09.12.15 / 07:53
ארבע שנים חלפו מאז החליטה ועדת טרכטנברג על הגדלת ההיצע של מעונות סטודנטים, אולם אף מיטה לא נוספה ב-20 המכללות האקדמיות הפזורות בישראל ■ הבעיות ידועות: עודף ביורוקרטיה ומחסור בתקציבים. טענות קשות למנכ"ל מכללת אשקלון. מתוך כתבה באתר "גלובס"
ארבע שנים חלפו מאז החליטה הממשלה, בלחץ המחאה החברתית ובהתאם למתווה טרכטנברג, על הגדלת ההיצע של מעונות הסטודנטים בתחומי המוסדות להשכלה גבוהה. ההחלטה, שזכתה לגיבוי מלא מצדם של משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והמועצה להשכלה גבוהה, הורתה על מתן מענק לצורך הקמת המעונות בשיטת BOT - שיטה בה משולבים גורמים עסקיים ופרטיים בהקמת פרויקטים ציבוריים ובתפעולם לתקופה קצובה. צעד זה השלים החלטה אחרת של מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלה באותה שנה להקצות למוסדות האקדמיים קרקעות ללא תמורה לצורך הקמת עשרות אלפי יחידות דיור לסטודנטים.
כ-100 מיליון שקל אמנם הועברו לצורך הקמת המעונות, לפי מפתח של כ-30 אלף שקל למיטה. אלה חולקו למוסדות השונים על ידי הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג). עיקר המשאבים הועברו למכללות האקדמיות, שאין ברשותן מעונות.
אלא שעד היום, אף שחלק לא מבוטל מעשרים המוסדות הרשומים בוועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ) כבר החלו בהליכי תכנון וקידום של הקמת מעונות סטודנטים, ובזמן ששתי ממשלות ושני שרי אוצר כבר הספיקו להתחלף - כמעט כל הפרויקטים תקועים ומספרם של אלה שיצאו מן הכוח אל הפועל, זניח.
ד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל ועד ראשי המכללות והמכללה האקדמית אשקלון, אומר כי "100 מיליון שקל לעשרים מכללות זה 'לא כסף'. בנוסף, לא תמיד המינהל מצא או שחרר קרקעות לצורך הקמת המעונות. ובסוף, כמובן, יש את עניין המאבק בוועדות התכנון".
חליוה מוסיף כי "אם המשבר בשוק הדיור בוער לאוצר, הוא צריך להכניס גם את המעונות להליכים שכאלה. עזרה לסטודנטים תשחרר אלפי דירות לשוק הפתוח".
חליוה מביא כדוגמא את הפערים הקיימים באשקלון, שם סטודנט בר מזל הזוכה באחת מ-220 המיטות שמציעה המכללה, נדרש לשלם 600 שקל, כולל חשבונות, ואילו שכר הדירה בעיר, בדירה עם שותפים, גבוה לעתים ב-100%. "עשרות סטודנטים מבטלים אצלנו הרשמה ברגע האחרון כשהם מגלים שלא קיבלו מיטה במעונות", אומר חליוה.
ברמה הכלכלית, מציינים שם, נשענים הפרויקטים להקמת המעונות על שני סעדים עיקריים: מענקי מדינה ותרומות, שאותם המוסדות אינם נדרשים להחזיר; והלוואות. על מנת להבטיח את החזרת ההלוואות, טוענים בוועד, על המוסד להבטיח היתכנות כלכלית לפרויקט, אולם בפרויקטים להקמת מעונות במוסדות המצויים בפריפריה, שם שכר הדירה נמוך, לא תיתכן כדאיות כלכלית ליזמים ללא הגדלת המענק המדינתי.
לדוגמא, במכללה האקדמית ספיר שבשדרות, מתוכננות 250 יחידות דיור לסטודנטים, אולם אורנה גיגי, מנכ"לית המכללה, אומרת כי "עלות השכירות בשדרות כל כך נמוכה שלא משתלם ליזם לבנות מעונות, ולמכללות אין משאבים לעשות זאת בעצמן. כיום שיעור המענק של ות"ת מסך עלות ההקמה של המעונות עומד על 20%-25% בלבד, וללא הגדלה שלו ב-50% לפחות, פרויקטים כאלה פשוט לא יקומו".
במשרד האוצר אומרים כי "משרד האוצר, יחד עם הות"ת, יזמו מהלך להעלאת המענק בפריפריה על מנת להגדיל את הכדאיות. המשרד מודע לקשיים מול הות"ת, ואנו שוקלים להגדיל מעורבותנו בנושא זה.
"משרד האוצר יחד עם חברת דירה להשכיר ובשיתוף הות"ת יוזמים מהלך שיאיץ את הבנייה של המעונות, יזרז את קצב הבנייה והפעולה מול גורמים נוספים ביניהם הרשויות המקומיות ומוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה. המטרה היא שחברת דירה להשכיר תוביל את המהלכים המדוברים אשר יסייעו להגדלה משמעותית של היצע המעונות".
