הנהלת האתר
22.04.11 / 10:35
החינוך הטכנולוגי המקצועי מהוה את הכלי המשמעותי והאפקטיבי ביותר להשגת היעדים מרכזיים בכלכלת הידע
החינוך הטכנולוגי המקצועי מהוה את הכלי המשמעותי והאפקטיבי ביותר להשגת היעדים מרכזיים בכלכלת הידע ותעשיית הידע המובילים את המשק עולמי היום וגם ימשיכו לקדמו בעתיד. חבל שבשנים אחרונות חינוך הטכנולוגי קופח במדינת ישראל . הינה כמה מהנתונים שמוציאים לאור את האמת העצובה ונותנים להבין מה קרה לחינוך טכנולוגי – מקצועי בישראל.
[/caption]
המסלול הזה ימנע נשירה מבתי הספר. ויהפוך את התלמידים לבעלי מקצוע המיומנים . דבר שתמיד היה חסר בחינוך הטכנולוגי, זה שיתוף פעולה בין מערכת החינוך , תעשיינים ( אשר יכולים לקחת על עצמם חלק מהתקצוב הנדרש לחינוך טכנולוגי) וארגוני העובדים . מאמץ משותף של הגורמים הללו יבטיח לתלמיד השתלבות בשוק העבודה ויעזור להתמקצע בעתיד.
ועידת ישראל לחינוך השלישית של ארגון המורים שהתקיימה ב-2009 לא לראשונה הועלה את נושא : החינוך הטכנולוגי על סדר יומה של מערכת החינוך . במסגרת ועידת חינוך ארגון המורים שם למטרה להעביר טיפול בנושא החינוך הטכנולוגי מרמת השיח לרמת המעשה , זאת באמצעות בעלי הפרופסיה – המורים, נציגים של משרדי החינוך והאוצר ,אנשי צבא , פוליטיקאים ותעשיינים. הגורמים הנוגעים לדבר בצורה ישירה או עקיפה.החלטה אופרטיבית של ארגון המורים הייתה למנות נציג –חבר הנהלה לממונה על חינוך טכנולוגי ולשמש כמתאם מול משרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך קידום ופיתוח הנושא במערכת החינוך. לא לראשונה הנהלת ארגון המורים והעומד בראשה מר רן ארז התריעו על סכנת חיסול של החינוך הטכנולוגי בחינוך העל יסודי והשלכות רוחב נגטיביות על מערכת החינוך ועל המשק כולו מהנעשה בשנים אחרונות. הצורך חיוני בחינוך הטכנולוגי מקצועי היום ברור לכולם .
כדי להראות עד כמה חשוב להכין ולהכשיר כוח עבודה לצורכי המשק ,בואו נחזור לעבר הלא הרחוק. לפני כמה עשורים מדינת ישראל צמצמה וקצצה תקציבים מיועדים לחינוך הטכנולוגי –מקצועי וגרמה למצב עגום של היום . אין לנו מספיק מסגרים , חשמלאים, טכנאי- מכונות, הנדסאים, עובדי בניין ונציגים של מקצועות רבים אחרים. מחסור בהם הופכים את מדינת ישראל לתלויה בכוח עבודה זר.
דבר שגורם להעתקת מפעלים ותעשיות למדינות זרות במזרח הרחוק. לפני כמה עשורים מדינת ישראל החליטה שהיא מקטינה את משקלו הסגולי של החינוך הטכנולוגי-מקצועי בבתי הספר ובמקביל מגדילה משמעותית את משקלו של החינוך העיוני עם גישה מוטעית שכל מסיימי בתי הספר צריכים להמשיך לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה .זה גרם לתסכול רב בקרב התלמידים המתקשים בחינוך העיוני לשעמום והפרעות בשיעורים, ירידה ברמת משמעת וזליגה לאלימות מילולית ופיזית בקרב התלמידים ועליה חדה במקרי אלימות כלפי סגל מורים. כפועל יוצא מכך יציאה לחיים הבוגרים ללא "ארגז כלים" שכל תלמיד אמור לקבל בבית הספר בהתאם לכישוריו רצון ומוטיבציה. הארגז שיאפשר לו להתקיים בכבוד ולהתקדם בחיים לפי נטיית לבו. כדי להראות עד כמה חיוני לייצר כוח עבודה לצורכי משק הפנימי ניקח לדוגמה את מדינת סין שבהתחלה בגלל כוח אדם זול גרמה להעתקה של מפעלים ותעשיות שלמים לגבולותיה ובמרוץ עשרות שנים הפכה למעצמה-על. רוב כלכלות בעולם הפכו לתלויות בה. אחת הסיבות של המשבר כלכלי, עולמי אחרון, היא שהסינים התעשרו הפסיקה לאכול אורז והתחילו לאכול בשר, במקביל אנחנו מפסיקים לאכול בשר ומתחילים לאכול אורז. מדינה כלשהי ובמיוחד מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר בלי אנשי מקצוע בתחומים רבים. לכן מדינת ישראל וכל הגורמים הנוגעים לדבר: אנשי חינוך, תעשיינים , אנשי צבא , פוליטיקאים מעלים את נושא החינוך הטכנולוגי – מקצועי בראש סדר העדיפויות .חינוך טכנולוגי –מקצועי מספק את שני האלמנטים החשובים לקיומנו :
1) צורכי המדינה ומשק העבודה במדינה בעידן של תחרות גלובלית.
