19.06.23 / 06:57
הוא באמת היה איש של חסד, הוא היה אדם מיוחד, עזבו סיפורים, הוא היה בראש ובראשונה בן אדם וחיוך קסום ומרגיע
במוצאי שבת הבנתי שיש עולם עם אמיר סעדה ויש עולם בלעדיו. מסרב להאמין שכבר לא אראה אותך, ״אין מצב בעולם שאתה איננו״, אמרתי לעצמי, רועד מהמחשבה שזה נכון, הזמן שהגעתי לאיזור בו הייתה השווארמה ״הרצל 42״ היה קצר ואני אומר לעצמי, ״מת העולם״. את אמיר הכרתי, חשבתי שאני מכיר טוב, טעיתי, הוא היה אחד מאנשי החסד הגדולים באשקלון ״בוא תראה מה היה השבוע במסעדה״ מראה לי תמונה של חיילי צה״ל אצלו במסעדה, מבקשים לשלם על הארוחה והוא פותר אותם בחיוכו הענק והכובש ״הכל בסדר״.
היינו יושבים בבוקר והוא כבר מזמין קפה מהעסק של הטוטו, כמה העולם אכזר, שם מצא אמיר את מותו. לא מאמין גם ברגעים אלה שזהו, דרכנו נפרדו בטרם עת לתמיד. היו לי הרבה שיחות עם אמיר, הרבה מאוד, עם חוכמת רחוב שרק באוניברסיטה מלמדים. אמיר היה האדם שמילה שלו היא מילה, מבטיח ומקיים. השיחות הפוליטיות היו בעיקר על השלטון המקומי, התוכן חסוי וכך הוא ישאר, הייתה לו הערכה לראש העיר תומר גלאם, לא רק על העשיה אלא על הצמיחה המטאורית שלו, הוא ראה בו נציג ישראל השניה שהפך לראש העיר המצליח ביותר לדעתו ועל פי השקפת עולמו לעיר אשקלון, הרבה יותר מאחרים שכיהנו בעיר. אמיר באמת היה איש של שלום ופשרות, איש אהוב, שתמיד סביבו אנשים רבים שבאים לבקש את עצתו. אמיר היקר, הלוואי ואנשים ידעו שאתה בראש ובראשונה איש משפחה, אשתך ענבל וארבע בנותיך היו כל עולמך, דיברת עליהם בגאווה ובכבוד. חבר, אתה כבר חסר. יהי זכרך ברוך.