בני וקנין טס לחול בפעם ה 15

איתמר שמעוני שחזר אמש מטיול פרטי בראש השנה מאומן התפלא שבני וקנין רה"ע טס בפעם ה15 מתחילת כהונתו לחו"ל .

ההצגה הכי טובה בעיר "מועצת העיר" תאלץ להידחות ל 26 לחודש.

הפעם החליט איתמר להגיש תלונה למבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס

וזה לשון המכתב:

ביום 26.9.11 הודיע ראש עיריית אשקלון, בני וקנין, לחברי מועצת העיר על כוונתו לטוס לארה"ב, כאורח הקהילה היהודית בלוס אנג'לס. ראש העירייה טען במכתב שהפיץ לחברי המועצה כי מטרת הנסיעה - להציג את סבלם של תושבי אשקלון בתקופת מבצע 'עופרת יצוקה' ועל רקע איום ירי הטילים על העיר.

לא היה בנסיעה זו כל פסול, אלמלא העובדה כי מדובר בנסיעה ה-15 של ראש העירייה לחו"ל מאז נכנס לתפקידו לפני כשלוש שנים.

את מרבית הנסיעות הקודמות לחו"ל תירץ בני וקנין במטרה נעלה כזו או אחרת. המציאות הוכיחה כי הנסיעות הללו לא הולידו דבר מלבד הבטחות סרק שמעולם לא מומשו. כך היה כשראש העירייה הודיע כי הצליח לגייס באחת הנסיעות כספים למיגון מוסדות החינוך בעיר, דבר שמעולם לא קרה, וכך היה כאשר הודיע כי הצליח לגייס מקהילת יהודי ברזיל 2.5 מיליון שקלים לטובת פרויקטים באשקלון. הכסף מעולם לא הגיע ליעדו.

אילו היה מדובר בנסיעה לא שגרתית לחו"ל, שאינה מעידה על מגמה כלשהי, אולי אפשר היה לעבור על כך לסדר היום, אולם פנייתי אלייך בנושא נובעת מכך שמחישוב קצר שערכתי, עולה כי נסיעה זו צפויה להיות הנסיעה ה-15 במספר של ראש עיריית אשקלון, מאז נכנס לתפקידו. עולה כי בממוצע ראש עיריית אשקלון נעדר מהעיר אחת לחודשיים, כשבכל פעם הוא מוצא סיבה אחרת להמריא אל מעבר לים, בסיבות שונות ומשונות, ואין פוצה פה.

ערכתי רישום חלקי של נסיעותיו התכופות של ראש העירייה בשלוש השנים האחרונות, מהן עולה הרושם כי ראש העירייה לא מחמיץ שום הזדמנות לטוס לחו"ל למטרות שיעילותן ברוב המקרים, מוטלת בספק:

נובמבר 2008, זמן קצר לאחר שנבחר לתפקיד, וקנין ממריא לכנס של האו"ם בווינה.

בינואר 2009, חודשיים בלבד לאחר-מכן, וקנין ממריא לחופשה פרטית בארה"ב.

בחודש אפריל 2009 וקנין ממריא לבולטימור ארה"ב עם משלחת עירונית.

בחודש יולי 2009 - וקנין שוב מבקר בשדה התעופה, כאשר הפעם היעד הוא לז'נבה, להעיד בפני ועדת החקירה של האו"ם החוקרת את 'פשעי ישראל במבצע עופרת יצוקה'. כזכור, מדובר בוועדה שממשלת ישראל החליטה שלא לשתף עמה פעולה ושהדו"ח שפרסמה הידוע יותר בשם דו"ח גולדסטון, הסב נזק תדמיתי חמור לישראל.

 באותו חודש, יולי 2009, וקנין רק שב ארצה ושוב ממריא לריו דה ז'נרו, ברזיל.

 בנובמבר 2009 -  וקנין ממריא לצרפת, לחתום על ברית ערים תאומות.

 חודש לאחר-מכן, בדצמבר 2009 -  וקנין ממריא שוב לחופשה פרטית בארה"ב.

 בחודש מרץ 2010, וקנין שוב זקוק לחופשה, גם הפעם היעד הוא ארה"ב.

 ביולי 2010 וקנין ממריא לאומן, אוקראינה – לחתום על עוד 'ברית ערים תאומות'.

 באוגוסט 2010 וקנין ממריא עם משלחת של האו"ם לפורטוגל.

 באוקטובר 2010 וקנין ממריא לסמינר שלום מיוחד באיטליה.

 בינואר 2011 -  וקנין ממריא לאירוע משפחתי בספרד.

 וזה מבלי לקחת בחשבון את הסאגה שליוותה את החלטתו של ראש העירייה מראשית השנה, להשתתף בתוכנית הריאליטי 'המרוץ למיליון', שבמסגרתה אמור היה להיעדר עוד מספר שבועות מהעיר.

 בעוד הורים לילדים לא ידעו באותם ימים אם לשלוח את ילדיהם לבתי הספר, שמרביתם לא ממוגנים, וקנין כבר ארז מזוודות והיה ערוך להשתתף בתוכנית, אלא שלאור הביקורת הקשה שנמתחה על ההחלטה שקיבל, חזר בו בסופו של דבר מהכוונה להשתתף בתוכנית ושב לעבודתו בעירייה.

 כעת, נודע לחברי המועצה, כאמור, על גיחה נוספת של ראש העירייה לארה"ב, בפעם ה-15 מאז נבחר, אני שואל את עצמי, האם המחוקק לא קבע סייגים לעניין? האם ראש עירייה יכול להרשות לעצמו להמריא מתי שהוא רק רוצה לחו"ל? האם התושבים שבחרו בו אינם מצפים מהמחוקק שידאג לכך שראש העירייה יהיה ראש עירייה ולא שר חוץ?

 כיצד מתאפשרת מציאות שכזו, בייחוד לאור העובדה שניכר כי מדובר במגמה. האם זו מציאות שתושבי אשקלון נדרשים להשלים איתה, שאחת לחודשיים ראש העירייה שלהם ימצא סיבה כזו או אחרת לנטוש את כס ראש העירייה ולמצוא בכל פעם סיבה אחרת להמריא לחו"ל?

 אשמח אם אנשי המקצוע במשרדך יבחנו לעומק את הסוגיה ויורו לראש העירייה כיצד עליו לנהוג כנבחר ציבור, ולא לאפשר לו עוד לעשות שימוש בתפקידו כפלטפורמה לתירוץ נסיעות תכופות לחו"ל, שחלקן נעשה מכספי משלם המיסים.