"מתייחסים לגוף של אישה כאל צנצנת סקס"

"התמונה שהעלת לא לעניין"
"קצת הגזמת"
"זה מוריד לך את הכבוד"
"את לא אמיתית"
"שמעי את הכי אמיתית"
"אף גבר לא ירצה מישהי כמוך"

בגלל שהעליתי את התמונה ההיא אני מופקרת, חסרת כבוד, שרמוטה, לא מעריכה את עצמה, צומי, מחפשת לייקים. וואו! תגידו, מה דעתכם לשפוט אנשים על פי ההתנהגות שלהם ולא על פי תמונות שהם מעלים לפייסבוק?

תבינו, הכבוד העצמי שלי לא נמדד בחיי המין שלי. לא נמדד בגברים ששכבתי איתם ולא בבגדים שאני לובשת או לא לובשת. הכבוד העצמי שלי נמדד במעשים שלי, בעקרונות שלי וביחס שלי לעצמי ולזולת.

זה בדיוק העניין של משטור הגוף. המטרה שלו היא ללמד אותי שהגוף שלי והמיניות שלי הן בעצם לא שלי. לשלוח תמונה חושפנית לבן הזוג שלך זה בסדר, אבל לעלות אותה כי את אוהבת אותה זה לא בסדר. וכשתיפרדו והוא יפרסם את התמונה, יגידו לך "למה שלחת בכלל, אל תסמכי על גברים".

כל עירום של אישה נראה בעיניכם כמשהו מיני, וזו טעות שאני לא הולכת לקחת חלק בה. מתייחסים לגוף של אישה כאל צנצנת סקס ואני לא מסכימה לזה.
ישבן אצל אישה? מיני. 
אצל גבר? לא (בהכרח).
שדיים אצל אישה? מאוד מיני.
אצל גבר? לא.
ירכיים של אישה? מיני.
ירכיים אצל גבר? לא.
יש איבר מין לגבר ואיבר מין לאישה. זהו.

כשבעיניכם אישה ששכבה עם 20 גברים שווה פחות מאישה ששכבה עם 5 או 2, זאת החפצה. ובנות, כשאתן מסתירות את המספר של הפרטנרים שלכן רק כדי להעלות את הערך של עצמכן, אתן מחפיצות את עצמכן ונותנת לגיטמציה לדבר הזה.

מבחינתכם אני לא ראויה לכבוד כי התפשטתי, או כי פירסמתי? אההה, אז תגידו שמותר לעשות הכל אבל רק שלא יראו, רק שלא ידעו, רק לא בפרהסיה. בסדר. אתם חשופים לעירום בכל פרסומת, סרט, קליפ – אבל כשמישהו "בלי מעמד" עושה זאת, אתם מתקוממים, מדברים ובוהים.