מי מונע מאיתנו לחסוך מחצית מחשבון החשמל?



מי שמכיר את ענף האנרגיה המתחדשת בישראל יודע כי אנו ממש במרחק נגיעה ממצב בו על גגות של מירב הבתים או המבנים שבבעלותנו ניתן יהיה להתקין מערכות פאנלים סולריים שמייצרות חשמל, ממש לצד הקולטים של דודי השמש. האם יש דד ליין מדויק? טרם. עד שראשי רשות החשמל בישראל יחליטו לאחוז את השור בקרניו ולהסדיר את הנושא, אנו נמשיך לשלם את חשבון החשמל במתכונת הנוכחית.

ארצנו הקטנטונת ידועה בהרבה דברים. אחד מהם היא העובדה כי היא ארץ בה מניין הימים בהם אנו נהנים בשפע מאורה של השמש הם מעבר לכמות אליה מורגלות מדינות מעבר לים.

 צילום : pixabay

תזכורת קטנה: כל מי שבקיא בנושא האנרגיה המתחדשת או האנרגיה יודע כי מדובר במקור אנרגיה בלתי נדלה, המעניק לנו אור וחום, שאותם ניתן להמיר לאנרגיה ירוקה היכולה לשמש תחליף למקורות עליהם אנו נסמכים כיום.

 

ממש כמו מקורות האנרגיה המאפשרים את אספקת החשמל כיום (דלקים וכיו"ב), כך גם את השמש ניתן לנצל לשם יצירת חשמל; כזה שיאפשר שימוש בבית וכן כזה שנתין לאגור בהתקני אחסון כדוגמת מצבר או סוללה שינוצלו בהתאם לצורך (בעיקר במקרים בהם קיימת הפסקה באספקת החשמל הסדירה, בשעות חירום או בשעות היממה בהם השמש לא פעילה (לילה, בימי עננות כבדה וכדומה).

 

למי שעוד לא הבין את הפוטנציאל האדיר הגלום בפתרון אנרגיה זה נסביר כי מעבר לאנרגיה סולארית משמעותו הלכה למעשה היא מזעור הפסקות חשמל יזומות בהן נוקטת חברת החשמל (השנה 2018 להזכירכם..), כמעט עד מצב אפס, אך יתרה מכך, מעבר למקור אנרגיה זה יביא בסופו של יום לסיום עידן התשלומים המופקעים אותם אנו משלמים באופן סדיר.  

 

כמה כסף ניתן לחסוך מהתקנת מערכת סולארית? על פי דני דנן, מנכ"ל חברת האנרגיה אנרפוינט, העוסקת ביבוא והתקנת מערכות סולריות, ניתן להגיע לחסכון של מחצית מהוצאות החשמל למשפחה ממוצעת. בראיה לטווח ארוך אנו מדברים על חסכון של למעלה מ-100,000 ₪ לאורך 20 שנים. אך בל נשכח, שמעבר שכזה טומן בחובו יתרון נוסף ולא מבוטל של תרומה להפחתת זיהום האוויר, שכיום חלק נכבד ממנו נוצר מפעילות חברת החשמל.

 צילום: יח"צ

קרדיט תמונה: יח"צ

 

גם ברמת מקבלי ההחלטות נראה כי יש למה לצפות. בועידת האקלים של ארגון האומות המאוחדות בשנת 2015, קבעה לעצמה מדינת ישראל רף (יש שיאמרו יומרני) לפיו עד שנת 2020 עשירית מיצור החשמל המקומי יהא מבוסס על מקורות אנרגיה מתחדשת (סולרית, רוח, גז וכיו"ב). אלא מאי? ונכון לשנת 2018 (שנתיים לפני הגעה לשנת היעד 2020), דה פקטו, נשענת מערכת החשמל הארצית בישראל רק קצת מעל 2.5% של מקורות אנרגיה מתחדשת. אין ספק, בי באקו סיסטם הישראלי, שכאמור עשיר בתנאים אידיאליים לייצור חשמל נקי, ראשי מערך האנרגיה יכולים לעשות הרבה יותר בעבור תושבי המדינה בהקשר זה.

