אשקלון נוסטלג - האחים דולינגר

21.04.13 / 10:17

חברות וחברים יקרים..במקרה קראתי באיזה מגזין, משהו הקשור לגמלאי העירייה אולי.. הכותרת הייתה תלושה

חברות וחברים יקרים..במקרה קראתי באיזה מגזין, משהו הקשור לגמלאי העירייה אולי.. הכותרת הייתה תלושה ככה שיכול להיות שטועה.. בכל מקרה קראתי סיפור מעניין, שבעבר הרחוק, אי שם בשנות החמישים נהגו ידוענים ונבחרי עם לבקר את הלונה שלנו לעיתים קרובות. התאכסנו במלון הפאר החדש ... רגע. אני מדבר כמובן על מלון דגון. אז איך כותבים את זה ? נחנח ? או נכנך ? אהה. כן. נזכרתי נחנך. שנחנך בשנת 1954. באותם זמנים העיר הייתה בתנופת פיתוח. ראש העיר היה מר יחזקאל זונאבנד. שלוש שנים קודם לכן החלו להיבנות בתיה הראשונים של שכונת אפרידר... המסחר בעיר פרח.. התנועה סואנת.. כרכרות, עגלות,.. פה ושם היו גם משאיות ואפילו מכוניות פרטיות. [caption id="attachment_26835" align="alignright" width="287"]

אשקלון נוסטלג[/caption] אז קראתי שבאותם הימים התארחו מנהיגים מפורסמים והסיפור נסוב אחר ראש הממשלה מר דוד בן גוריון. התארח במלון דגון יחד עם פמיליתו והמשיך לנהל המדינה מהמלון. גם את הפגישות קבע במלון. ככה הגיעו עוד אורחים מפורסמים לארוחת בוקר צהרים או ערב... אחד מהם העניק לראש הממשלה מתנה יקרת ערך.. פטנט חדש באותם הזמנים,.. עט כדורי. עט שאותו נשא בגאון מר דוד בן גוריון בכיס הקדמי של חולת האתא בצבע חקי שלו. אך אווי.. העט נזל ועל הכיס הופיע כתם. לא שזה הפריע לו למר בן גוריון להמשיך וללבוש את החולצה. מה עוד שלא הייתה לו אחרת. כך נאלצו שתי העוזרות לקפוץ במהרה אל העיר.. לשכונת מגדל שם התנהל המסחר.. אל חנות ידועה באותם הימים כחנות של שיא האופנה. החנות של מר לייבוש דולינגר בפינת הרחובות הרצל והעבודה. אשקלונים וותיקים בוודאי יזכרו. הצעירים גם כי החנות פתוחה שם עד היום. דולניגר היה הסוכן של אופנת להב. כן באותם הימים חברות וחברים הארץ ובראשה עיר הגברים אשקלונה הייתה ארץ זבת חלב של מותגי אופנה. הייתה כמובן אתא.. לפועלים. הייתה כיתן,.. לפקידים. הייתה גם ניבה,.. לכאלו שטרם מצאו עבודה או לעובדי מדינה... והייתה להב לאלגנטים... הדוגמאות היו זהות. לחולצות היו תמיד שני כיסים קדימה, ושתי כתפיות... אבל הצבעים חברות וחברים,.. הצבעים. הצבעים של אתא למשל היו כחול. וחקי. ולבן. ואילו ללהב היו לבן, כחול וחקי,.. אצל כיתן יכולת למצוא חקי כחול ולבן.. ככה שהמגוון היה גדול. בכל מקרה חברות וחברים,.. כפי שקראתי באותו מגזין,.. העוזרות החרוצות הוסעו על ידי הנהג של מר דוד בן גוריון ישירות לחנות האופנה המובילה, החנות של דולינגר וקנו לו חולצה אחרת.. אז הלכתי לבדוק אם הסיפור נכון. ביקרתי את האדונים שמואל ואיציק דולינגר שמנהלים את החנות עד היום. כן. בהחלט. הסיפור נכון. שמוליק זוכר זאת עד היום כי היה נוכח בעצמו ... וזה מה סיפר; השעה הייתה שעת בוקר,.. לפני הצהריים. הוא לא הלך באותו יום לבית הספר,.. הסתובב בחנות. העוזרות של בן גוריון הגיעו,.. הכבוד היה רב ואבא שלו היה מבסוט. הסתובבו בחנות, בחרו פריט כזה או אחר גם עבור עצמן. מה שמצאו הניחו על הדלפק ... ופתאום נכנס כרוח סערה אדון יוסף שפירא. גבר גבר. באותם הימים. אשקלונים וותיקים בוודאי מכירים. אחד מעמודי התווך של העיר. נציג המשפחה בתחנת הדלק "דלק" ברחוב צהל....אח של ליטמן,.. פז גז.. נכנס כרוח סערה וביקש מהר חולצה. "סליחה אדוני".. אמר לי שמוליק שהעוזרות ביקשו,.. "אנחנו היינו קודם"... הסתכל יוסף שפירא אל הבנות... "אתן הייתן קודם ? טעות גדולה בנות. וודאי שאני הייתי קודם".. אמר להם והאיץ בליבוש דולינגר שיביא לו מהר את החולצה... "איך יתכן אדון ? " התעקשו העוזרות.. "האינך רואה שאנחנו קנינו לפניך ? הנה הדברים שלנו על הדלפק"... "אוי בנות בנות,.. אתן קניתן אצלו רק היום,.. אני התחלתי הקניות כבר בטרגובנה.. " קנה והלך לדרכו... העוזרות נשארו המומות.. "וכך הסביר להם אבא שלי;".. סיפר לי שמואל דולינגר.. "לאבא שלי הייתה חנות בגדים כמו זו שכאן בעיירה טרגובנה שברומניה איפה שהמשפחה שלו גרה. מר יוסף שפירא גר בכפר על יד. מויאנשטי. אבל היה עובד בטרגובנה. והיה לקוח של אבא שלי כבר משם".... זהו חברות וחברים.. מעט מהווי אותם הימים... בן גוריון.. אדית ומשה דורות.. מלון דגון... וכן. החנות של דולינגר. שפועלת עד היום. חושב שזה העסק היחיד בעיר הגברים שהחל לפעול עם ייסודה של העיר ופתוח עד היום. מכירים עוד עסק שפועל עד היום ? אשמח לשמוע. טוב. ברור שיש את העסקים של משפחת שפירא,.. תחנת הדלק פועלת עד היום וכך גם חברת פז-גז.

להורדת האפליקציה לחצו כאן