פאנל מומחים בנושא מבצע "עמוד ענן" שהתכנס במכללת אשקלון "הזדמנות שפוספסה"

השבוע התקיים יום עיון של החוג לפוליטיקה וממשל במכללה האקדמית אשקלון במתכונת פאנל מומחים בנושא מבצע "עמוד ענן" – "השלכות אסטרטגיות וחברתיות" רוב המשתתפים בדיון  אמרו "תן היה להגיע לתוצאות חיוביות יותר עבור מדינת ישראל"

הפאנל נערך בהנחייתו של ראש החוג פרופ' סטיוארט כהן ובהשתתפות הסגל האקדמי. פרופ' שלמה גרוסמן, נשיא המכללה האקדמית אשקלון, ברך את הפאנל על עשייתו המחקרית הענפה ונכח בכל הרצאות החוג. 

פרופ' סטיוארט כהן, ראש החוג לפוליטיקה וממשל ומומחה לממשק בין צבא לחברה, פתח את הפאנל בהרצאה בנושא "הממדים החדשים של החוסן הלאומי". ממדים אלו התעצבו עם המעבר למלחמות "פוסט-הירואיות" המאופיינות בהגנת הכח כיעד לחימתי, שימוש רב יותר באמל"ח רובוטי, סיום מהיר, עלייה בחשיבות תמונת ניצחון מסכמת וניהול לחימה מוסרית. פרופ' סטיוארט כהן הדגיש את כרסום היתרון הדמוקרטי לאורך השנים ודן ברגישות הגבוהה של החברה הישראלית להרג חייליה. רגישות גבוהה יותר מאשר לאבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית. 

ד"ר שי (שורץ) חנן, מרצה בכיר בחוג לפוליטיקה וממשל ומומחה לאסטרטגיה וביטחון לאומי, עתיר ניסיון פיקודי ויועץ בכיר למערכת הביטחון, התמקד בדוקטרינת הלחימה של צה"ל והשינויים שנתחוללו בה במהלך השנים במעבר "מהתרעת היריב להכרעת היריב". בהקשר לכך, התייחס לתפיסת ההפעלה חדשה של צה"ל במהלך מבצע "עמוד ענן". תפיסה זו באה לידי ביטוי במתן מהלומה ראשונית קשה ובעקבותיה השמדה שיטתית של מקסימום מקורות ירי על ישראל, על מנת לשלול מהאויב את היכולת לירות. ולא כפי שהיה בעבר, עת הציבו את הרתעת האויב מלבצע ירי כמטרת לחימה. ההרתעה כמטרה, הוצבה בעבר וכשלה בלבנון ב-2006 ובעזה ב-2009. "ולכן, המלחמה נמשכה הפעם 8 ימים בלבד ולא 34 או 19 יום. היה מקום להכניס כוחות לרצועה  כדי לבתר ולנתק אותה מסיני אבל אם שיקול מדיני מנע זאת, זה לגיטימי". לטענת ד"ר שי (שורץ) חנן, "צה"ל חוזר לדוקטרינת ההכרעה".

ד"ר שמואל צבאג, ראש תחום מדעי המדינה, סגן ראש החוג לפוליטיקה וממשל ומומחה להתרעה גרעינית וסיום מלחמות הרצה בנושא "בין סיום צבאי לבין סיום אסטרטגי מדיני". שאלת סיומה של הלחימה אמורה לעלות עוד בשלבי התכנון המוקדמים שלה. כך התרחש במבצע "עמוד ענן" שהיה המבחן הצבאי הראשון בו ישראל נלחמה בתקופה שלאחר תחילת המהפכות והשינויים הגיאופוליטיים, שהחלו ב-2011  במזרח התיכון. "נוכח יעדיו המוגבלים וברי מימוש של המבצע, ניתן היה להגיע לתוצאות חיוביות יותר עבור מדינת ישראל". מבצע זה  הנו מקרה קלאסי לעימות א-סימטרי, בין מדינה לארגוני טרור. הסיכויים להכריע את טרור שואפים לאפס והניצחון הוא חלקי נוכח שילוב מרכיבים פסיכולוגיים, בנוסף לאלה הפיזיים.

הרצאת הסיכום הייתה של אלוף (מיל'), ד"ר עמנואל סקל, מרצה במכללה האקדמית אשקלון, מומחה לתורת הלחימה ולשעבר מפקד חילות השדה בצה"ל. הרצאתו הייתה בנושא "עמוד ענן - חוליה בשרשרת מלחמות ישראל בטרור". עוד בטרם נוסדה מדינת ישראל,  התמודד היישוב בארץ ישראל עם מעשי טרור קשים שהלכו והתעצמו. פעולות הטרור כוונו אל מרכזי אוכלוסין וגבו את חייהם של אלפי ישראלים. מול טרור זה יצאה ישראל למבצעים צבאיים בדרגות שונות עד כדי מלחמה כוללת. בעשור האחרון, הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בישראל  הנה מצומצמת בהשוואה לעשורים קודמים על אף ההתקדמות הטכנולוגית של ארגוני הטרור באמצעי לחימה. וכן, אל מול ההגנה האקטיבית המשוכללת של מדינת ישראל ויכולת ההפעלה של צה"ל. מקרה "עמוד ענן"  הוא עוד מקרה, לא המשמעותי ביותר, לתגובה ישראלית לטרור.