האמור אף מקבל משנה תוקף כאשר מסתכלים על הכפר הגלובלי שלנו בו ניתן למצוא עשרות דוגמאות למדינות - בכל קנה מידה אפשרי - אשר בחרו להסתמך יותר על אנרגיה מתחדשת בכלל ואנרגיה סולרית בפרט. את המבקשים לקבל דוגמאות קונקרטיות לאמור נפנה לארה"ב הברית ומדינותיה הוואי וקליפורניה וכן לצד השני של סקלת המדינות המפותחות – מתפתחות כמו מלטה ואפילו רואנדה.

אז מי או מה חוסם אותנו ממימוש הפוטנציאל האדיר שבהפקת חשמל על ידי פתרונות אנרגיה סולרית?

אור של בוקר חדש?

נכון לשלהי שנת 2017 ידוע על התקנת 13 אלף מערכות לייצור חשמל באופן סולרי בישראל, בקירוב, כאשר מתוך אלו רק 6 אלפים מערכות הותקנו בסקטור הפרטי. כאן המקום להזכיר כי כבר לפני 5 שנים, בשנת 2013, התוודענו לראשונה להתייעלות האנרגטית בארץ, שעה שהונהגה השיטה 'מונה נטו' שבעצם אפשרה ייצור חשמל באופן פרטי על ידי התקנת מערכת סולרית ושימוש בחשמל זה לצרכים פרטיים, כמו גם מתן האפשרות לקזז את שווי החשמל האמור כנגד חיובי חברת החשמל.

בפועל מה שקרה הוא שבנוסף לחיבור למערך החשמל הארצי, מי שהתקין מערכת ייצור חשמל סולרי ייצר מעין סוללה מדומה בה יכול הוא (או היא) לצבור את עודף החשמל שייצר לשימוש בעתיד. החידוש הגדול ביותר של תוכנית 'מונה נטו' הוא ביצירת עודפי חשמל וניתובם לרשת החשמל ועל ידי כך לקבל אשראי לשימוש בעתיד – ועל כן קיים מתאם בין גודל המערכת הסולרית להיקף הצריכה של הצרכן לאורך שנה.

לאלו מכם שאינם מעורים בתוכנית 'מונה נטו' יובהר כי במסגרתה ניתן תמריץ בדמות פטור ממס עד לגובה של 24,000 ₪ למי שבוחר להתקין מערכת סולרית לייצור חשמל בביתו. במתכונת זו יכול מתקין המערכת לייצר חשמל לצרכיו הביתיים ללא כל תלות, כאשר את שווי חשמל זה הוא יכול לקזז מחשבון החשמל הסדיר שהוא מקבל מחברת החשמל. אין באמור בכדי לשנות מהחיבור לחברת החשמל, כאשר החשמל המיוצר כאמור מיועד לאגירת עודפים שבהם יעשה שימוש בעתיד.

בנוסף לכך, בשלהי שנת 2016 אושר מתן פטור מארנונה ומהיטל השבחה על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, וזאת למי שיבחר להתקין על גג ביתו הפרטי (הפטור לא חל על התקנות מערכות על מבנים מסחריים או מבנים של תעשייה) מערכת סולרית לייצור חשמל.

חובה שחלה במקרה של התקנת מערכת על גג מבנה מסחרי ושאינה חלה במקרה של התקנה בבית פרטי היא של התקנת מונה מסוג תעו"ז של חברת חשמל (תעריף שנקבע לפי העומס במערכת ופרק זמן הצריכה של החשמל). משמעות הדברים היא שבמקרים של התקנות בבתים פרטיים הרי שמדובר בתהליך התחברות קל ונוח שכל שנדרש בו הוא מתן רישיון מחברת החשמל.

נראה אפוא כי עם ישראל אמור היה להסתער על ההזדמנות ולהתקין את המערכות הסולריות ולהתחיל לחסוך בהקדם האפשרי – אך לא כך היא. מניתוח המצב בפועל נראה כי הישראלים אינם ששים לכך וזאת ככל הנראה בשל הבעייתיות הקיימת בנושא בכל הקשור לבתים משותפים.