2) הצורך של יחיד למצוא עבודה שתאפשר לו להתפרנס בכבוד.
עלינו במאמץ משותף להחזיר את החינוך הטכנולוגי-מקצועי למקום שהוא ראוי לו.
בברכה
בוריס מנור - חבר מועצת העיר מטעם ישראל ביתנו
- מסוף שנות ה-70: ירידה מ-52% ל-37% תלמידים הלומדים במסלול הטכנולוגי.
- מ-2003 ל-2007 ירידה של 35% בתקצוב החינוך הטכנולוגי.
- שיעור התלמידים הזכאים לבגרות – 49% הנתון הזה מצביע על כך שקרוב ל-50% מכלל המסיימים את בתי הספר לא מקבלים מענה לימודי , חינוכי , חברתי בחינוך עיוני . הפועל היוצא מכך : פגיעה בתלמידים , פגיעה בצבא הזקוק לנוער המתגייס אשר עבר הכשרה בבתי הספר על יסודיים במסגרת נתיב טכנולוגי – מקצועי. זה גם פגיעה בצמיחת המשק והתעשייה בעידן המודרני . בהשוואה למדינות מתועשות ומפותחות, מצבנו היום לא גורם לגאווה גדולה . שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי ומקצועי :
אוסטריה- 82%, בריטניה-71%, הולנד-70%, שוויץ-69%, גרמניה-60%, OECD-46%,ישראל-32%. לכל מי שמתבונן בנתונים הללו ברור, שאנחנו צריכים באופן דחוף להגדיל ,להרחיב ולהבות את רכיב של חינוך טכנולוגי- מקצועי בבתי הספר העל יסודיים . במקביל המהלך הזה יעזור לפתור בעיה נוספת בחינוך- מחסור עצום במורים גברים. היום חינוך מקצועי מורכב מקטגוריות לימודיות שונות : החינוך המקצועי , טכנולוגי , ריאלי ומשולב . היום חינוך המקצועי נחשב בעולם לדרך להבטיח עבודה ולשיפור יכולת ההשתכרות של אזרחי מדינות ומעניק כלי להתחרות בשוק הגלובלי באמצאות כוח עבודה מקצועי אשר הוכשר וקיבל ניסיון מקצועי ראשון בבתי הספר העל יסודיים. במסגרת מסלול טכנולוגי – מקצועי התלמידים בעלי כישורים מספיקים יוכלו להמשיך ולרכוש השכלה על-תיכונית. [caption id="attachment_6710" align="alignright" width="150" caption="בוריס מנור"]
[/caption]
המסלול הזה ימנע נשירה מבתי הספר. ויהפוך את התלמידים לבעלי מקצוע המיומנים . דבר שתמיד היה חסר בחינוך הטכנולוגי, זה שיתוף פעולה בין מערכת החינוך , תעשיינים ( אשר יכולים לקחת על עצמם חלק מהתקצוב הנדרש לחינוך טכנולוגי) וארגוני העובדים . מאמץ משותף של הגורמים הללו יבטיח לתלמיד השתלבות בשוק העבודה ויעזור להתמקצע בעתיד.
