סגולת ע"ב שמות הקודש

אם כן, אלה דברים שאין להם שיעור. מצווה עצומה וחסד עליון להפיץ עניין זה בקרב ישראל (גוי שיגע בעניין הזה מובטח לו שיינזק קשות ובודאי שלא יצליח לפעול כלום) ובלבד שיעשה בקדושה, בטהרה, בנקיות ובצניעות לשם שמים ובעבור כלל ישראל ולא לשום טובת הנאה אישית שכן אין חפצנו חס ושלום להזיק אלא רק להביא תועלת.

להלן עיקר המקורות מלוקטים, מקוצרים ומתורגמים עם הסברים מהזוהר שהובאו בשיעור המוקלט.

זוהר "בשלח" דף נא, ע"א.

"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" (שמות יד, יט). וְכִי השכינה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הוּא נִקְרָא הרי המלאך הוא נברא והשכינה היא אלוהות? אָמַר רַבִּי אַבָּא, כֵּן.

בֹּא רְאֵה, כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁרוֹצֶה הַמֶּלֶךְ, יוֹצֵאת מִבֵּית הַגְּבִירָה השכינה. וְכָל שְׁלִיחוּת שמעלים התחתונים מִלְּמַטָּה לַמֶּלֶךְ, נִכְנֶסֶת קֹדֶם לְבֵית הַגְּבִירָה להיכל השכינה, וּמִשָּׁם לַמֶּלֶךְ. נִמְצָא שֶׁהַגְּבִירָה הִיא הַשְּׁלִיחָה שֶׁל הַכֹּל, מִלְמַעְלָה לְמַטָּה להעלות את רצון התחתונים, וּמִלְּמַטָּה לְמַעְלָה להוריד להם שפע. וְעַל זֶה הִיא שְׁלִיחָה שֶׁל הַכֹּל.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵרֹב חֲבִיבוּתוֹ וְאַהֲבָתוֹ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִפְקִיד הַכֹּל בִּרְשׁוּתָהּ. אָמַר: כָּל הַשְּׁאָר לֹא נֶחְשָׁבִים כְּלוּם לְפָנֶיהָ. אָמַר: כל השאר שהן "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת" (שיר השירים ו, ח) וְגוֹ', עם כל זאת רק "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ו, ט). מָה אֶעֱשֶׂה לָהּ כדי להראות את גדולתה וחביבותה לפני? אֶלָּא הֲרֵי כבר כָּל בֵּיתִי בְּיָדֶיהָ? הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ כְּרוּז: מִכָּאן וָהָלְאָה כָּל דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ יִמָּסְרוּ בִּידֵי הַגְּבִירָה. הִפְקִיד בְּיָדֶיהָ כָּל כְּלֵי זֵינוֹמלחמתו, רְמָחִים, סְיָפִים, קְשָׁתוֹת, חִצִּים וַחֲרָבוֹת, בַּלִּיסְטְרָאוֹת, מוֹשְׁלִים, עֵצִים, אֲבָנִים, וְכָל אוֹתָם בַּעֲלֵיממוני עֲרִיכַת קְרָב.

אָמַר הַמֶּלֶךְ, מִכָּאן וָהָלְאָה הַקְּרָב שֶׁלִּי הפיקוד שלי נִמְסָר בְּיָדֵךְ, כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁלִּי, בַּעֲלֵי עֲרִיכַת קְרָב בְּיָדֵךְ. מִכָּאן וָהָלְאָה אַתְּ תִּהְיִי שׁוֹמֶרֶת שֶׁלִּי. מִכָּאן וָהָלְאָה, כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ אוֹתִי, לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר עִמִּי ישירות עַד שֶׁמּוֹדִיעַ לַגְּבִירָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "בְּזֹאת זאת היא הכינוי לשכינה יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג). נִמְצָא שֶׁהַכֹּל בְּיָדֶיהָ, וְזֶהוּ כְּבוֹד הַגְּבִירָה.

"וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" (שמות יד, יט). מָה הַטַּעַם מֵאַחֲרֵיהֶם? כְּדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ לְפָנֶיהָ כנגדה בַּעֲלֵי עֲרִיכַת הַקְּרָב, בַּעֲלֵי בַלִּיסְטְרָאוֹת, בַּעֲלֵי רְמָחִים וַחֲרָבוֹת, וְנִתְגַּלִּים לְפָנֶיהָ, שֶׁהֲרֵי הָיוּ בָאִים מַחֲנוֹת אֲחֵרִים לַעֲרֹךְ קְרָב בְּיִשְׂרָאֵל מִלְמַעְלָה אותם הכוחות הרוחניים שכנגד האוייבים הגשמיים, וְעַל כֵּן "וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" (שמות יד, יט) ליצור חציצה בינם ובין ישראל.

וְשָׁנִינוּ, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא שַׁלִּיט הַמְמֻנֶּה עַל הַמִּצְרִים, וְכִנֵּס שֵׁשׁ מֵאוֹת [רְבָבוֹת] מֶרְכְּבוֹת מְקַטְרְגִים, וְעַל כָּל מֶרְכָּבָה וּמֶרְכָּבָה שֵׁשׁ מֵאוֹת שַׁלִּיטִים מְמֻנִּים קָטֵגוֹרִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" (שמות יד, ז) וְגוֹ'. וְכִי שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר לֹא הָיוּ רִכְבֵי מִצְרַיִם? מָה הַטַּעַם שהוסיף הכתוב ואמר "וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם"(שמות יד, ז)? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, הָיָה ס"מ מַלְוֶה לוֹ לשר של מצרים שֵׁשׁ מֵאוֹת מֶרְכָּבוֹת שֶׁל מְקַטְרְגִים לְסַיֵּעַ לוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" (שמות יד, ז).

