סוהר בכלא "שקמה" קיבל שוחד מאסיר בטחוני והכניס לאגף הבטחוני טלפונים סלולריים‎

 מתוך כתב האישום שהוגש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מצטיירת תמונה עגומה נגד טל שרעבי. בין היתר קבלת שוחד, קשירת קשר לפשע, פעולה אסורה ברכוש ועוד. הנה כתב האישום במלואו.

1. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שירת הנאשם כסוהר חובה, בשרות בתי הסוהר, בכלא שקמה באשקלון (להלן: "הכלא"), באגף 3, אגף בטחוני בו מוחזקים אסירים מארגוני טרור שונים (להלן: "האגף"). הנאשם הוא עובד  ציבור.
2. שריף נאג'י (להלן: "שריף"), הינו אסיר המרצה עונש מאסר הכולל ארבעה מאסרי עולם מצטברים, באגף. שריף הוא פעיל ארגון הפת"ח, אשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, שימש כדובר ארגון הפת"ח באגף.
3. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, אולם סמוך לפני 5.10.14,  בעת שהנאשם שירת כסמל האגף, פנה שריף לנאשם, והציע לו לקשור עימו קשר לפשע, דהיינו להכניס טלפונים סלולריים לאגף, עבור אסירים ביטחוניים, פעילי טרור, תמורת סכומי כסף גדולים במזומן, הנאשם הסכים, וקשר קשר עם שריף (להלן: "הקשר"), הכול ביודעו כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי, שהטלפונים הסלולריים יאפשרו קידום של מעשה טרור או קידום פעילותו של ארגון טרור ובידיעה כי יש בכך כדי לפגוע בביטחון המדינה.
4. במסגרת הקשר ולשם קידומו, סמוך לאחר מכן, מסר שריף לנאשם 2,000 יורו במזומן, אותם הוציא הנאשם מהאגף, המיר את הכסף לשקלים, ובתאריך 5.10.14 רכש הנאשם  טלפון סלולרי מסוג סמסונג יאנג, בחנות מחסני חשמל בתל אביב, תמורת 399 ₪ (להלן: "הסמסונג").
5. במועד סמוך לאחר מכן, הכניס הנאשם את  הסמסונג לכלא ולאגף, ומסר אותו לשריף.
6. מספר ימים לאחר מכן, במסגרת הקשר ולשם קידומו, פנה שריף לנאשם, וביקש ממנו להיפגש עם אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר"), מחוץ לכותלי הכלא,  לפי תיאום עם שריף, ולקבל ממנו טלפון סלולרי ללא המעטפת, ולהכניס לאחר מכן את הטלפון לשריף. הנאשם הסכים.
7. בהמשך, סמוך לאחר מכן, נפגש הנאשם עם האחר מחוץ לכלא, ליד סופרמרקט  "רחמים". האחר מסר לנאשם קופסת סיגריות, אשר הכילה את חלקי הטלפון הסלולרי, ללא המעטפת, אוזניות ואביזרים לטלפון סלולרי, וכן כרטיס סים (להלן: "קופסת הסיגריות").
8. הנאשם חזר לכלא, הכניס עימו את קופסת הסיגריות  על תכולתה, ומסר אותה לשריף.
9. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, אולם לפני 26.10.14, פנה שריף לנאשם, באגף, הראה לנאשם כתבה בעיתון על דגם של שעון סלולרי,  המשמש הן כשעון והן כטלפון סלולרי. שריף ביקש מהנאשם לקרוא את הכתבה ולאחר מכן ביקש מהנאשם שירכוש עבורו השעונים הנ"ל.
10. במשמרת הבאה בה היה הנאשם באגף, מסר שריף לנאשם סכום של 2,000 יורו  במזומן, כתשלום עבור רכישת שני שעונים סלולריים והכנסתם לאגף.
11. בתאריך 26.10.14, לאחר שהנאשם המיר את הכסף לשקלים, הגיע הנאשם לחנות "Game station"  בראשון לציון, בה רכש שני שעונים סלולריים מסוג "בורג" בסכום של 1,380 ₪.
12. סמוך לאחר מכן, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, הכניס הנאשם אחד מהשעונים הסלולריים כשהוא מוסתר בקופסת סיגריות לכלא, ולאגף. הנאשם הניח את הקופסה שהכילה את השעון הסלולרי בעמדת סמל האגף, וסמוך לאחר מכן, ניגש שריף לעמדת הסמל באגף ונטל את הקופסה ובה השעון הסלולרי.
13. במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, אולם סמוך לאמצע חודש נובמבר 2014,  באגף, מסר שריף לנאשם סכום נוסף של 2,000 יורו במזומן, שגם אותו המיר הנאשם לשקלים.
14. הנאשם הפקיד  את יתרת סכומי הכסף שקיבל משריף, בניכוי עלויות רכישת הטלפונים הסלולריים, כ-25,000 ₪, לחשבון הבנק שלו.
15. בתאריך 2.12.14, בשעות הבוקר, הסתיר הנאשם שעון סלולרי נוסף בתוך קופסת סיגריות אותה נשא על גופו, והגיע לכניסה לכלא, בניסיון להכניס את השעון הסלולרי לאגף ולשריף.
16. השעון הסלולרי התגלה בבדיקה בכניסה לכלא, ונתפס.
17. במעשיו אלו, קשר הנאשם קשר עם שריף לבצע פשע, והוא להכניס ציוד קצה רט"ן, להעבירו לאסירים אחרים, ולאפשר שימוש בטל"ס, בכלא, וכן להחזיק בכלא ציוד קצה רט"ן (רדיו טלפון נייד). הנאשם לקח שוחד משריף, בעד פעולה הקשורה בתפקידו, והכניס ארבע פעמים  לבית סוהר ציוד קצה רט"ן, אותו העביר לשריף, וכן עשה פעולה אסורה ברכוש טרור, הכול  ביודעו כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי, שמכשירי הטלפון הסלולריים יאפשרו קידום של מעשה טרור או קידום פעילותו של ארגון טרור, ובמטרה לפגוע בביטחון המדינה.

