|
סגן נשיא אינטל העולמית במכללת אשקלון
ישי פרנקל, הגיע לועידה השישית של המועצה להשכלה גבוהה שהתכנסה אתמול באשקלון. עוד הגיעו מהתעשיה: עו"ד קארין מאיר רובינשטיין מנכ"לית IATI והמדען הראשי אבי חסון – שלושתם ביקשו לחזק את הקשר בין התעשיה לאקדמיה, למרות הבדלי ההשקפות בין הצדדים
ישי פרנקל, חבר ות"ת וסגן נשיא באינטל העולמית אומר שחשוב לקדם את הקשר בין התעשייה והאקדמיה במחקר ופיתוח. "עד היום לא עשינו די". פרנקל אמר את הדברים בוועידה השנתית השישית של המועצה להשכלה גבוהה שהתכנסה אתמול באשקלון.
לדברי פרנקל יש שני נרטיבים באשר לקשר בין התעשייה והאקדמיה. האחד הוא של מייסדי גוגל סרגיי ברין ולארי פייג' שהיו סטודנטים בסטנפורד, נושא המחקר שלהם היה אלגוריתמים של חיפוש באינטרנט, וממנו נולדה החברה המהווה דוגמה של מעבר מוצלח של ידע מהאקדמיה לתעשייה.. גוגל עד היום מבצעת מחקרים בסיסיים, חלקם גם בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטאות.
לעומת זאת ישנו נרטיב סותר: זה של ביל גייטס וסטיב ג'ובס שעזבו את הלימודים בשלב מוקדם גייטס רואה עד היום באקדמיה גוף איטי ובתעשיה הוא רואה את הקטליזור.
בתעשיית ההייטק של היום שני הנרטיבים מתקיימים – ישנם מקומות שבהם הקשר בין האקדמיה לתעשיה מודגש, ויש כאלה שהנתק מורגש. אצלנו אין קשר בין התעשיה והאוניברסיטאות. יש זרוע יישום באוניברסיטאות ומחלקות מחקר בחברות אך הן לא ממש עובדים ביחד.
דוגמאות כמו מובילאיי, מזור רובטיקה וכמה חברות נוספות, שיצאו מהאקדמיה וממשיכות לעבוד איתה על מחקר ופיתוח הן החריגות. המודל הנפוץ יותר בתעשיית ההייטק הישראלי הוא זה של מיקרוסופט ואפל. לא רואים מספיק את מודל גוגל. יש תעשיות הייטק סמוכות לטכניון ולאוניברסיטת תל אביב אבל לא הרבה מהחברות נוסדו על בסיס ידע שזלג מהאוניברסיטאות לתעשייה. למדען הראשי יש כמה כלים שיכולים לאפשר זאת, ויש יוזמות נוספות. המקום המרכזי שיש לפעול בו הוא גידול משמעותי של שכבת הדוקטורנטים והפוסט דוקטורנטים – בייחוד בתחום ההייטק.
"טיפוח שכבה זו מצריך תשתיות מחקריות ראויות לשמם, היכולת להקצות זמן איכות למחקר מתקדם וכספים שיאפשרו השארה של אנשים באקדמיה. מצד שני חשובה הכרתה של האקדמיה בחשיבותה של התעשייה. אין הכוונה פה למחקר בסיסי. למחקר הבסיסי יש את קצב החיים משלו אבל במחקר האפליקטיבי חשוב מאוד שאותם חוקרים שנמצאים בקרבה לתעשיה לא ייחשבו סוג ב', לא יהיו נחותים וחשוב שיקבלו הכרה.
שיתוף הפעולה בין התעשיה והאקמדיה חשובים לשני הצדדים בפרט לאקדמיה ולדיאלוג הרציף שלה עם העולם הסובב. חשוב לקדם את שיתוף הפעולה הזה. עד היום לא עשינו די.
עו"ד קארין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) המאגד את תעשיות ההייטק והביוטק מתייחסת אף היא לנושא באותו המושב: "ישראל ראשונה בעולם בהשקעה במו"פ לנפש. ישראל מובילה במספר הפטנטים בביופארמה ומכשור רפואי. ישראל נמצאת גם במקום גבוה בשביעות הרצון של הבכירים מקשרי האקדמיה והתעשייה. ישראל נמצאת מעל ממוצע ה-OECD בשיעור המעורבות של התעשייה במו"פ אקדמי, במיוחד בתחומי הביופארמה. ואולם כששוחחתי עם ראשי האקדמיה ותעשיית ההייטק עולים אתגרים: יש הבדל מבני בין האקדמיה והתעשייה בתפיסת העולם ובסדרי העדיפויות. חוקרים לעומת התעשייה. החוקרים שחותרים לגילוי, לחדשנות למחקר לעומת התעשייה שהולכת על יצירתיות שכוללת בתוכה גם את החדשנות אבל גם את הייצור ואת מציאת הפתרון של הבעיות ליצירת אימפקט."
