להכריז עליה כעדה עויינת. השופטת שאלה את העדה לא פעם אם היא צריכה מתורמנית מהשפה הרוסית, היא סירבה בטענה שמתורגמן עלול לתרגם איך שהוא רוצה את דבריה ולא את מה שהיא אומרת או מתכוונת. אתם הבנתם את זה? השופטת הבינה ותאמינו לי היא מדברת עברית יותר טוב מהרבה ישראלים. אז למה לה מתורגמן?. כשהיא התחילה להגיד דברים אחרים ממה שאמרה בהודאתה בחקירה, זה הכניס את הנאשמים ללחץ ושמם של דוידי ועופר שמעוני נשמעו הרבה מאוד.  הפרקליטות ביקשו לפעול על פי סעיף 10א' לחוק העונשין כנגדה משום שלטענתם, העדה אמרה דברים שונים לגמרי בחקירה מאשר אמרה בעדות אתמול.

השאלה האתית לא עמדה למבחן בכלל, היא הייתה מונחת על השולחן. האם יתכן שעצם היותו של עופר שמעוני, אחיו של ראש העיר, איתמר שמעוני, לכאורה עזרה לדוידי לסגור עסקאות שבהם מעורבת עיריית אשקלון והעומד בראשה אז?. נראה שהעדות שלה תהיה מרכיב מרכזי ביצירה הקשר דוידי - שמעוני וכיצד לכאורה, הפך להיות יואל דוידי, איש עסקים מקומי לטייקון נדל"ן באשקלון. דוידי אגב, מואשם בסעיפי אישום חמורים יותר מאיתמר שמעוני על פי כתב האישום שהוגש נגדו.

אחד הדברים שיעלו בוודאי בהמשך המשפט יהיו, איך אחיו של ראש העיר, עופר, נקשר לעסקאות למרות שלא היה לו רישיון לעסוק בתיווך?. אז פה נכנסת לסיפור אדיתה מונטהון בעלת רישיון תיווך, שהצליח הלהסתבך בתשובות על רישוםפ עסקאות או על מפגשים שהיו לעופר שמעוני עם יואל דוידי והאם היא השתתפה בהם. על פי החוק, אדם שאינו מחזיק ברישיון תיווך, אסור לו לעשות עסקאות נדל"ן וזו גם עבירה פלילית. ברוב הפעמים מונטהון, הכחישה שהיא הייתה בכלל בפגישות אלה, כל שלא היה ברור מי ביצע את העסקאות עם דוידי אם היא לא הייתה נוכחת.

העד השני היה עורך הדין, יפתח בן יעקב, שזמן רב שימש כיועצו ועורך דינו של דוידי ויצא מתוסכל ממנו על פי דבריו, בגלל שאת הפרוייקט הגדול של יואל דוידי, "יעדים" קיבל עורך דין אחר, ירון יטיב. בן יעקב לא בחל בשום אמצעי ואת כעסו על דוידי ניתן היה לשמוע ממנו בגלל שלא הוא לקח את העבודה שבצידה כ - 3 מיליון שקלים. עורכת הדין של דוידי, נוית נגב, פרקליטתו של ראש הממשלה בעבר, אהוד אולמרט שהוכנס לכלא,  ניסתה להכניס את בן יעקב, לפינות כדי להבין ממנו האם העובדה הפרוייקט שנילקח ממנו (יעדים) הוא הסיבה לכעס על דוידי. בו יעקב ניסה להמעיט בחשיבות העניין ואמר שגם כיום הוא מייעץ לדוידי למרות שהוא מאוכזב ממנו.

התארכות הדיון אילצה אותי לצאת חזרה לאשקלון בשעה חמש בערב בגלל מחוייבות קודמת., כך שאת עדותו של אליהו שמעוני, לא שמעתי ואין לי שום הערכה מה היה שם.

אם הנאשמים בונים על הקלות מסויימות נראה לי שהם נפלו על שופטת בלתי מתפשרת.

בגלל השיטה החדשה של בתי המשפט, שכל דיון בהם מוקלט ולא מוקלד, צריך להמתין לפרוטוקול כחודש ימים.

על השופטת מרגולין - יחידי: 

בעבר כיכבה השופטת בתוכנית בטלויזיה הלימודית בשם "חשבון פשוט" וגזרה על זמרים כמו אייל גולן וקובי פרץ עונשים מרתיעים.

לימור מרגולין-יחידי,  גזרה על הזמר, קובי פרץ שנתיים מאסר בפועל בשל העלמת מס.

השופטת ציינה בגזר הדיןשל פרץ,  כי למרות העדויות שלפיהן פרץ הוא "איש של נתינה שעוזר לחולים, התנדבות להופעות, בבואי לבחון את חומרת המעשים אני לוקחת בחשבון שמעשי הנאשם נעשו שלא לשלם על הכנסותיו כחוק. מדובר בהחלטה מושכלת שנעשית מטעמי בצע. הנהנה היחיד ממעשה העבירה הוא הנאשם".

באוגוסט 2014 הורשע גולן על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת הסדר טיעון, בעשרות עבירות מס שנעברו במסגרת חברת ליאם הפקות שבבעלותו, וזכה לעונש מקל - 4 חודשי עבודות שירות, קנס של 75 אלף שקל ו-15 חודשי מאסר על-תנאי.

השופטת לימור מרגולין-יחידי מתחה ביקורת על הסדר הטיעון המקל עם גולן, אך אישרה אותו, לאחר שקבעה כי "מדובר בהסדר טיעון סביר ברף העליון של טווחי הענישה המוסכמים". השופטת ציינה כי "מקובלת עמדת הפרקליטות כי יש בלקיחת האחריות בתיק זה השפעה הרתעתית כללית על הציבור, שיש לה חשיבות במאבק למיגור עבריינות מס".