הוועדה המחוזית: לתת היתר בניה לרונן טבקול ב"סוכה הלבנה"

[caption id="attachment_30125" align="alignright" width="167"] רונן טבקול[/caption]

[caption id="attachment_34092" align="alignright" width="300"] מבט מלמעלה. הסוכה הלבנה קום תקום[/caption]

ניצחון לאיש העסקים רונן טבקול. ועדת הערר המחוזית קיבלה את טענותיו ונתנה היתר בניה ל"סוכה הלבנה", בניגוד לטענת עיריית אשקלון. עו"ד אבי עייש שערך והגיש את העתירה בשמו: "מסתבר שרק ועדת הערר, שרואה בעין מקצועית ענייני תכנון ובניה ומשוחררת ממניעים זרים, יכולה הייתה לגאול את היזם מהסיוט שנמשך למעלה מ – 3 שנים. מצער רק שמישהו אחר, שלא יכול להרשות לעצמו ייצוג משפטי מקצועי יקר ושאין לו אורך רוח וכושר סיבולת, היה נשבר מזמן מול הממסד".

  הרקע להגשת הערר מתחיל עוד בתחילת שנת 2011 כאשר מר טבקול נקט בשני הליכי רישוי במקביל, הראשון במסגרת בקשה מטעמו להיתר לצורך הרחבה של הבינוי במקרקעין והשני בקשה להיצמד להיתר בניה שניתן עוד בשנת 2005 למבנה של הסוכה הלבנה לבעלים הקודמים. למרבה אכזבתו של היזם הוועדה המקומית של עיריית אשקלון סירבה לשתי הבקשות להיתר הללו וזה מה שאילץ את טבקול להגשת ערר בפני הוועדה המחוזית באמצעות עו"ד, אבי עייש.

אם לא די בכך, העירייה הגישה כנגד היזם המרצת הפתיחה במסגרתה ביקשה, כי יוצהר שלמר טבקול' אין זכויות במקרקעין. אולם, במהלך הדיון הצהירו העירייה וכן רשות מקרקעי ישראל, כי הגיעו להסכמה, שמתחם הסוכה הלבנה יוחרג מההפקעה. לעניין זה גם ועדת הערר כבר קבעה, כי למר טבקול תימוכין קנייניים ב"סוכה הלבנה" לצורך הגשת בקשה להיתר במקרקעין ולאור הודעת העירייה לבית המשפט, ביחד עם רשות מקרקעי ישראל, במסגרת המרצת הפתיחה הנ"ל מחזקת את התימוכין לבעלות על הקרקע.

בסיכומו של דבר, לאחר סדרה של דיונים והליכים משפטיים סבוכים, שנמשכו לאורך כמה שנים החליטה ועדת הערר, כי על הוועדה המקומית של עיריית אשקלון להנפיק לטבקול היתר בניה והוא יהיה רשאי להגיש בקשה להיתר נוספת, עבור בניית מבנה גדול יותר וזאת רק לאחר הוצאת היתר הבניה' מכוח הבקשה לחידוש ההיתר הבניה משנת 2005 , כאשר ההיתר שיינתן יסומן כמצב קודם ועליו יסומנו השינויים המבוקשים. בכך, השיג רונן טבקול את מבוקשו וסוף סוף יגשים את תכליתו של המבנה להפיכתו לפנינת תיירות בחופה הצפוני של אשקלון.

