להתראות פחד, שלום אהבה

התחלתי להעריך את עצמי. לעשות דברים שעושים לי טוב ולהפסיק להשוות לאחרים בסקרים הזויים כאילו אני חלק מקבוצת המיקוד של מינה צמח. לקחתי סיכונים והעפתי לאוויר רשימות שבניתי לעצמי במשך שנים כמו מפיות ברגע 'פיק' של מסיבה במגה בר. הרשימות האלה הפכו עם השנים להגנות שבניתי לעצמי בתקווה שיצילו אותי מאכזבות, מכאב לב. ברור שזה לא באמת עזר או הגן עליי.

אני כבר לא מפחדת לכאוב. התמודדתי עם כאב ופחדים בעבר ולמרבה ההפתעה שרדתי, אפילו חזרתי לחייך, לצחוק ולהתאהב. הסרתי מעליי את השריון הכבד שעטיתי מעליי וגיליתי בעצמי רכות שלא ידעתי אי פעם שקיימת בי. למדתי לאהוב את עצמי- לא מחדש,  מההתחלה. גיליתי שאני לא כזאת מפחידה כמו שעשיתי את עצמי, יש אפילו רגעים מזוקקים כאלה שאני די מדהימה.

הרי שום דבר בעולם לא יצליח למנוע ממני באמת להתרגש ולהתאכזב. איכשהו שיקרתי לעצמי וטפטפתי את זה לעצמי כמו מנטרה שאם ארחיק ממני אנשים לא יהיה להם כוח עליי, הם לא יוכלו באמת להשפיע או להכאיב. זה בטח לא מנע ממני כאב, להפך. אנשים שחושבים ששום דבר לא יכול לפגוע בך ושאת חזקה ומסוגלת להתמודד עם הכל- פוגעים חזק יותר, כי דאגתי לשכנע אותם ששום דבר לא יפגע בי.
אני כבר לא פוחדת לאהוב. אחרי שהרשיתי לעצמי לאהוב את עצמי, אני מרשה גם לאחרים לאהוב אותי. ואני מוכנה לאהבה הזאת עם הפרפרים בבטן, עם ההבנה של אחד את השנייה דרך מבט. דרך שיחות ארוכות ומטופשות בפיג'מה באמצע הלילה. בהתרגשויות קטנות ומטופשות שלא ברור ממה הן בכלל נובעות. מה כבר יכול לקרות? במקרה הטוב זה יצליח. במקרה הרע זה יכאב, אבל לא אוכל לדעת שום דבר כיוון שנביאה, אני בטח לא. אז אם אהבה זה לקחת סיכון, אני מוכנה להכריז על ענף ספורט אקסטרים חדש על שמי.

אני זוכרת שהבטחתי לעצמי להראות אהבה למי שאני אוהבת. לומר את המילים. שלא משנה מה יקרה, שאם בטעות יקרה משהו שהאהובים עליי ידעו שאהבתי. אני זוכרת שבפעם האחרונה שהתאהבתי במישהו הבטחתי לעצמי שאם זה יקרה לי שוב, שמישהו יגרום לי להרגיש ככה אני לא אוותר, לא אברח, לא אחפש קיצור דרך גם אם זה מפחיד. בעיקר כי זה רק פחד.


אני כבר לא פוחדת לטעות. התרגלנו להגדיר את המטרות בחיים שלנו לפי מדד מדויק של הצלחות- הצבת מטרה והשגה שלה. לא שמים לב לדרך עצמה, לפרטים הקטנים, לא יורדים לעומק. כל כך פוחדים לעשות טעויות, ומילא לעשות כאלה- רק שלא ידעו שזה קרה. ומה אנשים יחשבו עליי? אוי הבלים. אין לי בעיה לעשות טעויות. אם לאהוב אותך זו טעות, אני מוכנה גם לחזור עליה שוב. ללמוד ממנה. לזהות טעויות, לקבל הזדמנות לתקן. לבטוח בעצמי שגם אם אטעה, או איפול, אני לא חייבת להתמסר לפחד, רק לאהבה.