מעט הלכות הנהגות ומילי דקדושה ליום כיפורים

א. יקח התרנגול בידו ויסובבו על ראשו ויאמר: "זה ח'ליפתי, זה ת'מורתי, זה כ'פרתי", ויכוון בשם הקדוש חת"ך היוצא מראשי התיבות, שהוא מלאך הממונה על החיים, ולכן יקפיד שלא להפסיק בין "זה חליפתי" ל"זה תמורתי", ובין "זה תמורתי" ל"יה כפרתי", אלא יאמרם ברצף "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי". ואח"כ יאמר: "זה התרנגול ילך לשחיטה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום".

ב. בזמן שמסובב התרנגול על הראש, יאחז את התרנגול ביד שמאל, וידו הימנית יניח על ראש התרנגול.

ג. יעשה הכפרות לעצמו ראשון, ואחרי כן לבני ביתו ולאחרים, כדי שיבוא הזכאי ויכפר על החייבים, ולא החייב על החייבים. וכך מצאנו בכהן גדול "וכפר בעדו", ואחרי שכפר בעדו "ובעד העם" (ויקרא טז, כד).

ד. לאחר עשיית הכפרות יתן העוף לשוחט, וטוב לשוחטו באשמורת הבוקר לאחר אמירת הסליחות כי אז הרחמים גוברים (מג"א סי' תרה, ס"ק א).

ה. בערב יום הכיפורים ירבה האדם באכילה ושתיה כשיעור שני ימים, ערב יום כיפור ויום הכיפורים (סידור האר"י).

ו. גם הנשים ירבו באכילה בערב יום כיפור כגברים, כמות אכילה של שני ימים.

ז. מצוה לטבול בערב יום הכיפורים, ויקפיד האדם לטבול שלושים ותשע טבילות, כנגד שלושים ותשע מלקות (עיין ב"מועד לכל חי" טז, יח).

ח. ידע האדם שסגולת הטבילה רמה ביותר והיא מן הדברים המיוחדים שנתן לנו הקב"ה, ואשרי מי שזכה להבין ולדעת מה טמון בטבילה. ואף אדם שנשמתו התרחקה ממנו מפני העבירות והחטאים, יכול להחזיר למקומה על ידי טיהור הגוף בטבילות מרובות.