גל חזיזה
31.01.12 / 09:01
טוב יעשה מי שנדרש חס וחלילה לשירותי ביטוח לאומי אם יעבור השתלמות בתיאטרון בתחום המשחק (עם התמחות
טוב יעשה מי שנדרש חס וחלילה לשירותי ביטוח לאומי אם יעבור השתלמות בתיאטרון בתחום המשחק (עם התמחות בדרמה). המהדרין יצטיידו בשורה של עורכי דין והמלצות יושר מרופאים מומחים.
- גל חזיזה: תעשייה של מסחרה מהטרגדיה
לצערי יצא לי כמה פעמים לפגוש אנשים שנזדקקו לשירותי הוועדות בביטוח לאומי וללוות אנשים לוועדות הללו. המחזה לא היה מבייש שום תיאטרון המכבד את עצמו: כמות הבכי, הכאבים והדרמות היו גורמים לכל בן אנוש להזיל ים של דמעות. רובנו אף היינו מוציאים מכיסו כמה שטרות עד שתגיע הקצבה המיוחלת. המצב הגיע לכך שמצד אחד הקליינטים בוכים, ומצד שני עורכי הדין מחככים ידיים בהנאה מהמחשבה על כמה הלקוח שלהם הצטיין בהצגה ועל העמלה בה יזכו. ישנם שני טיפוסים של ניגשים לוועדות של הביטוח לאומי: יש את אלו שחושבים שבאמת ובתמים מגיע להם. הם אומרים לעצמם ולסביבתם "המצב שלי גם ככה גרוע, אין שום סיכוי בעולם שאני לא אקבל מה שמגיע לי, ולכן אין לי צורך בהצגות, בעורכי דין שיקחו לי עמלה גבוהה וברופאים מומחים המשלשלים לכל חוות דעת אלפי שקלים. הרי אקבל את הקצבה המגיעה לי, בעיקר לאחר שכל השנים שילמתי מאות שקלים לביטוח לאומי מידי חודש. עכשיו הגיע הזמן של הביטוח הלאומי לפרוע את החוב". אלו, אם תהיתם, בדרך כלל לא מקבלים אגורה שחוקה. אלו שחושבים שלא מגיע להם, שמגיע להם חלק או ששמעו מספיק סיפורים על אלו מהסעיף הקודם עורכים השתלמות במשחק, שוכרים עורך דין יקר במיוחד או מקבלים חוות דעת ממומחה באלפי שקלים. אלו בדרך כלל כן מקבלים. נוצר מצב שכדי לקבל מה שמגיע לך אתה נאלץ לשכור שירותים של עורכי דין שזיהו את הפרצה, מנצלים את המצב ולוקחים עמלה מקצבה שבקושי מספיקה לקיום. כדי לסבר את האוזן העמלה המקובלת היא של 20 אחוז מכל הסכום. וגם מהכספים שמגיעים רטרואקטיביות. אלו שלא לוקחים עורכי דין כי הם באמת חושבים שמגיע להם מרגישים מתוסכלים לאחר שלא עברו תדרוך בהצגות, וחשבו שכדאי לוותר על ייצוג של עורכי דין וחוות דעת של מומחים. לאחר דחיית הבקשה לקצבה בפעם הראשונה הם מודים ומתוודים בפני כל אלו שהשתחצנו בפניהם שהם יוצאו את הכספים המגיעים להם ללא עזרתם של מקבלי העמלות. לבסוף, בצעד של ייאוש הם מחליטים להיעזר במומחים וניגשים לשלב הערעור כשמצבם קשה והסיכוי לקבל את מה שמגיע להם פחות. עורכי הדין, שמזהים את המצוקה של אותם "מגדילי ראש" שבקשתם הראשונה נדחתה, לוקחים עמלה כפולה ומכופלת. "הרי עדיף קצת מאשר כלום", חושבים המערערים. בסוף התהליך נותרות להם פרוטות אחרי קיצוץ העמלה של עורכי הדין והמומחים הנלווים. לדעתי לא חסרות דוגמאות לכך שהוועדות לא פוסקות לפי המצב האמיתי. במו עיניי ראיתי מקרים דומים שאלו שמגיע להם לא מקבלים ואלו שלא מגיע להם כן מקבלים כי הם שילמו "דמי מגיע לי" לעורכי דין ולרופאים מומחים שהנפיקו חוות דעת שמתארות את המצב בחומרה יתרה. אני תוהה אם לא הגיע הזמן להפסיק עם המסחרה, ולתת רק למי שמגיע לו בלי שום הצגות או לחלופין להוסיף לקצבה דמי תיווך של יועצים, עורכי דין ורופאים מומחים? הטור נכתבת ע"י במקור באתר ויאנט
