"עכשיו אני מבינה שיש לי במה להתגאות"

 חזרתי עכשיו מנסיעה מיוחדת לאתיופיה. המשלחת הראשונה של תנועת נוער לאתיופיה.  למשלחת יצאו 15 בני ובנות נוער שעושים היום שנת שירות בשומר הצעיר ובבתי נחשונים. חלק מהמשתתפים הם יוצאי אתיופיה וחלקם לא. המפגש הזה יצר חוויה מיוחדת במינה. היה תהליך מדהים של חיבור לשורשים האישיים והיהודיים לכל חברי הקבוצה. היה מדהים לשמוע חניכה יוצאת אתיופיה אומרת במהלך המסע "עכשיו אני מבינה שיש לי במה להתגאות, שיש לי שורשים מדהימים ואני צריכה להיות גאה בזה. ועכשיו אני רוצה להעביר את זה הלאה" ולצידה חניכה חצי עירקית חצי אשכנזייה אומרת בהתרגשות מהולה בבכי: "הכרתי את הסיפור של יהודי אתיופיה. אבל עכשיו אני מרגישה שזה שלי, חלק ממני מהעם שלי. ואני מרגישה עכשיו יותר מחוברת לזהות היהודית שלי ומרגישה גאה להיות חלק המעם היהודי עם מורשת כל כך מיוחדת באתיופיה. ועכשיו גם אני רוצה לברר על השורשים האישיים שלי. אני יודעת המון על הצד האשכנזי במשפחה אבל לא יודעת בכלל על הצד העירקי"  שתי החניכות האלה מתמצתות את מטרות המסע הזה.  חיבור אישי של כולם לסיפור של ביתא ישראל וחיבור לעצמם, לשורשים של כולם.  במהלך המסע חקרנו וגילינו את הסיפור של ביתא ישראל. למדנו על החיים באתיופיה, על הכמיהה לירושלים ועל העליה החלוצית ומעוררת ההשראה לישראל דרך סודן. למדנו על המנהיגים האמצים של העליה והתמלאנו בהשראה. את המסע הדריכו עמרם אקלום, ובני פקדו הנהדרים והמעולים. הסיסמא של המסע הייתה: "המשלחת השומרית לאתיופיה- מרחיבים את האתוס הציוני" כל החניכים חזרו עם רצון עז לעשות פעולה במציאות, לספר ולהרחיב את סיפור העליה מעורר ההשראה של ביתא ישראל. עוד חודש נקיים סמינר בנושא "יציאה לפעולה" במהלך הסמינר אנחנו נדבר על העשייה ועל מה שאנחנו רוצים להביא לתנועה ולחברה מתוך המסע הזה.