עתה המבנה ההיסטורי שהיה למועדון קבארט, לפנינה תיירותית עוד מתחילת שנות ה - 70. בשנות ה - 2000 התיכוניים, יש עוד סיכויים לקום לתחייה. לאור התכנון המרשים שהיה בעבר סביב הסוכה הלבנה ולטיילת רכש רונן טבקול את הסוכה הלבנה ועל סמך זאת שילם בעבורה במיטב כספו. לרוע מזלו ארעה סופה מהחמורות שידענו והוא הזדרז לבצע פעולות ביטון וחיזוק להציל את קנייננו מפני קריסה. במקביל הוא הגיש את התוכניות לצורך חידוש ההיתר משנת 2005 ומכאן החל הסיוט שלו. העירייה בראשותו של בני וקנין החלה מתנצחת איתו לגבי העבודות שביצע בשטח והתעלמה מכך שעבודות אלו היו לטובת החוף כולו למניעת הנגר העילי, שסיכן את המצוק. העירייה דאז התעלמה מכך שזה היה הכרחי מצד טבקול להציל רכושו, קנייננו. מיד, כמי שזרק את החץ החלה העירייה לצייר לה המטרה, כדי שבסופו של יום ימנעו מטבקול מלהציל את המבנה שלו וטוב היה לעירייה שהמבנה ימחק אל הים. לצורך כך, העלו לפניו דרישות הזויות לחידוש ההיתר ועמדו כי יגיש תסקירי חוף וחוות דעת של סוקרים מומחים בתחום הים והחול, עד כדי בירור כיצד תהיה השפעה על החוף כתוצאה משינויים בסכר אסואן. ללא ספק, דרישות דרקוניות שלא היו אחידות כלפי מבנים אחרים שהעירייה בעצמה הקימה, לאורך המרינה..העירייה הגדילה לעשות  כאשר הורתה לנתק את הספקת החשמל והמים לסוכה לצד השתת חיובי ארנונה מופקעים. יד אחת טוענת שלמקום אסור לפעול וביד אחרת העירייה דורשת תשלומי ארנונה. התעמרות אבסורדית שלא יודעת גבולות. העירייה לא בחלה בשום אמצעי לרבות בדרך של סגירת דרכי גישה והאשמות חסרות שחר כאילו מר טבקול גזל שטחי ציבור, והפר חוקי בנייה וצווים שיפוטיים. הוא הותקף מכל עבר ובכל אמצעי באופן חסר תקדים. בו בזמן שלמעלה מאלף שמונה מאות עסקים פועלים ללא רישיון עסק ומרביתם ללא היתר בניה ובו בזמן שהעירייה עצמה פועלת כדורסנית של החוק ומבצעת עבירות בניה לאורך החוף. מר טבקול התקומם והחל מלחמתו עד הסוף להגן על רכושו. אלא, שמאבקי אגו והתנצחות מהצד שכנגד רצו להראות לו מי כאן בעל הבית. ומיד, הוגשו נגדו כתבי אישום, צווי מניעה חריגים, עתירות לבית משפט ועוד. עתה ברור שכמעט בכל קרב הוא ניצח את העירייה בבתי המשפט, אך נציגיה המשיכו לעשות הכל כדי להתיש אותו ולהכניעו. לו היה משהו אחר ללא ספק היה נשבר. והנה, כאשר לא יכלו לו, שלפו עוד שפן והעלו טענה חדשה, לפיה בכלל יש להפקיע את המבנה לטובת הציבור, בהסתמך על הפקעה משנת 1993. אף אחד לא הזכיר זאת עד כה. אלא, שנבירה כנגדו העלתה מן האוב "הפקעה" הזויה וזאת אף שהיה ברור באופן חד משמעי כי לא הייתה כלל כוונה להפקיע את השטח הסמוך לחוף כשהוא כולל את הסוכה הלבנה. והנה כי כן, הקרב כנגד טבקול נמשך ברובד המקצועי. הוא נאבק על כספו, ביתו קנייננו, שהשקיע לגביו מיליוני ש"ח והוא אחד מול עוצמתה האדירה של העירייה. פנינת התיירות המקסימה היחידה בארץ ושכדוגמתה נמצא רק באיי יין ובחו"ל, מושבתת ואינה פעילה תחת צווי מניעה ומלחמת עולם בין העירייה לאיש העסקים. ואולם נראה כי טחנות הצדק טוחנות לאט אך טוחנות בסופו של יום לטובה. היום הוא יום שמחה של טבקול. יום של ניצחון האמת, ניצחון הנחישות וההתמדה. היום ברור כבר שמרבית הטענות נגדו לא היו מוצדקות. בדיעבד מסתבר שעל העירייה הייתה החובה ליתן לו היתר בניה ואז מן הסתם הייתה נחסכת ממנו כל הסגה הזאת. כל ההליכים המשפטיים וכל המאבקים המיותרים. ללא ספק נגרם לו נזק עצום. ״לצערי היה מקובל כאן בעיר הזאת שכל יזם הוא קודם כל עבריין אלא אם מישהו היה מקורב למישהו. כקבלן ומהנדס כל חיי פעלתי על פי החוק כשכל חוקי הבניה לנגד עיני. מעולם לא עברתי על החוק. רבים אמרו לי שבאשקלון הייתי צריך לפעול אחרת. בשקט. ללא רישיון ״כמו כולם״. לו עשיתי כך מאז ועד היום העסק היה עובד. במקום זאת פניתי לפעול כדין ולבקש חידוש היתר קיים ומאז התהפכו היוצרות. העיריה אז לא סבלה כנראה יזמים שפועלים על פי החוק. הנורמות היו אחרות. ניסו להכניע אותי ולכופף אותי אך על האמת שלי לא ויתרתי ואני מאוד מסופק מכך שהאמת הזאת היא האמת המנצחת״ אני נאבקתי לא רק למען עצמי אלא למען היזמים האחרים ולמען התושבים שמגיע להם באשקלון פנינת חן כזאת״ טבקול חתם את דברו.