איך לשמור את זיכרון השואה

על החשיבות – אם אין עבר אין עתיד

ונראה שכאן כבר מונחת תחילת התשובה לשאלה זו, איך לשמור את זיכרון השואה: דבר ראשון הוא על ידי החדרת הידיעה ש"עם בלא עבר – אין לו גם עתיד", וזה משפט שצריך להדהד בכל מערכות החינוך השונות, הפורמאליות והלא-פורמאליות. החל ממערכים לימודיים בבתי הספר, סיפראליים המותאמים לשכבות הגיל השונות, וכלה בהובלת מהלך בתנועות הנוער והמתנסים השונים. וכן בעידוד קרנות לעשיית סרטים דוקומנטריים, דוקו-עלילה ובעיקר עלילתיים, שמבטאים את המסר הזה ש"עם בלא אבר – גם אין לו עתיד". ההכרה שהעבר שלנו הוא השורשים שלנו, ואנחנו רק הפרחים, המנגינות ושבט אחים ואחיות.

השואה כאירוע יהודי ולא בין לאומי

כיום משתמשים הרבה במושג השואה, לפעמים כמוטיב פוליטי בין לאומי, כדי לחזק את מדינתה של עם ישראל, ולפעמים כדי להדגיש עד כמה דיכוי ורצח הם רחוקים מאישיות של העם שלנו, ולפעמים המושגים מתחלפים ומישהו מנסה להשוות את חיי העם הפלסטיני ל'שואה' שאנחנו עושים להם. המשותף לכל האפשרויות הללו, היא שהיא מחצינה את ערך השואה, ובעצם מפספסת את הנקודה. עיקר הנקודה הכואבת בשואה איננה "רצח עם" ג'נוסייד, ברמה הבין לאומית, על מנת לשים אותנו באותה שורת מסכנים של הכורדים, הצוענים, השיעים בעירק או כל מי שיד המדינה האסלאמית נגעה בו. השואה היא עניין אחר לגמרי, היא היתה רצח מכוון ושיטתי רק בשביל היותנו עם ישראל, הגנטיקה שלנו גרמה לרדוף אחרי כל טיפת גן יהודי שנמצא באיזה פינה נידחת באירופה, והגנטיקה שלנו היה היתה הטריגר לכל מלחמת העולם השנייה. היטלר ימ"ש רצה לכבוש את העולם, כדי להוציא ממנו את הרע שבו – כלומר את עם ישראל, שלשיטתו מייצג את שלושת המושגים החמורים ביותר מבחינתו שהרסו את האנושות – המוסר, המצפון והרחמים. רק ההכרה שהשואה היתה ארוע יהודי באופיו, ולא בין לאומי, וזהו ייחודיותו – הרי שמתוך הבנת העבר בצורה זו נוכל להמשיך ולבנות את העתיד – ההכרה שאין לנו דרך אחרת כי אם שמירה על הצביון היהודי של העם שלנו, על כל משמעותו.

איך לשמור על הזיכרון: לחבר בין הדור הצעיר לדור הנכחד בשיחות

בפועל, כמובן שצריך לחבר כמה שיותר בין הדור הצעיר לדור של ניצולי השואה. זו חובה קדושה וצו השעה – להזמין הרצאה ליום השואה לבתי הספר של ניצולי שואה. שיספרו את הסיפור שלהם, שיעשו פאנלים בינם לבין עצמם, ושידברו עם הילדים. אגב, לא רק ילדים קטנים, אלא גם נוער בתיכון, חשוב שייחשף כמה שיותר לחומר אנושי נכחד זה.

ניתן להפעיל את הנוער, ולעשות אותו מעורב על ידי שייקח חלק בתיעוד ותמלול של שיחות סלון שלו בבתיהם של ניצולי השואה. וכמובן, להמשיך עם משלחות הנוער לפולין. כל זה ועוד יוזמות ברוכות, לא רק ביום השואה, אלא במהלך כל השנה כולה.