עו"ד נוגה ויזל – על נוכחות עו"ד בחדרי חקירה
02.04.18 / 20:44
מאת עו"ד נוגה ויזל
ב-1994 ועדת גולדברג המליצה כי כבר מהשלבים הראשונים של החקירה, תהיה לחשוד זכות לבקש נוכחות של עורך דין מטעמו בחקירה, אלא אם כן הוא בוחר לוותר על זכות זו. הוועדה קבעה שהסנגור לא יתערב בחקירה באופן אקטיבי וייתן ייעוץ ללקוח, אלא ישמש כמשקיף שתפקידו להרתיע את החוקרים מפעילות אסורה, ולחזק את היכולת של בית המשפט לפסוק על פי ממצאי החקירה.
למרות שחלפו כבר למעלה מ-20 שנה, המלצותיה של ועדת גולדברג עדיין לא מיושמות.
בפועל, המציאות שהתהוותה היא שהמשטרה רומסת מבלי להניד עפעף את זכויותיהם של חשודים ומסרבת בתוקף לנוכחותם של עורכי דין בחדרי החקירות, אך מצד שני היא מתגאה באחוזי הרשעה גבוהים של נאשמים.
בצעד נכון ואמיץ, שרת המשפטים איילת שקד החליטה לקדם הצעת חוק לפיה יתאפשר לסנגורים להיות נוכחים במהלך חקירת החשוד. זו לא הפעם הראשונה שהצעה זו עולה לסדר היום, היא הוגשה לפני מספר שנים על ידי חכ"ים מהשמאל אך נפסלה בוועדה שהוקמה על מנת לבחון את הנושא.
אם הכול מתנהל כשורה בחדרי החקירות, איזו עילה יש לחוקרים להתנגד לנוכחות של עו"ד?
ידוע שהמצב בחדרי חקירות רחוק מלהיות סביר. החוק היום למעשה מתיר לחוקרים לקיים שיטות חקירה בהן מופעל לחץ רב על החשודים להודות באשמה, בכל דרך לגיטימית וכזו שכלל לא לגיטימית כדי להשיג הרשעה.
במקום לרכז את מאמצי החקירה באיסוף ראיות, החוקרים מעדיפים את "השיטה הקלה" – להתרכז בנחקר ולהוציא ממנו בכל דרך הודאה.
משטרת ישראל, זו שמופקדת על אכיפת החוק הוכיחה לא פעם ולא פעמיים כי היא גם זו שרומסת אותו, חוקרים בחדרי חקירות מקליטים רק חלקים ממהלך החקירה, ומשתמשים באמצעים אלימים בעת חקירת חשודים.
דו"ח מח"ש לשנת 2017 חשף מציאות עגומה במשטרה: אחוזי ההרשעה של שוטרים עלו בשנה החולפת, בתיקים של שחיתות, עבירות מין ואלימות, שוד וגניבה – כל זה מחוץ לחדרי החקירה, ניתן רק לשער מהו הלך הרוח כאשר הם בדל"ת אמותיהם עם מי שנדמה בעיניהם כחשוד במעשה פלילי.
בחדר החקירות החשוד יושב מול חוקרים מיומנים, בעלי מגוון של שיטות וטכניקות להפעלת לחץ: "השוטר הטוב והשוטר הרע", שיחות חולין עם החשוד מחוץ לחדר החקירות שמטרתן לחלץ פרטים מפלילים ועוד.
המעמד הזה הוא לכשעצמו מרתיע ומעורר חרדה גדולה, בעיקר כאשר מדובר באדם מן השורה אשר התנהלות המשטרה זרה לו. סביר מאוד שחשוד כזה יישבר תחת הלחץ המופעל עליו, רק על מנת שהסיוט שהוא חווה יסתיים.
החוק בישראל צריך להגן לא רק על מי שנחשב כקורבן אלא גם על החשוד במעשה, והדרך להגן עליו היא לאפשר לו את הזכות לייעוץ משפטי ונוכחות של עורך דין מטעמו בעת חקירה. כך למעשה ניתנת לו הגנה מפני החוקרים ונמנע ממנו ליפול כקורבן למעשה אלימות משטרתית או לפגיעה בכבודו בעת החקירה.
- הכותבת עו"ד נוגה ויזל, מומחית לייצוג חשודים בעבירות מין