המשמעות המובנת מאליה של בית משותף היא כמובן מספר רב של דיירים. בהקשר של התקנת מערכות סולריות אנו מדברים על מצב בו כל דייר רוצה להתקין מערכת פרטית משלו על גג הבית המשותף, קרי הרכוש המשותף של הבניין ועל כן הוא זקוק להסכמת שאר הדיירים, שלדאבוננו בחלק הארי של המקרים – לא תינתן. ברשות החשמל טוענים כי בעייתיות זו היא אבן הנגף בכל הקשור לחיבור בתים משותפים למערכות ייצור חשמל סולריות. לחלק את החשמל המיוצר באופן סולרי מהגג בבניין למספר רב של דיירים הוא תהליך מסובך ומורכב מאוד, כזה המצריך הסכמה לגבי החלוקה ואופן השימוש בגג המשותף. בנוסף, קיים הצורך לחבר באופן ייעודי כל דירה בבניין בנפרד (לכל דירה חשבון חשמל נפרד), פעולה המייקרת את העבודה באופן ניכר.

אז מה הפתרון המוצע? ההמלצה היא להתקין מערכת סולרית לצריכה משותפת ואת עודפי החשמל המיוצר למכור לחברת החשמל. דהיינו מכירת החשמל העודף והלא מנוצל של הבניין המחובר לשעון המשותף של הבית המשותף, המנוהל על ידי ועד הבית.

ומה עם דייר בודד בבית משותף המעוניין לחסוך מחצית מהוצאת החשמל שלו? על פי דני דנן "משניתן תמריץ ממשלתי לעידוד השימוש בפתרונות אנרגיה סולריים לבתים בבעלות פרטית, עולה התמיהה, המוצדקת יש לומר, למה ברשות החשמל לא דואגים להסדיר גם את נושא ההתקנות על גגות של בתים משותפים, כך שגם דיירי בתים אלו יזכו לנצל את יתרונות האנרגיה הסולרית ולמנף את מלוא שטח הגג המשותף לייצור חשמל מעבר לצרכים של הבית המשותף וועד הבית בלבד? על פי הודעות רשות החשמל, הנושא נמצא בטיפול ובתהליך של הסדרה, אך בפועל בשטח לא קורה כלום ותשובות של ממש אין"

מרשות החשמל נמסר בהקשר זה כי "לקראת פרסום ההסדרות החדשות תיידע רשות החשמל את הציבור ביחס לאפשרויות החדשות שייפתחו". האם ניתן באמת להסיק משהו מהתגובה הסתמית הזו? לרשות החשמל הפתרונים.

הלכה למעשה, אין כיום אפשרות ממשית לדיירי בתים משותפים ליהנות באופן ישיר ופרטי מהתקנת מערכת סולרית לייצור חשמל ומהחיסכון הנלווה לה, כאשר את האחריות לכך יש להטיל על רשות החשמל וגרירת הרגליים של מנהליה בנושא זה. ברם, את הקטר של האנרגיה הסולרית יהיה אולי ניתן להאט, אך בלתי אפשרי לעצור.  

בארצנו אומנם דברים זזים באופן מאוד איטי, אך בסופו של יום נראה כי אנו בפתחו של עידן בו על גגות רוב הבתים בישראל יעמדו במקביל קולטים של דודי שמש יחד עם מערכות אנרגיה סולרית שמייצרות חשמל.

כיום ישנן כבר מספר לא מבוטל של רשויות מקומיות, כמו תל אביב-יפו וכפר סבא, שכבר יצאו בהכרזה כי יעניקו סיוע ותמיכה לדיירי בתים משותפים בתחומים המבקשים להתקין מערכות סולריות שתייצרנה חשמל נקי וירוק, וזאת ככל הנראה מתוך ההבנה מצד אותן רשויות לגבי המובן מאליו – האנרגיה המתחדשת, הסולרית והירוקה פה להישאר ולתקופה ארוכה מאוד.

 

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה