איך תצליחו להמשיך הלאה?

*הכתבה מנוסחת בלשון נקבה, אך מיועדת לשני המינים.

לא למנוע מעצמך עצב-

נפרדתם,את עצובה,זה הגיוני. אין שום סיבה שבעולם שתשכנעי את עצמך שכלום לא קרה,כי משהו קרה וזה בסדר. תני לעצמך זמן לעכל,להתפרק,לשבת עם גלידה וסרט שיגרום לך להזיל כמה דמעות. הדבר החשוב ביותר זה להציב לעצמך דד-ליין ולא לשקוע בתוך המרמור.

תשתפי-

חברות,אמא,אבא,אחות- האנשים האלו אוהבים אותך בכל מצב,עם או בלי בן זוג והם גם יתנו לך את העצות הטובות ביותר ויעזרו לך להתקדם. בנוסף, הזמן שתבלי איתם יגרום לך לחשוב על דברים אחרים ותראי איך לאט לאט, רמת הבאסה יורדת.

אל תתעלמי ממנו-

אנחנו כבר לא בגן,התעלמות היא לא הדרך. זה שנפרדתם לא אומר שעכשיו אתם אויבים לנצח, את עדיין יכולה להגיד שלום בבוקר ולהיות מנומסת. לנטור טינה לא יעזור לך לשכוח ורק יגרום לך להרגיש רע עם עצמך, אל תשכחי שהגבול בין שנאה ואהבה הוא דק מאוד.

תמצאי תחביבים-

כשאין לנו עיסוקים, אנחנו לרוב יושבים,בוהים וחושבים. אל תרשי לעצמך להיות פנויה יותר מדי, תמצאי לעצמך כמה שיותר תחביבים,תשקיעי בלימודים,תשבי הרבה עם חברות ותתחילי במשהו שתמיד רצית לעשות. היתרון ביציאה ממערכת יחסים הוא שעכשיו יש לך הרבה יותר זמן לעצמך.

תקבלי,תביני,תחייכי. תני לזמן לעשות את שלו-

זה לא סוף העולם. בגיל ההתבגרות נוטים להתאהב מהר ויהיו לך עוד המון מערכות יחסים, טובות יותר וטובות פחות ומכל אחת מהם את תקחי את הטוב ביותר ותמשיכי הלאה עם מסקנות ולקחים. אם זה לא זה, כנראה מחכה לך משהו טוב יותר בהמשך, תקבלי את מה שקרה בהבנה ובחיוך ותמשיכי הלאה.