כתב אישום בגין הונאת חברות ביטוח בנוגע לרכבי "אובדן להלכה"

 מכתב האישום שהוגש לבית המנשפט המחוזי בבאר שבע,  עולה, כי הנאשמים, תוך שיתוף פעולה ביניהם יצרו מצג שווא כלפי חברות הביטוח, תוך הצגת מסמכים כוזבים ומזויפים, המצביעים על שיקום כלי הרכב לאחר שנפגעו בתאונת דרכים והוכרזו "אובדן להלכה" וכתוצאה מכך קיבלו את הבעלות ברכבים אלה, ומכרו אותם לקונים חרף הסכנה הבטיחותית הטמונה בהם. הפרקליטות  הגישה, באמצעות עו"ד ברוך יעקובי, לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד חברת "יהב סחר בע"מ" וכנגד הבעלים אריה ליאון, וכן כנגד אברהם ועדה שי, המנהלים והבעלים (בהתאמה) של "מוסך שי המחלץ" באשקלון בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מעשי פזיזות ורשלנות, מסירת ידיעה כוזבת, ספרי חשבונות כוזבים, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. מכתב האישום עולה, כי הנאשמים, תוך שיתוף פעולה ביניהם יצרו מצג שווא כלפי חברות הביטוח, תוך הצגת מסמכים כוזבים ומזויפים, המצביעים על שיקום כלי הרכב לאחר שנפגעו בתאונת דרכים והוכרזו "אובדן להלכה" וכתוצאה מכך קיבלו את הבעלות ברכבים אלה, ומכרו אותם לקונים חרף הסכנה הבטיחותית הטמונה בכך. רקע: במקרים בהם כלי רכב עוברים תאונות קשות ומוכרזים כ"אובדן להלכה", נרכשים כלי הרכב מהמבוטח, בעל הרכב, על ידי חברת הביטוח, כנגד שיפוי מתאים למבוטח. את אותם כלי הרכב נוהגות חברות הביטוח למכור למגרשי הסדר, כאשר על מנת להבטיח את תיקון כלי הרכב נותר רישיון הרכב בידי חברות הביטוח. לאחר שמגרש ההסדר רוכש את אותם כלי רכב מחברות הביטוח, הוא מעמיד אותם למכירה לסוחרים, לצורך שיקום ומכירה בהתאם לחוזה מכירה, המחייב את הסוחרים לעמוד בתנאים גם בהתאם ל"חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), תשנ"ח-1998". לפי התנאים, לשם קבלת רישיון הרכב ואפשרות ולעשות ברכב שימוש או למכרו, על הסוחר לעמוד בתנאים כדלקמן: אישור תיקון רכב במוסך מורשה ע"י משרד התחבורה (שביצע את התיקונים לכלי הרכב חתום על ידי מכונאי מוסמך), חשבוניות על חלקי החילוף שהותקנו בכלי הרכב שמעידות על מקורן, חשבוניות עבודה על עצם התיקון והחלפת החלפים, תקנה 309 (בחינת כלי רכב בהתאם לתקנות התעבורה), ודו"ח שמאי המעיד על תיקון הרכב. כתב האישום מכתב האישום עולה כי הנאשם אריה ליאון, הינו הבעלים והמנהל של חברת "יהב סחר בע"מ" אשר הפעילה מגרש לסחר ברכבים באשקלון, כאשר אחד מתחומי העיסוק העיקריים של החברה היה שיקום כלי רכב שעברו תאונות קשות ומכירתם. בנוסף, החזיק הנאשם ליאון במקביל מוסך "פיראטי" לא מורשה באשקלון שבו תיקן בעצמו רכבים בעודו נעדר כל הסמכה מתאימה, ותוך שהוא מעסיק עובדים אשר גם נעדרי כל הסמכה רלוונטית. עוד עולה כי הנאשם אברהם שי הינו המנהל של מוסך "שי המחלץ" באשקלון, שהינו מוסך מורשה והנאשמת עדה שי הינה הבעלים הרשום של מוסך זה ועובדת בפועל במוסך תחת פיקוחו וניהולו של הנאשם אברהם שי. על פי כתב האישום, ליאון רכש רכבים ממגרש ההסדר לצורך שיקומם ומכירתם, ועל מנת לקבל את הבעלות על רכבים אלה מחברות הביטוח וממגרשי ההסדר, שיתף פעולה עם אברהם ועדה שי, ויצר כלפי חברות הביטוח מצג שווא שהוא עומד בתנאים הנדרשים, וזאת בדרך של זיוף ומרמה, כפי שיפורט להלן: ליאון היה עושה שימוש חוזר בחשבוניות המס המקוריות של הספקים מהם רכש חלקי חילוף לרכבים הפגומים, כך שחשבונית אשר הוצאה עבור רכב אחד מסוים שימשה גם עבור רכבים נוספים, כך שנראה בכזב כי החשבונית