03.11.16 / 13:02
ביום שני בערב, אור לז' במר-חשון, נתחיל לבקש בתפלה "ותן טל ומטר לברכה".
מהי הסיבה שמחכים עד ז' בחשון ואין שואלין על הגשמים מיד עם סיום חג הסוכות? אומרת המשנה (תענית פ"א מ"ג): "כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת". כלומר, היו מעולי הרגלים שלקח להם 15 יום להגיע מירושלים עד לביתם בנהר פרת, ולכן לא התחילו לבקש "ותן טל ומטר" כדי שהם לא יירטבו בדרך.
ולכאורה קשה, כיון שהגשמים בא"י הם צורך גדול, עד כדי כך שכאשר אין הגשמים יורדים קובעים תעניות (כמפורט במסכת תענית) – אם כן כיצד ייתכן למנוע בקשת גשמים מרוב ישראל בשביל איזה מיעוט שגרים ב"נהר פרת"?
אלא, נמצאנו למדים מכך את גודל העניין של אהבת ישראל:
כל עם ישראל, אשר רובם ישבו בארץ ישראל, היו זקוקים לגשם. ואף על פי כן נמנעו מלבקש על הגשם מכיוון שישנו איזה יהודי אחד "אחרון שבישראל" שגר בחו"ל, וכל עם ישראל חיכה לו ודאג לו שלא יירטב אפילו יום אחד בדרך!
וההוראה מזה: אין אנו יכולים ליהנות מברכת ה' בשלמות כל זמן שיש יהודי אחד שחסר לו משהו, הן בגשמיות והן ברוחניות, אלא עלינו לדאוג למלא את מחסורו. ובזכות זה נזכה לשנה גשומה ומבורכת אמן.
שבת שלום
הרב יעקב סוסי/בית חב"ד