דוד שחר
06.12.17 / 23:02
אחרי 20 שנה מגיע יעקב לארץ כנען יחד עם ארבעת נשיו, ילדיו והרכוש הרב שצבר, וכך בעצם מסתיימת לה הגלות של יעקב בחרן. הפגישה עם עשיו היא בלתי נמנעת והוא רוצה לערוך עימו "סולחה", כדי שהדרך לארץ כנען תפתח לפניו. הוא שולח שליחים לאדום כדי לבשר על חזרתו לארץ כנען. השליחים חוזרים ומספרים ליעקב על 400 אנשים שעומדים לרשותו של עשיו ועושים דרכם אליו. יעקב נלחץ מאוד מהמידע ורואה סכנה קיומית למחנהו. לכן, הוא מחלק את המחנה לשני מחנות, מתפלל לאלוהים ומבקש את עזרתו מול עשיו וגם מכין מראש מנחה גדולה לקראת המפגש הצפוי.
ליעקב אין אנשים שעומדים לרשותו והסיכוי לעמוד בלחימה מול עשיו קלושים ביותר. הוא חושש שעשיו עדיין כועס עליו ורוצה נקמה, והדבר עלול לעלות לו בחיי אדם. הוא רוצה מאוד לפייס את עשו במתנות גדולות של צאן ובקר ובכך לרכך את התנהגותו.
בניגוד לציפיות, המפגש עם עשיו מרגש ומפתיע מאוד, מפני שלעשיו אין כוונות לפגוע ביעקב או במשפחתו והוא מגיע למפגש ללא כוונות זדון. עשיו מתרגש באמת מהמפגש ויעקב עושה לו היכרות עם כל משפחתו. יעקב עובר את המכשול ודרכו פתוחה לארץ כנען ולבית אביו ואמו.
יעקב השתמש בשלוש אפשריות למפגש עם אחיו עשיו. חילק את מחנהו, התפלל לאלוהים לעזרה והכין מתנות רבות. יעקב יודע על ההבטחה האלוהית לשמור עליו - "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכול אשר תלך". יעקב לא יכול ולא רוצה להתמודד מול עשיו ואנשיו בכוח פיזי. הוא רוצה פיוס, שלום ולרכך אותו במתנות רבות ככול האפשר. האסטרטגיה של יעקב הצליחה. הפגישה בין יעקב לעשיו הצליחה מעל המצופה כשעשיו מחבק ומנשק את יעקב בחום והם בוכים יחד. עשיו מסכים לקחת את המתנות של יעקב והם נפרדים לשלום וכול אחד יוצא לארצו, עשיו לארץ אדום ויעקב לארץ כנען.
יעקב מגיע לארץ כנען לשכם וקונה חלקת אדמה ב-100 קשיטה מבני חמור אבי שכם. דינה בת לאה יוצאת לטייל עם בנות המקום ושכם בן חמור רואה אותה ואונס אותה בכוח. אח"כ הוא מבקש מאביו לקחת אותה לו לאישה. יעקב שומע על אונס דינה ומחכה שבניו יגיעו מהשדה. חמור אבי שכם מגיע ליעקב ומבקש ממנו את דינה לבנו. בני יעקב כועסים מאוד על האונס ומבקשים נקמה על חילול כבודה של דינה. הם מבקשים מחמור אבי שכם לערוך ברית מלה לכול הזכרים ואז הם יסכימו לתת את דינה לשכם. חמור מסכים לעסקה והם עורכים ברית מילה לכול הזכרים. ביום השלישי להחלמה מברית המילה, שמעון ולוי יוצאים "לנקמת דם" והורגים לפי חרב את כול הזכרים ואת חמור ובנו שכם. הם מוציאים את דינה משכם ובוזזים את הצאן, הבקר, הטף והנשים לעצמם. יעקב נאלץ לברוח מהמקום מפחד "נקמת דם" של אנשי המקום.
הנקמה של שמעון ולוי היא אכזרית מאוד. הם מציבים לנו אתגר מוסרי על מעשיהם. אנחנו לא יכולים לשפוט אותם על התנהגותם מפני שלאונס אין מחילה וסליחה.
בפרשה מסופר על כך שיעקב נשאר לבדו ונאלץ להיאבק מול מלאך ה' כול הלילה. המלאך לא מצליח לנצח את יעקב במאבק הפיזי עד עלות השחר. המלאך פוגע בכף ירכו של יעקב - "בגיד הנשה" - וכתוצאה מכך יעקב נשאר צולע על רגלו כל חייו (עד היום היהודים לא אוכלים את "גיד הנשה" בחיה). המלאך מבקש מיעקב שישחרר אותו ויעקב לא מסכים עד שהוא יתן לו ברכה. יעקב הוא לוחם מבטן ומלידה. המאבק של יעקב במלאך מראה לנו דמות של אדם חזק באופן פיזי ורוחני. הילד של אימא הוא הלוחם במשפחה. עוד בחרן הוא גולל את האבן מעל הבאר לבדו. במאבק מול המלאך הוא לא נכנע ונותן קרב ארוך לכל אורך הלילה עד שהמלאך נחלש לקראת השחר. הוא מקבל שם נוסף "ישראל" ובכך נסללת הדרך לעם גדול מצאצאיו. ליעקב יש לא רק כוח פיזי גדול אלא גם אמונה חזקה באלוהים.
יעקב הוא הוא דמות מורכבת וצבעונית בסיפור התנכ"י. על שמו נקרא "עם ישראל" שהיא זכות גדולה ביותר עבורו. הוא מוכיח לנו שהוא ראוי לשם "ישראל". המאבק של יעקב במלאך הוא כמו מאבקו של עם ישראל בכל הדורות על קיומו. במידה ועם ישראל יהיה מאוחד באמונתו ויהיה מסוגל לשמור על הברית עם אלוהים נהיה מוגנים תמיד וננצח את כול אויבנו.
אלוהים מברך את יעקב בשפע האלוהי ובהוספת השם "ישראל", הוא מראה לו את כוונתו לתת לו ולזרעו בעתיד את ארץ ישראל. רחל מתקשה מאוד בלידת בנה השני בנימין ומתה בגיל 30 בלבד. היא נקברת בבית לחם. אהבת חייו של יעקב רחל משאירה אחריה חלל גדול. הצרות של יעקב לא מסתיימות שם וראובן שוכב עם בלהה פילגש אביו ומחלל בכך את כבודו. יצחק אביו שהגיע לגיל 180 שנים מת. עשו ויעקב קוברים אותו יחד במערת המכפלה.
בפרשה, יעקב מבקש מבני ביתו לתת לו את כל הסמלים של עבודת אלילים והוא טומן אותם תחת עץ אלה ובכך הוא מבטל את כול עבודת האלילים במחנהו. עם ישראל עמד בגלות מול אנטישמיות, גזרות, שואה וחוסר מדינה שתגן עליהם. עלינו לשמור בקנאות על זכותנו לעם חופשי בארצו עם צבא חזק שיגן עליו מפני אויביו שלא בוחלים בשום אמצעי כדי למחוק את קיומנו מעל פני האדמה.