הוצאה במיוחד לשם תיקון הרכבים הנוספים, למרות שהינה יחידה, ספציפית לחלק ולרכב מסוים, וכבר שימשה במסגרת שיקום כלי רכב. כמו כן, זייף ליאון מסמכים ב 11 פעמים שונות בדרך של שינוי פרטים או תאריך, מחיקת המילה "זיכוי" כך שחשבונית זיכוי נחזית להיות חשבונית לגיטימית לתיקון, שינוי הסכום המצוין בחשבונית כך שנראה כי התיקון "עשיר" יותר ממה שהוא באמת, וכן דרך מחיקת מספר הרכב. בנוסף, ב-44 מקרים שונים, תיקן ליאון חלק מכלי הרכב ב"מוסך הפיראטי" שבבעלותו תוך יצירת מצג שווא שכלי הרכב תוקנו במוסך המורשה "שי המחלץ" ע"י הנאשם אברהם שי, כאשר הנאשמים אברהם ועדה שי סיפקו בכל אותם פעמים לליאון אישורים כוזבים שכלי רכב אלו תוקנו במוסך "שי המחלץ" ע"י מכונאי מוסמך (מסמך "אישור תיקון רכב במוסך מורשה") וכן חשבוניות עבודה פיקטיביות על ביצוע התיקונים ועל החלפת חלפים. מעבר לכך, בחלק מכלי הרכב היו נזקים בטיחותיים בולטים כדוגמת נזק במערכת כריות האוויר או נזק בחגורות הבטיחות. במקרים אלה, במסגרת המרמה של הנאשמים נכללו גם אישורים כוזבים מטעם אברהם ועדה שי בדבר החלפת כריות אוויר לדוגמה, זאת על אף שבפועל העבודה בוצעה ע"י ליאון או מי מעובדיו נטולי ההסכמה במוסך הפיראטי. בכך הנאשמים גרמו לכך שעלו לכביש 20 כלי רכב אשר יש בהם פגם בחגורות הבטיחות או כריות האוויר. בהמשך לכך, העביר ליאון את אותם כלי רכב ל"מכון בדיקה בועז" כשהוא יוצר מצג שווא שכלי הרכב תוקנו במוסך מורשה ו/או השתמשו בתיקון בחלפים כנדרש, וכתוצאה מכך קיבל ממכון בועז "אישור תקנה 309". לאחר האמור העביר ליאון לשמאי הרכב "יניב לרנר" את כלי הרכב שתוקנו כמפורט לעיל, את המסמכים הכוזבים והמזויפים שפורטו לעיל, ואת האישורים לפי תקנה 309 ויצר גם בפניו מצג שווא שכלי הרכב תוקנו במוסך מורשה ו/או השתמשו בתיקון בחלפים כנדרש, וכתוצאה ממצגי שווא אלה קיבל דו"ח שמאי המעיד על תיקון כלי הרכב. ליאון העביר למגרש ההסדר ולחברות הביטוח את כל המסמכים הכוזבים, המזויפים והאישורים שהתקבלו על סמך מצגי השווא וכתוצאה מכך חברות הביטוח העבירו את הבעלות ב-68 כלי רכב למגרש ההסדר, שהעביר את הבעלות בהם לחברת "יהב סחר בע"מ". לכתב האישום צורף נספח א' המפרט את כל אותם כלי רכב בהם בוצע מצג שווא מול חברת הביטוח. על פי האישום השני בכתב האישום, לאחר שכלי הרכב עברו לבעלותה של החברה, ליאון בעצמו או באמצעות עובד שלו, מכר ללקוחותיו ב-35 הזדמנויות שונות רכבים אשר הוגדרו בעבר במצב "אובדן להלכה". ליאון עשה זאת מבלי ליידע את הלקוחות על כך שרכביהם עברו תאונות קשות בעבר, מבלי ליידע אותם על הליך השיקום הקלוקל אשר הרכבים עברו, ומבלי שידעו הם על המרמה אשר בוצעה כלפי חברות הביטוח. כתוצאה ממעשים אלו קיבלו ליאון וחברת "יהב סחר בע"מ" במרמה כספים בסך של 2,709,750 ₪ עבור מכירת כלי הרכב. לכתב האישום צורף נספח ב' המפרט את כל אותם כלי רכב שנמכרו למתלוננים במצג שווא. בשל צנעת הפרט של המתלוננים מסמך זה לא יצורף. האישום השלישי לכתב האישום מייחס לליאון ולחברת "יהב סחר בע"מ" עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. הנאשמים ביצעו את המיוחס להם בכתב האישום חרף הסיכון הבטיחותי והסכנה המסתברת לחיי אדם, הקיימים בתיקון רכבים שלא כחוק וללא הסמכה מתאימה. זאת, בפרט, וביתר שאת כאשר מדובר בתיקון מערכות בטיחות רכב כגון כריות אוויר וחגורות בטיחות. התיק לווה והוגש באמצעות עו"ד ברוך יעקובי מפרקליטות מחוז דרום (פלילי). התיק נחקר ע"י יחידת אתגר בלהב 433 ובשיתוף רשות המיסים.