"קיים קושי בהוצאת הידע מהתעשייה כאשר בביופארמה המצב הרבה יותר טוב כי יש קשר הדוק בין הפטנט לבין המוצר, בין המולקולה לבין התרופה. האוניברסיטאות אינן מעורבות מספיק בשרשרת הערך של האקוסיסטם בכל הקשור לחינוך ליזמות, לתרבות היזמות. הטכנולוגיות באקדמיה מאוד מוקדמות והתעשייה לא מוכנה לקחת טכנולוגיות בשלב כל כך מוקדם ולהתחלק ברווחים עתידיים. גם כאן המצב בביוטק יותר טוב."
הצעות לפתרונות? יש הסכמה גורפת בתעשייה שכל שינוי צריך להגיע מתוך עמדת ההובלה העולמית ולא מהשינוי מהיסוד של המנגנונים והמבנים הקיימים. לממשלה יש תפקיד משמעותי בחיזוק הקשר של התעשייה והאקדמיה בעיקר בכל הקשור למימון רחב יותר בשלבי הפיתוח המוקדמים ולהבשלת רעיונות.
"לרשות לחדשנות, שבראשה עומד המדען הראשי אבי חסון, יש תפקיד מרכזי בסגירת הפער באמצעות הזירות השונות ובמיוחד באמצעות זירת התשתיות שאחראית על מגנט, מגנטון ועוד. לנו ב-IATI יש תפקיד ועזרה וסנכרון הקשר."
"החברות הגדולות והחברות הרב לאומיות צריכות להיות יותר מעורבות בתכני הלימוד ובשימוש בפיתוחים בשלב מוקדם ולהתחלק ברווחים. על החברות ללכת יד ביד עם האוניברסיטאות כמו שקורה בארה"ב באירופה ובאסיה."
"בנוסף, על האקדמיה להיות מעורבת יותר באקוסיסטמס על ידי הקמת חברות, הקמת מאיצים, גופי השקעה שונים ושיתופי פעולה בין האקדמיה לגופים אקדמאים בחו"ל. בשבוע שעבר הוכרז על תוכנית I3 להקמת חממה להשקעה בטכנולוגיות ראשוניות בהובלת פרופ' קלפטר, והתוכנית של הטכניון עם קורנל שהלוואי שנראה עוד ועוד תוכניות כאלה. אנחנו פה מטרתנו לנסינכרון הקשר ולאינטגרציה של התעשיה אקדמיה וממשלה ונמשיך לעמוד לרשות השחקנים באקוסיסטם ליצירת אינטראקציות אישיות בין החוקרים, חברות היישום, הממשלה והתעשייה."
המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ויו"ר הרשות לחדשנות אבי חסון: "בעינינו יש לאקדמיה תפקיד מרכזי בפתיחת התעשייה לחזית הידע הטכנולוגי."
"בעתיד, כל תעשיה ולא רק תעשיית ההייטק והביוטק אלא גם התעשייה המסורתית יהפכו להיות עתירות מחקר ומבוססות מדע. משמעות הדבר היא שאנחנו נתקלים בשאלות שקשה לפתור אותן באמצעות פיתוח פשוט, ולכן החיכוך, במובן החיובי, בין התעשיה והאקדמיה הכרחי אם אנחנו רוצים לראות התקדמות של התעשייה. את ההבנה הזו לא רק אני חולק, אבל נכון, צריך להבין גם את הקשיים. יש קשיים מובנים בקשר בין התעשיה לאקדמיה."
"בישראל מוטלת החובה על האוניברסיטאות לגשר על הפער הזה. אין לנו מכוני מחקר יישומיים כדוגמת פרנהאופר ואחרים שיכולים להוות את הגשר. האקדמיה היא זו המכשירה את כוח האדם שאחר כך מביא את הידע לתעשיה."
"אבל גם התעשיה צריכה לעשות הרבה יותר כדי להבין את החשיבות, וידעו לבנות בתוכה את המסגרות שיידעו לקחת את הידע הזה שהוא לא תמיד הכי אטרקטיבי בראיה ראשונה, בוודאי לא יתנו הכנסות לטווח הקצר אך כדאי שיעזרו לאוניברסיטאות ברמת תשתיות טכנולוגיות."
"המדען שהחופש האקדמי לנגד עיניו חייב לשתף פעולה עם התעשיה ועם החברה כולה .(בטחון וכו') אנחנו עוזרים לקשר בין האקדמיה לתעשייה באמצעות זירת התשתיות הטכנולוגיות. אנחנו בנינו את מרכזי הננוטכנולוגיה שמתבצע בהם מחקר בסיסי לעילא ולעילא אבל הם גם נותנים שירותים לתעשייה - לטכנאים והנדסאים, אפילו לא חוקרים, וגם כמובן מחקרים יישומיים משותפים לתעשייה ולאקדמיה. זו בדיוק הדוגמה איך אפשר להשיג את שתי המטרות גם יחד."
|
|
|
|
