נפרדנו כך

  "'היועצת!!  מאיה ירדה לתוך כביש סואן בכוונה כדי שעידן ירדוף אחריה ויציל אותה" כך נכנסה סוערת אל חדרי נויה תלמידת שכבה יא. מאיה ועידן נפרדו באותו השבוע לאחר שנתיים של חברות הדוקה ופרידתם הסעירה את ביה"ס.

"מה פתאום" הכחישה מאיה כשקראתי לה לשיחה "שאני ארד לכביש בגללו? מי אמר לך דבר כזה? כואב לי שנפרדנו אבל אני אתגבר אל תדאגי..."

פרידה היא חוויה קשה ומטלטלת. לא לחינם היא מדורגת במקום השני אחרי מוות של אדם קרוב ובמהלך התמודדות עם פרידה עוברים רבים מאתנו את שלבי האבל: הלם והכחשה, כעס, מאבק, עצב וקבלה.

מהי פרידה? מדוע היא גורמת לנו רגשות חזקים כל כך של כאב וסבל? כיצד ניתן להתגבר עליה?

הפרידה הראשונה שאנו חווים היא ברגע צאתנו לאוויר העולם. אנו נפרדים מהרחם החם, המגן והבטוח של אמא אל תוך עולם רועש ומסנוור. אומרים שהפרידה הזו היא הדגם לכל הפרידות שנחווה.

שימו לב – גם בפרידה מהרחם, כמו בכל פרידה יש התנתקות מן המוכר והבטוח והליכה אל הלא נודע שמאיימת ומפחידה. אבל אנחנו לא יכולים להישאר ברחם לעד, נכון? מתישהו הוא הופך קטן עלינו ואנחנו הופכים גדולים יותר וצריכים או רוצים לצאת ולהתפתח, לגדול. כך גם בפרידות הבאות – כשאנו שרויים בכאב כדאי לנו לזכור שאם התרחשה פרידה כנראה שהמקום בו היינו כבר לא היה הטוב ביותר עבורנו. שאמנם הוא היה נוח אך אנחנו צריכים שיהיה לנו טוב יותר ולשם כך אנו צריכים להתקדם.

איך מתגברים על התחושות קשות שמתעוררות בימים ובשבועות ראשונים?

שימו לב כיצד היהדות מדריכה אותנו להיפרד מיקירנו שנפטרו: לוויה, שבעה, שלושים, שנה, אזכרות. מה עושים בשבעה? מדברים על האהוב שהלך. רק מדברים ומדברים עליו, מספרים ומספרים עליו.

כך כדאי לנהוג גם בפרידה משמעותית: קחו כמה ימים להתאבל, דברו על האהוב\ה שהלך לו, 'תחפרו' לכל הסביבה, היכנסו למיטה ותבכו. כדאי שתמיד יהיה מישהו נאמן ואוהב בסיבה שישגיח כי לא תשקעו עמוק מדי בעצב אבל ההתאבלות חשובה. מתישהו יימאס לנפש שלכם והיא תרצה לחזור ולפרוח. לעומת זאת , מי שקופץ מקשר לקשר או לא מקדיש מעט זמן לעיבוד הקשר שחלף עלול לגלות כי  לאחר תקופה ארוכה הרגשות 'קופצים' עליו והכל חוזר אליו כיוון שלא באמת עבר את משבר אלא ניסה להתעלם.

התאבלתם? יופי. עכשיו נסו לצאת מזה. בהתחלה תצטרכו להכריח את עצמכם – גם פה דרושים חברים ומשפחה וסביבה תומכת – ולאט לאט תראו שהדבר נעשה קל יותר, שאוויר רענן וחדש חודר אליכם ושאתם נפתחים להזדמנויות חדשות אותן מזמנים לכם החיים המופלאים שאנו חיים.

מה לעשות כהורים למתבגרים המתמודדים עם פרידה?

קשה מאד לראות מן הצד את הילד שלך סובל, כולנו היינו מוכנים לקחת עלינו את הכאב שחש הילד אך ישנן חוויות שעליו לעבור בעצמו.

כיצד פועלים?

• עוקבים אחרי תפקודו ובודקים האם אין התנהגויות קיצוניות או מסוכנות. להסתגר בחדר כמה ימים או להיות עצוב ומדוכדך שבוע ויותר, ירידה בתאבון או התפרצויות בכי אלו תגובות טבעיות למשבר של פרידה אך גם ן אמורות להיות מוגבלות בזמן. התנהגויות חריגות כמו ניסיונות לפגיעה עצמית, (למשל ירידה לכביש כפי שסיפרו על מאיה) דכדוך ממושך , התקפי בכי וזעם בלתי נשלטים הנמשכים לאורך תקופה ארוכה מחייבים בירור – ייתכן וילדכם זקוק לטיפול מעמיק יותר
• שיחות – אין צורך לחטט בפצע אך חשוב שילדיכם ידעו שאתם שם בשבילם אם ירצו בכך. שתפו אותם גם בניסיונכם האישי, הראו כי אתם מבינים ומזדהים עם כאבם ויחד עם זאת אתם חזקים מספיק לתמוך בהם.
• הקיפו אותם בסביבה תומכת ובהזדמנויות ליציאה – אך אל תכריחו להשתמש בהם
• צרו קשר עם מחנכת או יועצת ביה"ס ושתפו אותם. תוכלו לקבל כלים וכוחות להתמודדות טובה יותר וגם הילד יוכל לקבל סביבה מבינה ותומכת יותר. כמובן שאם הילד מתנגד בתוקף לשתף יש לחשוב שוב על הדברים ולבררם.
• בדקו שהילד אוכל נכון (גם אם פחות מהרגיל) וישן מספיק. חוסר בשינה ובתזונה יכול להשפיע קשה על גוף שגם כך נמצא במצב דחק (סטרס)
• האמינו בכוחותיו של הילד ושדרו לו זאת – בהתנהגות וגם באמירות - אמרו לו כמה אתם מאמינים בו, גאים ואוהבים אותו.
• הזכירו לילד ניסיונות בעבר איתם התמודד בהצלחה , חוויות הצלחה בעבר עשויות להשפיע באופן חיובי מאד על התמודדותו עם משבר ולהגביר את האמונה בחוסנו ובכך שיצא מזה מחוזק
• תפילה ואמונה –להשתמש שוב ושוב  בשני המצרכים הבסיסיים של כל הורה , כי אנחנו הרי יכולים לעשות הכול ורק להתפלל שיצליח לנו J

זכרו, מקונפליקטים ומשברים הנפתרים נכון  יוצאים מחוזקים יותר אל עבר שלב החיים הבא

לעולם אין לנו מספיק נתונים לדעת אילו הפתעות נהדרות מחכות לנו מעבר לפינה

והדלתות הנסגרות והנפתחות בחיינו יזכירו לנו תמיד שגם זה יעבור...בהצלחה!

 איילת מימון

יועצת חינוכית

לתיאום פגישה אישית 054-9171255