27.07.16 / 20:41
תיקון חצות - תפילה הנאמרת בחצות הלילה, הכוללת קינות על חורבן בית המקדש ותחינות לקירוב הגאולה. הובא מאתר הידברות/נעמה גרין
1. קינות על החורבן ותפילה על הגאולה
תיקון חצות הוא נוסח תפילה הנאמרת בחצות הלילה, הכוללת קינות על חורבן בית המקדש ותפילות להבאת הגאולה. התפילה נקראת 'תיקון חצות', כיוון שזמן אמירתה הוא מחצות הלילה ועד עלות השחר.
2. השתתפות בצער השכינה הנמצאת בגלות
"ראוי ונכון לכל ירא שמים שיהיה מיצר ודואג על חורבן בית המקדש וגלות השכינה, כמו שנאמר: 'קומי רוני בלילה לראש אשמורות'. וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא ואומר: 'אוי לי שהחרבתי את ביתי וכו', כך ראוי לכל אשר נגע ה' בלבו לקונן בחצות הלילה על החורבן, ועל פיזור ישראל בין האומות, ועל גלות התורה והריגת הצדיקים. וכל מי שאפשר לו להשכים קום בחצות לילה טוב שיעשה כן ויאמר 'תיקון חצות'. וכל שכן אם נשאר ער עד חצות לילה, שיש להשתדל שלא ישן עד שיאמר תיקון חצות, להשתתף בצער השכינה הנמצאת בגלות. ואמנם כשהוא מתפלל ולומד תורה יהיה שמח. ובכל אופן אם מוריד דמעות בתפלתו, תפלתו מקובלת ביותר". (שולחן ערוך)
3. בזמן זה התפילה רצויה וקרובה להתקבל
כה נאמר: "ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו... וטוב למי שמקדים, שיכוון לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה, שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית ופיזור ישראל בין אומות העולם, והתפילה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והפיזור רצויה וקרובה להתקבל". (טור אורח חיים סימן א')
4. העיקר בתפילה - הכוונה והתחנונים
עוד נאמר שם: "ויפיל תחינתו לפני המקום, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו בתחנוניו, כי טוב מעט בכוונה, מהרבות בהם שלא בכוונה..." (טור אורח חיים סימן א')
5. בעבר נאמר התיקון ב'תלת דפורענותא' בלבד
בדורות עברו, נהגו בני עדות המזרח להוסיף קינות על החורבן רק בשלוש השבתות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב. לאחר שעלתה השאלה כיצד מתאבלים דווקא ביום השבת הקדוש, ולא בימות החול, פסק האר"י הקדוש לבטל את מנהגי הצער בשבת, וכנגד זה לומר תיקון חצות מידי יום ביומו.
6. אופן אמירת 'תיקון חצות' – בישיבה על הארץ וללא מנעלים
תיקון חצות ניתן לעשותו יחיד, ללא מניין. בשעת חצות, מתיישבים על הארץ, חולצים מנעלים וקוראים מספר פרקי תהילים תפילות וקינות: קודם אומרים את הוידוי לאחר מכן קוראים את מזמור קל"ז 'על נהרות בבל' ומזמור ע"ט 'מזמור לאסף' ויש את פרק ה' במגילת איכה זכור ה' מה היה לנו. אחרי כן אומרים קינות, על פי מנהגי העדות השונים, ולסיום אומרים את פסוק 'התנערי מעפר קומי'.
7. נשים לא תאמרנה תיקון חצות
הבן איש חי בספרו 'רב פעלים' (ח"א - סוד ישרים סימן ט) כותב כי על פי הקבלה, לא ראוי לנשים לומר תיקון חצות.
8. 'תיקון רחל' ו'תיקון לאה'
התיקון כולל את תיקון רחל שזה בכי וצער על החורבן ואת תיקון לאה- תהילים לשם בניית הבית. את 'תיקון רחל' ניתן לומר רק מחצות הלילה ועד עלות השחר, ואילו את 'תיקון לאה' מותר לומר גם אחרי עלות השחר.
9. בימי בין המצרים נהוג לומר תיקון חצות גם בחצות היום
ב'ילקוט יוסף' מובא: "בימי בין המצרים רבים נוהגים לומר תיקון חצות אחר חצות היום... אמנם המנהג לומר תיקון חצות אחר חצות היום רק בבין המצרים, אבל בשאר ימות השנה לא נהגו לומר תיקון חצות אלא אחר חצות לילה".
10. תיקון חשוב בדרך לגאולה
לפי תורת הקבלה תיקון חצות הוא תיקון חשוב בדרך להבאת הגאולה. רבי נחמן מברסלב חידש שדווקא ככל שהדורות נמוכים יותר, כך ערך הקימה בחצות ותיקון חצות גדל.
