תמותה עודפת של 59 אנשים בשנה באשקלון

המחקר הגדול שנערך בחיפה, ובדק את השפעות הזיהום ממפעלי התעשייה הרבים באזור על בריאות האוכלוסייה, מיקד את תשומת הלב בחיפה. אולם מפת הזיהומים שמפרסם המשרד להגנת הסביבה מוכיחה שאין זה בהכרח האזור המזוהם ביותר במדינה.

רמת הזיהום בדרום הארץ אינה נופלת מרמת הזיהום בחיפה. שני האזורים המזוהמים ביותר בדרום הם המועצה האזורית נאות חובב, המרכזת חלק גדול מהתעשייה הכימית בישראל, וכן אשדוד שמשלבת קירבה למפעלים מזהמים וקירבה לתחנת כוח.

באזור רמת חובב נערכו מחקרים על הסכנות הבריאותיות שבזיהום, וזאת על רקע התוכניות להקמת עיר הבה"דים, מתוך דאגה לשלום החיילים שיתאמנו באזור. אבל הבדיקות האלה נערכו לאחר שנים רבות שבהן סבלו תושבי הקבע בנגב מזיהומי סביבה חמורים.

ד"ר אריה ונגר, סמנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, מסביר שרמת הזיהום לא בהכרח מעידה על רמת התחלואה הנגרמת מזיהומים אלה: "בכל אזור יש גורמי זיהום שונים. יש עשרות חומרים שאנחנו מגדירים כמסוכנים לבריאות ולכל אחד יש מאפיינים משלו. לכן לא ניתן להשוות בין אזורים רק על פי כמות שווה של זיהום באוויר או פליטות. אין לי ספק שגם באשדוד, ברמת חובב ובמקומות אחרים, מתים אנשים בגלל זיהום. אבל אין לנו נתונים מדויקים על כך, כי אין מחקרים ואין בדיקה רציפה".

מעבר לממצאי התחלואה, חשף המחקר את ערוות מגנוני ההגנה על הציבור מפני נזקי הזיהום: למעשה, אין למדינה כל זרוע הבוחנת על בסיס קבוע את הקשר בין הזיהום לשינויים בתחלואה. משרד הבריאות מודה שרק בחיפה התקיים מעקב ארוך שנים שבו נבחנה רמת התחלואה בסרטן, לעומת שאר האוכלוסייה. אך ציינו כי ממצאים דומים עשויים להתגלות גם באשדוד, הסובלת מרמה גבוהה של זיהום תעשייתי

בדצמבר האחרון דרש השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מחברת החשמל להפחית ב-10% את השימוש בפחם בתחנת הכוח חדרה, "אורות רבין", הנחשבת לאחד ממוקדי הזיהום הגדולים בישראל. חברת החשמל החלה בהתקנת "סולקנים" שמפחיתים את כמות הזיהום שפולטת התחנה הפחמית בעשרות אחוזים, אך מדובר בפרויקט יקר ומסובך שהשלמתו מתעכבת.

בדברי ההסבר לדרישה הודיע גבאי שהשימוש בפחם בתחנת הכוח בחדרה, גובה מתושבי האזור תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה, נוסף על תמותה עודפת של 59 אנשים בשנה באשקלון. משמעות הנתונים האלה היא שזיהומים הנגרמים משריפת פחם בתחנות הכוח מקצרים מדי שנה את חייהם של 214 אנשים במדינה. אולם טענה זו אינה מתבססת על בדיקה שנערכה בשטח.