השפעה בלתי הוגנת על צוואה

המאמר באדיבות פורטל ירושות וצוואות.

 מהי השפעה בלתי הוגנת על צוואה

טענה להשפעה בלתי הוגנת על צוואה, פירושה טענה לכך שהצוואה לא משקפת את הרצון האמיתי של המצווה, ושהאחרון ערך את הצוואה כאשר הופעלו עליו לחצים או איומים, רימו אותו, דעתו כבר לא הייתה צלולה והוא למעשה לא הבין את משמעות הצוואה שהוא עורך. למעשה, מי שטוען להשפעה בלתי הוגנת על צוואה, מבקש לפסול אותה שכן היא לא משקפת את רצונו האמיתי של המצווה.

האם כל השפעה על צוואה היא בלתי הוגנת?

יש הנוטים לחשוב שכל הפעלת השפעה על אדם העורך צוואה היא מעשה אסור, ודין הצוואה להיפסל. ואולם, לא כך הדבר, כלומר יכולה להיות השפעה על אדם העורך צוואה שתיחשב להוגנת. השאלה העיקרית שיש לשאול על מנת לקבוע האם מדובר בהשפעה הוגנת או בלתי הוגנת, היא האם (ואם כן – באיזו מידה) פגעה ההשפעה ביכולת המצווה לערוך את הצוואה על פי רצונו החופשי. חשוב להבהיר שכל מקרה נבחן בבית המשפט לגופו, שכן מצווה אחד יכול לעמוד תחת לחץ כלשהו, ואז מדובר בהשפעה הוגנת, ואילו מצווה אחר יכול שלא לעמוד תחת אותו לחץ, ואז מדובר בהשפעה בלתי הוגנת.

כיצד מתנגדים לצוואה שנערכה תוך השפעה בלתי הוגנת

התנגדות לצוואה מסביר עורך דין יונתן סורקין , יכולה להיות מוגשת, כאמור, רק על ידי מי שיש לו זיקה מסוימת לצוואה. כלומר, בדרך כלל, מי שמגיש התנגדות לצוואה הוא אחד מיורשי המצווה. בדרך כלל, אותו יורש חושב שעל החלק מעיזבונו של המצווה שהוא צריך לקבל, להיות גדול יותר משהמצווה קבע. את ההתנגדות לקיום הצוואה, צריך היורש להגיש בטרם מתן צו קיום הצוואה. לשם כך, הפעולה הראשונה שעל אותו יורש לעשות היא לשלם אגרה של 986 ₪. את האגרה ניתן לשלם ב-3 דרכים:

1. בכרטיס אשראי בעמדות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה
2. בבנק הדואר באמצעות שוברים שניתן לקבל באותן העמדות
3. באופן מקוון דרך שירות התשלומים הממשלתי.

לאחר מכן, צריך היורש תוך לכל היותר ארבעה-עשר ימים מהפרסום ברשומות ובעיתונות, להגיש לרשם לענייני ירושה את ההתנגדות, שצריכה לכלול את השמות של המצווה, שלו עצמו ושל שאר היורשים על פי הצוואה, את מספרי תעודות הזהות של כל אלה, להציג את הסיבה להתנגדותו לצוואה ולצרף:

• מסמכים שתומכים בהתנגדות
• תצהיר מאומת בפני עורך דין שתומך בעובדותיה של ההתנגדות
• אישור תשלום אגרה
• אם הוא מיוצג על ידי עורך דין – ייפוי כוח.

בנוסף, על מנת להגביר את הסיכויים של ההתנגדות להתקבל, צריך היורש להוכיח שארבעה מבחנים (מצטברים) מתקיימים:

1. תלות ועצמאות: המצווה לא היה עצמאי, הן מבחינה ופיזית והן מבחינה מנטלית, בעת עריכת הצוואה
2. תלות וסיוע: התקיימו תנאי תלות וסיוע בין המצווה לבין היורש שקיבל את החלק הגדול ביותר מהעיזבון (להלן: "הנהנה"). תנאי תלות וסיוע לא מעידים בהכרח על השפעה בלתי הוגנת, אך ככל שהסיוע היה רחב יותר, גובר הסיכוי לקביעת השפעה בלתי הוגנת.
3. קשרי המצווה: בסוף ימיו, היה המצווה בקשר בעיקר עם הנהנה או אפילו רק איתו, ולא עם אנשים אחרים ובפרט לא עם יתר יורשיו.
4. נסיבות עריכת הצוואה: מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה הייתה משמעותית ביותר (לדוגמא, הוא קישר בין המצווה לבין עורך דין).

הצוואה נערכה תוך השפעה בלתי הוגנת אך כבר אושרה – מה אפשר לעשות?

אם יורש מעוניין בביטול צוואה בטענה שהמצווה ערך אותה כשהיה תחת השפעה בלתי הוגנת, אך היא כבר אושרה – הוא צריך להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה. גם במסגרת הגשת בקשה זו, עליו לשלם אגרה, לערוך מסמך ולציין בו את פרטי המצווה, את פרטיו שלו עצמו ושל שאר היורשים על פי הצוואה, וכן להסביר מדוע לדעתו יש לבטלה. מי שבודק את הבקשה הוא עוזר הרשם לענייני ירושה או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן, הרשם מחליט האם לבטל את הצוואה, להשאיר אותה על כנה או להעבירה לבית המשפט לענייני משפחה.

הצוואה נפסלה בשל השפעה בלתי הוגנת – מה דינם של נכסי הירושה?

אחת השאלות הראשונות שנשאלות לאחר שצוואה נפסלת בגין השפעה בלתי הוגנת, היא מה עולה בגורלם של נכסי המצווה. בפועל, אף על פי שזו שאלה בסיסית וחשובה, אין לה תשובה חד משמעית. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו. במקרים מסוימים מכריע בית המשפט שהצוואה בטלה במלואה, ואז הרכוש מחולק על פי הנקבע בצוואה הקודמת, ואם אין צוואה קודמת – על פי דין. במקרים אחרים מכריע בית המשפט שרק חלקו של הנהנה נפסל.

הלכת החוטים השזורים

חוק הירושה קובע, ברשימה סגורה, מהן העילות לפסילת צוואה בהליכי התנגדות לצו קיום צוואה. אף על פי כן, בפסיקה התקבלה הלכה מהפכנית בנושא, הנקראת הלכת החוטים השזורים. הלכה זו קובעת שגם אם אף אחת מאותן העילות לא מתקיימת, לבטח לא באופן חד משמעי, ייתכן בכל זאת שהצוואה תיפסל עקב "מכלול הנסיבות" – התמונה הכללית של הנסיבות שקיומן הוכח.