הפסיקה הנדירה שעזרה לאלמנתו של קורבן טרור

מאת: יהודה שלזינגר. ישראל היום

בתי הדין הרבניים בישראל נתקלים במקרים קשים וחריגים, ולא פעם נזקקים לבצע להטוטים הלכתיים כדי לנסות לפתור תיקים רגישים וכואבים במיוחד. מקרה כזה הגיע לאחרונה אל בית הדין הרבני באשקלון ובשבוע שעבר אף ניתן פסק דין נדיר.

פסק הדין עוסק באחד מאירועי הטרור הקשים והמסעירים שחוותה מדינת ישראל בשנה האחרונה, מקרה שבו נשארה אלמנה עם שלושה ילדים, שאחד מהם נולד רק לאחר רצח הבעל. חצי שנה אחרי הרצח הנורא ביקשה האישה להתחתן מחדש, אך נתקלה בבעיה הלכתית שלפיה אדם אינו רשאי לשאת אישה "מעוברת או מינקת" עד שהתינוק יהיה בן שנתיים.

הבעיה התעוררה רק כאשר האישה פנתה לרבנות בבקשה להתחתן ושם העלו את הבעיה והפנו אותה לבית הדין הרבני באשקלון. בפסק דין בן 19 עמודים שכתבו הדיינים, הם מסבירים את הבעיה ובעיקר מנסים להוכיח ולהצדיק פתרון שיאפשר לבני הזוג להתחתן.

 "האישה נישאה לפלוני ונולדו להם שני ילדים", נכתב בפסק הדין, "כאשר היתה בהריון שלישי נפטר בעלה בנסיבות טרגיות. כיום, כחצי שנה לאחר לידת הבת, הופיעה האישה לפני בית הדין ומבקשת להינשא לאדם שהכירה אותו כארבעה חודשים קודם לכן. מדובר באדם שהתגרש כשנה קודם לכן, ולו שלושה ילדים. הוא אדם דתי ויוכל להיות לה לעזר רב בגידול הילדים ובחינוכם לתורה ולמצוות, וחשוב לה להינשא לו מייד, ומבקשת מבת הדין להתירה להינשא".

טיפת חלב התערבה

הרבנים מפרטים את הבעיה וכותבים: "לכאורה האישה הנ"ל היא בכלל האיסור הזה של 'מינקת חבירו' ועליה להמתין מלהינשא כשנה וחצי, עד שבתה תגדל ותהיה בת שנתיים. למרות זאת, יש בנדון כמה פתחי היתר".

אחד הפתרונות שמצאו הדיינים הוא לטעון שהאישה כלל לא היתה "מינקת".

לצורך זה קיבלו הדיינים אישור מאחות בטיפת חלב והוסיפו: "אם לאישה אין חלב היא אינה בכלל הגזירה של 'מינקת חבירו'". הרבנים מוסיפים חיזוק לדעתם ואומרים: "היתר נוסף הוא מצד שלא התחילה להניק, ואם כן אינה בכלל 'מינקת חבירו' ולא חלה עליה הגזירה".

הרבנים לא מסתפקים בסוגיית ההנקה, ומביאים טענה נוספת שלפיה הבעל המיועד הופיע לפני הדיינים ואמר שהוא מעוניין לשאת את האישה, והוא מוכן לפרנס אותה ולדאוג גם לילדיה, ואף שהוא משלם מזונות לגרושתו, עדיין יש לו די פרנסה ברווח כדי לפרנס את אשתו לעתיד ואת בתה.

"בתי הדין לא אטומים"

מכאן אומרים הרבנים כי "יש לצרף להיתר זה את דברי החת"ם סופר (מהפסוקים הבכירים בדורות האחרונים), שמתיר במקום שהנישואין הם טובת הוולד", ומוסיפים: "מצאנו בפוסקים שבמקום שהחתן המיועד מתחייב לזון את הוולד עד מלאות לו כ"ד חודש, הרי זה מצטרף בשיקול הדעת להקל ויש מקום להקל במקרה הנידון".

הרב שמעון יעקובי, מנהל בתי הדין הרבניים, אמר ל"ישראל היום": "בניגוד לאלה שמנסים לצייר את בתי הדין הרבניים כאטומים ונוקשים, אנחנו רואים עוד ועוד מקרים שבהם הדיינים עושים כל מאמץ אפשרי כדי להקל את מצוקות הפונים".

לדבריו, "הדיינים הופכים אבן על אבן כדי למצוא את ההיתרים הנכונים למצוקות של אנשים, והכל במסגרת ההלכה הכתובה והמסורה מדור לדור".