בהיעדר מסגרת חלופית מתאימה, צעירה אובדנית נשלחה לכלא

בעבר הוכנסה הצעירה לשלושה מוסדות שונים, אך הוצאה מהם עקב התנהגות בלתי הולמת. מאז לא נמצאה עבורה מסגרת מתאימה, ואחותה סיפרה כי כשפנו לשירותי הרווחה בעיר כדי לקבל טיפול, הצעירה הוצאה מהבניין בידי מאבטחים. בעיריית אשקלון דחו את הדברים.

לפני כשבועיים, בעת שנשכבה על הכביש כדי לשים קץ לחייה לכאורה, עצרה אותה המשטרה בגין הפרעה לציבור. לאחר מעצרה הוגש נגדה כתב אישום בגין "מטרד לציבור" ו"הפרעה או עיכוב התנועה".

לאחר ששהתה כמה ימים בבית המעצר באשקלון, היא שוחררה בתנאים מגבילים לבית אחותה, בין היתר מכיוון שאין לה עבר פלילי. אלא שאז ניסתה פעם נוספת לשים קץ לחייה ונעצרה בשנית. משלא נמצאו חלופות מעצר הוחלט להעבירה לכלא נווה תרצה.

עורך דינה של הצעירה, חיים מקלר מהסנגוריה הציבורית, אמר כי היא "נופלת חזק בין הכיסאות" וטען שהבעיה היתה אמורה להיפתר דרך שירותי הרווחה. "כל הגורמים מתנערים מאחריות ולא מטפלים בה. הפסיכיאטר המחוזי לא מצא אותה חולה, ולמוסדות אי אפשר לשלוח אותה כי כבר היתה שם והוציאו אותה", אמר. "מדובר בתחום אפור ומי שמפסיד זו היא".

הצעירה מוכרת לשירותי הרווחה ומקבלת קצבה בגין 100% נכות. בעבר שהתה בשלושה מוסדות שונים בדרום והוצאה מהם מסיבות שונות, בהן שבירת ציוד, עלייה לגג והצקה למטופלים אחרים. בשנה האחרונה היא מטופלת בידי אחותה שמבוגרת ממנה בשנתיים בלבד ואינה עובדת. אביהן של השתיים מת לפני מספר שנים, האם עזבה את הבית ושאר בני המשפחה אינם מודעים למצב.

"מדובר במצב בעייתי מאוד", אומר עו"ד נתי לגמי, הממונה על תחום הפסיכיאטריה בסנגוריה הציבורית. "ברור שמעצר לא מתאים לה והיא לא אמורה להיות שם. יש בעיה עם אנשים במצבה שהם לא מוגדרים פסיכוטיים, אלא סובלים מהפרעת אישיות. הם צריכים לקבל טיפול ולא אות קין של עבריין כי היא לא עבריינית, אין רוע, אין אשם".

לגמי ציין כי המשטרה לא היתה צריכה לפתוח בהליך פלילי, וכי המקרה צריך להיות מטופל דרך גורמי הרווחה ומשרד הבריאות. "האם היתה לה מודעות שהיא מטרד לציבור? זה מגוחך. האם היא חושבת מה ההשלכות של המעשים שלה? כנראה שלא. היא צריכה מסגרת, המעצר שלה זה אזלת יד של הרשויות".

השופטת סבין כהן אמרה בדיון שהתקיים בעניינה שהמעצר אינו פתרון אידיאלי, אך היא האריכה אותו שכן לא נמצאה חלופה. "מסתבר כי הרשויות אינן מצליחות להתמודד עם הטיפול שלה, שכן לכל המסגרות אליהן הגיעה היא מנסה להתאבד", ציינה. "הנני סבורה כי אין מנוס ממעצרה, אך יש לשים לב כי היא מסוכנת בעיקר עבור עצמה וברור כי הפתרון הוא בדרך של פיקוח, כשהמעצר הוא פתרון לא אידיאלי".

אחותה של העצורה חסרת אונים בטיפול בה. "שירותי הרווחה מתנערים מהטיפול בה, הם הרימו ידיים", סיפרה ל"הארץ". "נראה שכבר אין להם כוח לטפל בה. אחותי בעצמה לא יודעת מה היא רוצה אז אנשי מקצוע כבר לא יודעים מה לעשות איתה. היא ביקשה שישימו אותה בהוסטל שיקומי אבל אמרו לה שזה לא מתאים".

לדברי האחות, "לא עשו מספיק כדי לעזור לה. אני לא יכולה לדאוג לה. בשנה האחרונה היא לא היתה בשום מסגרת, כל היום בבית והיא משתגעת מזה". למרות זאת היא מציינת כי היא מודעת לבעיות שאחותה עשתה: "לפעמים היא שוברת דברים ועולה על גגות, עכשיו היו המקרים האלה שהיא קפצה לכביש. אבל היא לא באמת רוצה להתאבד, היא עושה את זה כדי שישימו לב אליה, כדי שישימו אותה במסגרת".

בעיריית אשקלון ציינו שהצעירה מוכרת שנים רבות לשירותי הרווחה. "במהלך שנת 2012 נעשו מספר ניסיונות לשלבה בשלוש מסגרות שיקומיות, מכולן היא נפלטה בשל התנגדותה להשתלב. התנגדות אשר באה לידי ביטוי בבעיות התנהגות קשות וסיכון עצמי של סביבתה. במהלך שהותה באחד המוסדות נעשה מצידה ניסיון אובדני, שאחריו היא הופנתה לאבחון פסיכיאטרי. בהתאם להמלצת הרופא המטפל היא נמצאה כמסוגלת לדאוג לעצמה ולצרכיה.

"לאחר מכן היא שולבה בהתאם להמלצת אבחון שנערך לה, במרכז שיקום באשקלון, במסגרת מפעל מוגן, אך גם ממסגרת זו נפלטה. במהלך שנת 2013 אושפזה בבית חולים תל־השומר בשל פציעה קשה ועברה תהליך שיקום ממושך. ביוני, לאחר ששוחררה מבית החולים היא ביקשה להשתלב במסגרת חדשה, והגשנו בקשה דחופה למשרד הרווחה.

"במהלך מבצע "צוק איתן" תואמה לה ועדת קבלה, בידיעתה, אך היא לא הגיעה אליה. נעשו מספר ניסיונות לאתרה, אך ללא הצלחה. כמו כן נעשו מספרי ביקורי בית במהלך המבצע אך היא לא נמצאה שם ומאז לא נוצר עמה קשר".