26.09.15 / 06:51
איתן מנור, בוגר בית הספר והיום קברניט בחברת "אלעל", היה והנחה את הערב שארגנו חברים למחזור. הנה הדברים שהוא כתב לאחר הערב המרגש
מחזור 1970 של ביה"ס התיכון "תגר",(היום רונסון),שסיים את לימודיו בשנה זו,שב והתכנס אמש באשקלון בבנין ה"קזינו" הישן המוכר לצעירים שבינינו כמתנ"ס.
מנהל המתנ"ס, אלי מלכה, הואיל בטובו לאפשר לבני המחזור להתכנס במקום ולחוות ערב של נוסטלגיה במלוא מובן המילה.
ומי היה שם?
המארגנים יהודית סלומון מתי רביבי, כן הבן של המחנך הדגול ,יענקל'ה בלום ורונית כהנא, ,עו"ד שמוליק כ"ץ,משה דנציגר,אביב שיר-און שגרירנו במדינות העולם,שלמה דולברג,איתמר ,זבולון ושרה,מלכה צייגר (שמיר),וסמדר ,איציק נעים וחיה,אלכסנדר ויוסי דינור,עו"ד דני פלד ותמר,ואני קברניט (עו"ד) איתן מנור שזכיתי גם להנחות את הערב הנפלא הזה.(קצרה היריעה מלהזכיר את כולם ועימם הסליחה).
נעדרו לצערנו כמה מטובי בנינו,כמו אבי דיכטר ואילנה,אבנר לוי איש הערבה,מיכה רותם איש המיסתורין,שייקה ברגמן, איילה גלסמן,אהרון חדד(טל),ועוד.
הי זה ערב שכולו נוסטלגיה,שנפתח בנשנוש של מיטב המטעמים שהביאו באי הכנס שלפתע נכנס לאולם אורח רם מעלה הלוא הוא.....גד הצלם המוכר בכינויו "פוטו גד". האיש והאגדה.
היה לי העונג להזמין אותו לבמה המאולתרת בכדי לברך את הבאים. אבא שלי מאד התרגש מהמעמד המכובד ואיחל לכולנו שנזכה להגיע לפחות לגילו....
אולם בין הנוכחים לא היו רק בני המחזור המדובר נכחו גם מורים שלימדו אותנו וחינכו אותנו בעיקר למעשים טובים:
ומי היה שם?
רות בן-עמר המורה האגדית לאנגלית
דינה גרייצר המורה להסטוריה עם הזכרון הפנומנלי שגם פצחה עימנו בזמר.
אלי כהן המורה לצרפתית המכונה "סטילו" שברך את הבאים בצרפתית מעולה.
ציון המורה לגדנ"ע קרי של"ח, שחיוכו הנצחי לא השתנה עם השנים.
ועודדה המורה לספרות שהיום מושכת ידה במכחול הציירים.
במהלך הערב הוזכרו שמותיהם של אלה שאינם איתנו. חברי מחזור שנפלו במערכות ישראל וכאלה שהלכו לעולמם מסיבות אחרות.
אחרי הנשנושים הגיע עת הנוסטלגיה
על המסך הוקרנו תמונות של אנשי המחזור בארועים שונים מחיי נערותנו/בגרותנו,החל ממסעות הגדנ"ע ,דרך ארועים שונים בביה"ס,תוך שהנוכחים מנסים לזהות את עצמם בתמונות המוקרנות. היו צחוקים.....
את הערב המרגש ליוו מתי רביבי על הקלידים ורותי גרשונוב על האקורדיון, בניצוחו של יענקל'ה בלום בשירה בציבור שזכתה בזיופים רבים אך מכובדים.
לפני סיומו של הערב,עלו לבמה כמה מה"בוגרים" והפליאו בסיפורי העבר,שאיש כמובן לא יכול היה לסתור את תוכנם כי ...מי זוכר? היה זה ערב שכולו נוסטלגיה.
זכרון וגעגועים לאשקלון של פעם,לקשר הבלתי אמצעי של איש לרעהו, לכבוד ההדדי של המורים לתלמידים וההפך,למשהו שהיה ואיננו עוד (וחבל...).
הפליא להגדיר זאת משה דיין שהוא בן מחזור אבל את התיכון עשה בפנימיה הצבאית ולא איתנו.וכך אמר: "כשאני נפגש עם בני מחזורי בפנימיה אני תמיד אומר להם שהקשר שלי אל בני מחזורי באשקלון חזק יותר מאשר איתכם". עם מחמאה כזו איש לא מתווכח..
אז זהו, עברו 45 שנה והמון השתנה בארץ במדינה באשקלון,אבל בינינו בני מחזור 1970,הקשר נשאר ורק התהדק. יעידו על כך דברי המשתתפים: "היה נפלא,מרגש,מצחיק,כבר מחכים למפגש הבא".
כבר כמעט חצות ,ואנשים מסרבים להיפרד. טוב, מי שנשאר עד הסוף גם השתתף בנקיונות ובסדור המקום.
תודות למארגנים,למנהל המתנ"ס ולכל בני המחזור על ערב מרגש ו"דביק" משהו.
אני נהניתי ואתם?.
.