ב.         ואלו העבירות:

1. לקיחת שוחד – שלוש עבירות לפי סעיף 290 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").
2. קשירת קשר לפשע  - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.
3. פעולה אסורה ברכוש – עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור התשס"ה – 2005.
4. מכניס ציוד קצה רט"ן לבית סוהר בנסיבות מחמירות - שלוש עבירות לפי סעיף 52(ב)(2)(א), (ג) בצירוף ס"ק (3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971 (להלן: "הפקודה).
5. ניסיון להכנסת ציוד קצה רט"ן לבית סוהר בנסיבות מחמירות  - עבירה לפי סעיף 52(ב)(2)(א), (ג) בצירוף ס"ק (3) לפקודה בצירוף סעיף 25 לחוק.

בקשה לחילוט רכוש

בהתאם לפרק ד' לחוק איסור מימון טרור ולפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי(מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות כי בנוסף לכל עונש שיוטל על הנאשם, יחולט לאוצר המדינה רכוש הקשור לעבירה המצוי בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנאשם; רכוש של הנאשם שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירות; רכוש של אדם אחר, שהנאשם מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; רכוש של הנאשם בשווי של רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאפשר את ביצועה או שיועד לכך; רכוש של הנאשם בשווי של רכוש שהושג במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך, והכול בהתאם לסעיפים 12-15 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה – 2005 או לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

פירוט הרכוש:

25,000 ₪ הנמצאים בחשבונו של הנאשם בבנק הפועלים,  סניף 603, ח-ן  603521

 בבקרשה להארכת מעצרו כותבת הפרקליטות במחוז הדרום את הדברים הבאים:

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע – להכניס טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים לכלא, לשימושם ולשימוש ארגוני טרור, החדרת טלפונים סלולריים לכלא לאסירים ביטחוניים שהם פעילי טרור, וניסיון לעשות כן, עבירות רבות של לקיחת שוחד, ופעולה אסורה ברכוש טרור, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 290, 25 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, סעיפים 52(ב)(2)(1), (3),  בצירוף ס"ק (3) לפקודת בתי הסוהר וסעיף 8 לחוק איסור מימון טרור התשס"ה – 2005.

המשיב נעצר ביום 2.12.14 ומעצרו הוארך בפקודת בימ"ש, עד ליום 5.12.14 בשעה 12:00.

 בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

 ואלה נימוקי הבקשה:

 קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום.

הראיות בתמצית הן:

                     א.         הודאותיו של המשיב במעשים, במספר הודעות שנגבו ממנו.

                     ב.         תפיסת השעון הסלולרי על ידי סוהרים, ביום 2.12.14 בכניסה לכלא שקמה.

                      ג.          תפיסת חשבון הבנק של המשיב ובו הפקדות במזומן בסכום משוער כפי שתיאר המשיב, במועדים הרלוונטיים. חשבון הבנק הוקפא בצו בית בית משפט.

                     ד.         דו"חות סוהרים וקציני שב"ס לגבי האירועים.

                     ה.         סקירה לגבי שריף נאג'י, תפקידו בכלא, פעילותו, ומסמכים הנוגעים לכך משב"ס.

                      ו.          ראיות נוספות.

1. נגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק, שכן קיים יסוד סביר לחשש שיסכן את בטחון הציבור. חשש זה נלמד מהתנהגות המשיב, אשר בעודו משרת את בטחון המדינה, כסוהר חובה, קיבל לרשותו סכומי כסף גדולים, במספר הזדמנויות, והיה בקשר ממושך עם שריף, אסיר בטחוני המרצה עונש מאסר  של לא פחות מ-4 מאסרי עולם, בגין עבירות חמורות נגד בטחון המדינה, שממשיך את פעילותו נגד בטחון המדינה בכלא, והכניס לכלא שלושה טלפוני סלולריים, כדי שימצאו ברשות האסירים באגף, שהוא אגף בטחוני, בו מרצים מאסר אסירים רבים שביצעו עבירות ביטחוניות חמורות נגד בטחון המדינה.

 בשנים האחרונות, אנו עדים לניסיון חוזרים ונשים (וגם להצלחות) של הכנסת טל"ס לאסירים ביטחוניים בבתי הכלא במדינת ישראל. השימוש בטל"ס המוברחים בסיוע אסירים ואף סוהרים, באמצעים שונים ורבים לבתי הכלא, נעשה בידי האסירים הביטחוניים למטרות שונות, ביניהן מגעים של האסירים הביטחוניים עם ארגוני הטרור ברצועת עזה ובגדה. מעשיו של המשיב הם חלק משרשרת הברחת טלפונים המהווה סיכון לבטחון מדינת ישראל, שאותו יש למנוע, ורק בדרך של מעצר ממש, ניתן למנוע את המשך ביצוע המעשים.

1. נגד המשיב קמה חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק, שהנטל להפריכה מונח על כתפיו, שכן ביצע עבירות לפי חוק איסור מימון טרור.

1. נגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק, שכן קיים יסוד סביר לחשש שאם ישוחרר המשיב ממעצר ישבש את הליכי המשפט או יתחמק מאימת הדין.

1. מכל האמור לעיל עולה כי לא ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר, שלא ניתן לתת במשיב אמון בסיסי שיקיימו תנאיה של חלופת מעצר כלשהי ועל כן יש להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטים.

אשר על כן מתבקש בזאת בית המשפט הנכבד להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.