18.01.15 / 22:48
גר באשקלון והתמודד על ראשות העיר מול תא"ל אריה קרן. היה מפקד חטיבה 217 במלחמת יום הכיפורים. בן 80 היה במותו, נפצע קשה מאוד במלחמת ששת הימים בסיני. כנגד כל הסיכויים הוא חזר להילחם ופיקד על קרבות עקובים מדם במלחמת יום הכיפורים, בחצי האי סיני וגם ממערב לתעלה
ניר נולד בפולין. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1953 שובץ בחטיבה 7 של חיל השריון בגדוד 82. ניר עבר הכשרה כלוחם, קורס מפקדי טנקים וקורס קצינים.במלחמת סיני לחם כמפקד מחלקת טנקים באוגדה 77. ב1957היה חבר במשלחת לאנגליה שיצאה להשתלם על טנקי הצנטוריון. בתחילת שנות ה-60 שירת כמדריך בקורס מפקדי פלוגות במשך שלושה מחזורים ולאחר מכן שירת כסגן מפקד גדוד 52 בחטיבה 4. הוא היה חבר במשלחת למערב גרמניה שנשלחה לקלוט את טנקי הפטון שנמכרו לצה"ל דרךנאט"ו, ושימש סגן מפקד גדוד 79, גדוד פטונים שהוקם במסגרת חטיבה 7. לאחר מכן מונה למדריך ראשי בבית ספר לשיריון במלחמת שש הימים לחם נירכמפקד גדוד הטנקים 63 של חטיבה 14 כחלק מאוגדה בפיקוד אריאל שרון.. ניר פיקד על חטיבתו במלחמת יום הכיפורים. ניר שימש גם כמנהל האגודה למען החייל.
לניר יש ארבעה ילדים וחמישה נכדים. אחד מילדיו, אוהד ניר (55), סא"ל במיל' בחיל השריון, סיפר: "הוא עבר את השואה כילד, הגיע לארץ ורצה להיות חייל. ב-1967 כשהייתי ילד הוא נפצע קשה מאוד. הוא עבר 36 ניתוחים, היה מאושפז שנה וחצי בבית החולים ורצה עדיין להיות קרבי".
על המורשת שהשאיר אביו אמר: "הוא לימד אותי בתור ילד שנכה זה רק בראש ושצריך להילחם למען המדינה. הוא היה פטריוט גדול. איבד הרבה חיילים בכל המלחמות שבהן הוא השתתף אבל שום פציעה ונכות לא הפריעו לו. הוא היה אבא טוב ואהב את המדינה".
הלוויתו תערך ביום שלישי הקרוב בשעה 14:00 בבית העלמין חורשים.
צילומים: מתוך ארכיון צה"ל והספר שנכתב עליו "נתקה"