ועידת ישראל לחינוך השלישית של ארגון המורים שהתקיימה ב-2009 לא לראשונה הועלה את נושא : החינוך הטכנולוגי על סדר יומה של מערכת החינוך . במסגרת ועידת חינוך ארגון המורים שם למטרה להעביר טיפול בנושא החינוך הטכנולוגי מרמת השיח לרמת המעשה , זאת באמצעות בעלי הפרופסיה – המורים, נציגים של משרדי החינוך והאוצר ,אנשי צבא , פוליטיקאים ותעשיינים. הגורמים הנוגעים לדבר בצורה ישירה או עקיפה.החלטה אופרטיבית של ארגון המורים הייתה למנות נציג –חבר הנהלה לממונה על חינוך טכנולוגי ולשמש כמתאם מול משרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך קידום ופיתוח הנושא במערכת החינוך. לא לראשונה הנהלת ארגון המורים והעומד בראשה מר רן ארז התריעו על סכנת חיסול של החינוך הטכנולוגי בחינוך העל יסודי והשלכות רוחב נגטיביות על מערכת החינוך ועל המשק כולו מהנעשה בשנים אחרונות. הצורך חיוני בחינוך הטכנולוגי מקצועי היום ברור לכולם .
כדי להראות עד כמה חשוב להכין ולהכשיר כוח עבודה לצורכי המשק ,בואו נחזור לעבר הלא הרחוק. לפני כמה עשורים מדינת ישראל צמצמה וקצצה תקציבים מיועדים לחינוך הטכנולוגי –מקצועי וגרמה למצב עגום של היום . אין לנו מספיק מסגרים , חשמלאים, טכנאי- מכונות, הנדסאים, עובדי בניין ונציגים של מקצועות רבים אחרים. מחסור בהם הופכים את מדינת ישראל לתלויה בכוח עבודה זר.
דבר שגורם להעתקת מפעלים ותעשיות למדינות זרות במזרח הרחוק. לפני כמה עשורים מדינת ישראל החליטה שהיא מקטינה את משקלו הסגולי של החינוך הטכנולוגי-מקצועי בבתי הספר ובמקביל מגדילה משמעותית את משקלו של החינוך העיוני עם גישה מוטעית שכל מסיימי בתי הספר צריכים להמשיך לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה .זה גרם לתסכול רב בקרב התלמידים המתקשים בחינוך העיוני לשעמום והפרעות בשיעורים, ירידה ברמת משמעת וזליגה לאלימות מילולית ופיזית בקרב התלמידים ועליה חדה במקרי אלימות כלפי סגל מורים. כפועל יוצא מכך יציאה לחיים הבוגרים ללא "ארגז כלים" שכל תלמיד אמור לקבל בבית הספר בהתאם לכישוריו רצון ומוטיבציה. הארגז שיאפשר לו להתקיים בכבוד ולהתקדם בחיים לפי נטיית לבו. כדי להראות עד כמה חיוני לייצר כוח עבודה לצורכי משק הפנימי ניקח לדוגמה את מדינת סין שבהתחלה בגלל כוח אדם זול גרמה להעתקה של מפעלים ותעשיות שלמים לגבולותיה ובמרוץ עשרות שנים הפכה למעצמה-על. רוב כלכלות בעולם הפכו לתלויות בה. אחת הסיבות של המשבר כלכלי, עולמי אחרון, היא שהסינים התעשרו הפסיקה לאכול אורז והתחילו לאכול בשר, במקביל אנחנו מפסיקים לאכול בשר ומתחילים לאכול אורז. מדינה כלשהי ובמיוחד מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר בלי אנשי מקצוע בתחומים רבים. לכן מדינת ישראל וכל הגורמים הנוגעים לדבר: אנשי חינוך, תעשיינים , אנשי צבא , פוליטיקאים מעלים את נושא החינוך הטכנולוגי – מקצועי בראש סדר העדיפויות .חינוך טכנולוגי –מקצועי מספק את שני האלמנטים החשובים לקיומנו :
1) צורכי המדינה ומשק העבודה במדינה בעידן של תחרות גלובלית.
2) הצורך של יחיד למצוא עבודה שתאפשר לו להתפרנס בכבוד.
עלינו במאמץ משותף להחזיר את החינוך הטכנולוגי-מקצועי למקום שהוא ראוי לו.
בברכה
בוריס מנור - חבר מועצת העיר מטעם ישראל ביתנו
