ומצד שני, הכאב על המשפחה

עשרות עימותים, וזו לא מילה פשוטה עבורי, היו ביני לבין ראש העיר לשעבר, איתמר שמעוני, עשרות שיחות גם אישיות, עשרות סולחות שהובילו אותי אתמול לאחר מתן גזר הדין במשפטו של שמעוני למסקנה אחת, אל תאבדו פרופורציות כי החיים מלאי הפתעות שלא חושבים עליהם. לרגע לא הייתי רוצה להיות איתמר שמעוני עם חמש שנים של סיוטים ולהקשיב לשופט בני שגיא, אומר לו מה גזר הדין לאחר אותם שנים. 

״זהו יום עצוב לעיר אשקלון״ הייתה תגובת העירייה לגזר הדין ולא מבין אם זו שמחה לאיד, ככה פשוט והשאלה היא, האם  מי שהכתיב לדוברות העירייה את המשפט הזה, הבין שאיש ציבור לא מורם מעם ושכל בכיר בעירייה יכול להגיע למצב הזה בקלות (על הסכנות לתומר גלאם ראש העיר הנוכחי בכתבה אחרת). שחיתות ציבורית ברשויות המקומית הייתה כדבר מובן מאליו ולא כך הוא. 

אף אחד לא יודע מה יוחלט בבית המשפט העליון בערעור אותו יגיש איתמר שמעוני, אף אחד ואל תנסו רק תתפללו שאכן בעליון יקלו בעונשו. מצד שני ההימור גדול מידי שכן גזר הדין שניתן אתמול בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היה עם הקלות ומתוך התחשבות של השופט בני שגיא, בעשייה של שמעוני לעיר ובכך שאיני בעל עבר פלילי והינו בעל משפחה עם חמישה ילדים. 

משפחת שמעוני נפגעה קשות שכן גם אחיו של איתמר שמעוני, עופר עתיד להיכנס לבית הסוהר לתקופה של 14 חודשים, באותו יום שקבע בית המשפט 9/3/21. אולם השופט שגיא, קבע שיערך דיון נוסף בפניו על עיכוב ההליכים ויש מצב שידחה את התאריך הנ״ל עד לסיום הערעור בבית המשפט העליון, 

משפחת שמעוני צריכה ברגעים האלה להיות מלוכדת לטובת שני הבנים ולמען אביהם של איתמר ועופר, ג׳אק שמאושפז בבית החולים תל השומר והאמא בטי ולמען רעייתוהם של שני הבנים וילדיהם.

להיות רגיש לבני האדם בשעת כאבם זו לא חולשה אלא ההיפך מכך. היו חזקים.