אשקלון שלנו מאז ולתמיד אבל אין בה אלוהים

מה המשותף לירושלים, יפו, עכו, חיפה, טבריה, שאינו ברור ומובן מאליו באשקלון? בכולן אפשר להסתובב כיהודי, נוצרי או מוסלמי בצורה גלויה מבלי להתחבא באוהל כלשהו. בכל הערים האלה תמצאו בתי תפילה יהודים, מוסלמים ונוצרים שהם חלק מהנוף כבר מאות ואלפי שנים. בכולן יש צליינים ועולי רגל מכל הדתות שאינם מפריעים לאף אחד, שאינם מנסים להמיר את דתכם והם אפילו מכירים בקיומכם כיהודים שמהם יצא האלוהים שלהם. בכולן עובדים את אלוהים ולא את בני האדם שמינו עצמם לעושי דברו.

לצערי הרב, באשקלון זה לא יכול לקרות למרות שללא ספק יש כאן נוצרים, וסביר להניח שגם מוסלמים. כמו כן, גם לא יכול לקרות שאכתוב פסקה כזאת מבלי שאוסיף את הפרטים המובנים מאליהם אחרת לא תהיה לי לגיטימציה לכתוב הלאה, שאני יהודייה כשרה, שאחי דתי מאוד, שאמי איבדה בני משפחה בשואה, שסבי מצד שני איבד את הוריו בפוגרום, שאני שומרת שבת וכשרות וימנית בדעותיי הפוליטיות. רק אז אוכל להמשיך בשקט בטיעוניי בעד הצבת עצי אשוח וקישוטי חג מולד בראש חוצות.

כן, אמרתי את זה. אני רוצה שאשקלון תהיה רוחנית וקרובה לאלוהים כמו ירושלים. מגוחך בעיניי שאנשים חושבים שעצי אשוח הם תועבה בעיני אלוהים, ויותר מזה – שלהציג אותם לראווה לצד חנוכייה או פסלון של מריה וישו זה חטא ופשע ועוון שאלוהים לא מאשר לנו לראות. אם זה היה נכון, איך תסבירו את ירושלים?

גזענות קדושה היא בדיוק ההפך מאלוהים

לאחר פרשת ההיתר למכירת עצי אשוח באוהל מסודר במקום בחנויות ייעודיות בצורה גלויה, אני שואלת איך יכול להיות שאנחנו גזענים יותר מאשר הערים הרוחניות אלה? שום דבר אינו קדוש בזעם שלנו נגד עצי אשוח מול העיניים, במיוחד אם הם תחומים לשטח מסודר וצדדי. אני חייבת להוסיף בהקנטה מסוימת, ששום דבר לא אמור להבהיל אתכם אם אתם איתנים באמונתכם היהודית, כך שלא ברור לי מה מעורער ורעוע ביהדות שלכם אם חייבים להסתיר אותם כאילו שהם יהיו נוצריים פחות אם יכסו אותם באוהל. למה, יהודי מבוהל שמוריד כיפה מהראש באירופה הופך להיות פחות יהודי בשל כך?

יכול להיות שהזמן, ההיסטוריה והנסיבות החברתיות הם אלה שקובעים את מידת הסובלנות של חברה. יכול להיות שאם כבר היינו מקבלים כאשקלונים יישוב מן המוכן כמו ירושלים ויפו היינו חייבים להשלים עם הדו-קיום הזה. היינו מוכרחים ללמוד לחיות עם זה בהבנה שאם אלוהים קבע את זה ולהניח להיסטוריה לקבוע עובדות בשטח מי אנחנו שנתנגד? אבל זה לא קרה. הקמנו עיר מהיסוד על חורבות של אחרים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאשקלון שלנו מאז ולתמיד. עם זאת, זה לא סותר את העובדה שפשוט אי אפשר לשנות את התמונה ולהחריב מה שלא מוצא חן בעינינו ולו רק משום שהיהודים נרדפו ונרצחו כל כך לאורך השנים.

טהרנות היא תחליף לצביעות

אולי משום שקל לנו להתעלם מההיסטוריה הצלבנית של אשקלון, מההיסטוריה היוונית והרומית והפלישתית והערבית אולי משום שהקמנו אותה מחדש כעיר ישראלית לאחר הקמת מדינת ישראל קל לנו לראות רק את אלוהים שלנו ולא של אחרים. הבעיה שלי היא לא עצי אשוח אלא העובדה שדעות קדומות נגד דתות אחרות הופכות את אשקלון לעיר חסרת סובלנות, עיר חשוכה במקום האור הגדול שיכול היה להיות בה.

גם לסובלנות שלי כלפי דעות קדומות יש גבול. אני לא מוכנה להיות נדיבה כלפי יהודים טהרנים שעץ אשוח לא בא להם טוב בעיניים למרות שזה לא מציק להם בעיניים כשהם צופים בזה בסרטים, ובטח אין להם בעיה לנסוע לסיילים בחו"ל כשהחנויות מקושטות בכל סממני החג כולל העריסה הקטנה שבה ישו מונח לצד אמו היהודייה מריה. שלא לדבר על אולפני טלוויזיה בחו"ל שמציגים חנוכייה לצד עץ אשוח ולנו זה נראה טבעי ומחויב המציאות כל עוד זה לא באולפן ישראלי.

אם אנחנו לא חייבים גם העולם לא חייב לנו שום דבר

לאותם יהודים שכל כך נזעקים מול עצי אשוח וקישוטי חג מולד אומר: למה מפחיד אתכם לראות פולחן דת של נוצרים ומוסלמים לא רחוק מהבית שלכם כשזה קורה בכל מקרה בערים הקדושות של ישראל שנהנות מדו-קיום דתי? ואם תאמרו לי שזה משום שישראל מדינה יהודית, אני חושבת שברור לכם כמה רעוע הטיעון הזה אם ירושלים מכניסה אותנו לכיס הקטן בכל מה שקשור לסממני פולחן של דתות אחרות ואין לאף אחד בעיה עם זה, אלא אם כן מתחשק לכם להיות קתולים יותר מהאפיפיור.

ההגינות מחייבת לומר שאם נוצרי לא יכול לחגוג בגלוי באשקלון את חג המולד ואת ראש השנה האזרחי (ולא סילבסטר כמו שנהוג לומר כאן בפרובינציאליות פאתטית) ולהתכונן אליהם, גם אירופה וארה"ב ומדינות מוסלמיות אינן מחויבות בזאת להגן על יהודים ולאפשר להם את פולחן הדת שלהם.

לא ייתכן שליהודים מותר לדרוש הכל לעצמם מבלי לראות את צלם אלוהים גם בלא-יהודים. במקום שבו לא מניחים לאדם לעבוד את אלוהיו אין אלוהים, ואשקלון היא כנראה עיר כזאת, למרות ריבוי הרבנים ובתי המדרש שבה. אין פה אלוהים, גבירותיי ורבותיי, אם אתם לקחתם ממנו את התפקיד שלו והחלטתם בשמו מה מותר לכם לאסור.