יוסי פרטוק
22.02.15 / 08:36
לפני כחודש נערך טקס הוקרה לזימנה ברהנה, או בשמו השני הידוע יותר בקרב יוצאי אתיופיה, זימנה ברהני. אלפים באו לחלוק לו כבוד. הלווייתו תערך היום בשעה 13:00 בלוד
אם ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, הגיע לטקס שנערך לכבוד אחד האנשים הכי חשובים בעליית יהודיה אתיופיה לישראל, זימנה ברהני, שהיה גם נציג הסוכנות היהודית וגם איש המוסד באתיופיה, אז בואו של הלוי מסמל יותר מכל את תרומתו הענקית לעליית יהודי אתיופי לישראל.
זמנה ברהנו או בשמו הידוע יותר זימנה ברהני, שהתעוות מאמהרית, נולד בשנת 1940 לערך בכפר אזזו, לסרמלה הגיע בילדותו, אשר באזור ווזבה שבחבל גונדר. אביו הוא ברהנו לוי, אחותו היא אלמיתו ברהנו, אשתו של הרב אדנה, דודו הוא מקונן לוי, מתלמידי פייטלוביץ׳ אשר למד בבריטניה ובן דודו הוא אברהם קהת, מנערי כפר בתיה. זימנה היה מתריסר נערי כפר בתיה, הקבוצה הראשונה, שעברה הכשרת הוראה מראשית 1955 ועד שחזרה לאתיופיה בשלהי 1957 בכדי לשמש בהוראה. זימנה שימש כמורה בכפרי אזור ווזבה עד 1960 עת התפטר בגלל הקיצוצים בתוכנית והלנת השכר ועבר לעבוד במשרות ממשלתיות באתיופיה.
בשנת 1965 הוא הגיע לישראל בשנית כתייר וזאת אחרי שיחה קשה עם יונה בוגלה בנושא העלייה. כאשר הגיע הבין שישנה התנגדות רבתית לעלייה ושהוועד הציבורי למען הפלשים בראשותו של פרופ׳ טרטקובר חסר שיניים. עוד הבין כי פרופ׳ תאמרת נפטר וכן גם הנשיא יצחק בן צבי ששימש כנשיא הכבוד של הוועד. בחזרתו לאתיופיה ניהל שיחה קשה עם יונה בוגלה.
בהמשך זימנה עבר לעבוד בחברה ישראלית שפעלה באתיופיה, כמדומני סולל בונה, ובשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, הוא הגיע לישראל להכשרה מקצועית במסגרת עבודתו. אולם זימנה נשאר בישראל, חיי בקיבוץ, התגייס לצבא, נפצע במלחמת ההתשה ונישא. כמו כן, זימנה פעל למען העלייה ובשנת 1971 הוא הצטרף לשוהים היהודים הבלתי חוקיים מאתיופיה ולשאר בוגרי כפר בתיה שחיו בארץ להקים את ״התאחדות יהודי אתיופיה בישראל״ שבראשה עמד חזי עובדיה. בשנת 1974 לאחר סכסוך הוא פרש מההתאחדות יחד עם זכריה יונה והרב אדנה שהקימו יחדיו את ״ארגון יהודי אתיופיה״. זימנה היה מעורב ברבים מפעולות העלייה. בשנת 1977 ובעקבות הצלחת הפעילים הממסד שניסה לסנדל אותם טען כי הוא לא יכול לעבוד עמם משום שאין ארגון אחד. בעקבות זאת שני הארגונים התאחדו תחת שמו של הראשון, הופעל לחץ כבד על חזי להתפטר ושאכן עשה זאת, וזימנה מונה ליושב ראש.
במקביל להיותו יושב ראש זימנה הועסק כעובד קליטה לעולי עסקת המשק, 1977, כאשר שכרו הגיע מהאגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה. בשנת 1980 הוא גויס למוסד ונשלח באביב להחליף את פרדה אקלום במחנות הפליטים. זימנה פעל במחנות כשנה וחצי בערך והשתתף במבצעים רבים. בהמשך הוא חזר לישראל ועבד בקליטת העולים מסודאן. לקראת מבצע משה זימנה היה האיש אשר בהמלצתו גויס זכריה יונה להיות האיש שיהיה אחראי על המבצע במחנות. לאחר מבצע שלמה, בשנת 1992, הוא מונה במקומו של מיכה פלדמן כקונסול הסוכנות באתיופיה (או מהל אגף האתיופים?) והיה האחראי על עליית יהודי קווארה וכל הנושא של הפלאשמורה.
אמש הלך לעולמו האדם שהיה לאגדה עוד בחייו והלוותיתו תערך היום בשעה 13:00 בבית העלמין בלוד. אלפיים מיוצאי אתיופיה ישתתפו בהלוויה שאמורה להיות הגדולה ביותר שנערכה בתוך העדה האתיופית.