מָתַי הִשְׁלִים בא חשבון הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְס"מ? בַּקְּרָב עִם סִיסְרָא, שֶׁעִקֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת, וְנִמְסְרוּ בִּידֵי הַגְּבִירָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים" (שופטים ה, כא) וְגוֹ'. וְלֶעָתִיד לָבֹא כֻּלָּם עליונים ותחתונים יִמָּסְרוּ בידיהם של ישראל באופן סופי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה" (ישעיהו סג, א) וְגוֹ'. וְעַל זֶה הסוד רומז הכתוב "וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" (שמות יד, יט), שֶׁעֲתִידָה הַשְּׁכִינָה בְּסוֹףבאחרית הַיָּמִים לַעֲקֹר אוֹתָם לחלוטין מִן הָעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, "עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם" – זֶה אַבְרָהָם. "וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה" (שמות יג, כב) – זֶה יִצְחָק. וּשְׁנֵיהֶם נִמְצְאוּ מתחברים בַּשְּׁכִינָה. וְזֶה "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם". וַיִּסַּע – שֶׁנָּסַע מִצַּד שֶׁל חֶסֶ"ד, וְנִדְבַּק בְּצַד הַגְּבוּרָה, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִתְלַבֵּשׁ בְּדִין.

בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁלְמָה הַלְּבָנָה שהיא כינוי למלכות בשעה שצריכה לקבל את אורה / שפעה מֵהַכֹּל הספירות שמעליה, וְיָרְשָׁה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים ג' הקוים ימין שמאל ואמצע.

צַד אֶחָד קו ימין הִתְלַבֵּשׁ בַּעֲטֶרֶת של ספירת הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן בְּשִׁבְעִים חֲקִיקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁל הָאַבָּא הָעֶלְיוֹן החכמה ראש קו הימין שֶׁמֵּאִיר לָהּ.

הַצַּד הַשֵּׁנִי קו שמאל הִתְלַבֵּשׁ בְּרָמְחֵי של ספירת הַגְּבוּרָה, בְּשִׁשִּׁים מַכּוֹת אֵשׁ, וַעֲשָׂרָה שֶׁלָּהּ שֶׁיָּרְדוּ מִצַּד הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה היא הבינה הנמצאת בראש קו שמאל בְּמִנְהָגִים חֲקוּקִים.

צַד שְׁלִישִׁי קו האמצעי הִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשֵׁי אַרְגָּמָן הממצעים בין הימין לשמאל שֶׁלּוֹבֵשׁ הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָאִים של ספירת תִּפְאֶרֶת, שֶׁיּוֹרֵשׁ הַבֵּן הַקָּדוֹשׁ שהוא זעיר אנפין בְּשִׁבְעִים עֲטָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת מִצַּד שֶׁל הָאָב וְהָאֵם חכמה ובינה, וְהוּא כּוֹלֵל אֶת הַצַּד הַזֶּה וְהַצַּד הַזֶּה. ועליהן נוספו וּשְׁתֵּי עֲטָרוֹת מִצַּד שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, וְהֵםהמשלימים שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת.

צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת של הפסוק הראשון – ויסע, רְשׁוּמוֹת כַּסְּדָרִים בְּסֵדֶר יָשָׁר מלמעלה למטה,מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נִמְצְאוּ בְּחֶסֶ"ד, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר בְּסִדּוּר מְתֻקָּן.

אוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת של הפסוק השני – ויבא רְשׁוּמוֹת בְּגִלְגּוּל לְמַפְרֵעַ מלמטה למעלה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת הַשְּׁנִיּוֹת נִמְצָאוֹת בִּגְבוּרָה, לְגַלּוֹת דִּינִים וּמִינִים שֶׁבָּאִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל.

אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת של הפסוק השלישי – ויט הֵן אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת, לְהַרְאוֹת גְּוָנִים הממוזגים מצד הימין והשמאל,לְהִתְעַטֵּר בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ תפארת/ז"א. וְהַכֹּל הצירופים של ב' הפסוקים הראשונים מִתְחַבְּרִים וְנִקְשָׁרִים בּוֹ, וְהוּא מִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו מהם ומתחבר אליהם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר מלמעלה למטה, וְרוֹשֵׁם מקבל את רשמיו אֶת הַצַּד הַזֶּה וְאֶת הַצַּד הַזֶּה, כְּמוֹ מֶלֶךְ שֶׁמִּתְעַטֵּר בַּכֹּל.

כָּאן הצירוף שלושת הפסוקים נִרְשָׁם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חָקוּק בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם תֵּבוֹת היורדות מהמוחין שֶׁמִּתְעַטְּרוֹת בָּאָבוֹת, וכל השילוב הזה הוא מעשה הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶהוּ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, עִטּוּר שֶׁל הָאָבוֹת שֶׁמִּתְעַטְּרִים בַּחֲקִיקוֹתֵיהֶם בְּחִבּוּר כְּאֶחָד, שְׁלֵמוּת הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה. וְנִכְלָל בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵבוֹת הצירופים הראשונים, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל וְעִקַּר הַשָּׁרָשִׁים.

בֹּא רְאֵה, גּוּף הָעֵץ – אֲנִ"י שהוא שם אנ"י ומילויו, אָלֶ"ף נוּ"ן יוֹ"ד רומז על ט' הספירות המוריקות שפעם למלכות הנקראת אנ"י. רֹאשׁ שֶׁל כָּל עַנְפֵי הָעֵץ – וָה"וּ והוא הצירוף הראשון.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים עַל הַיָּם, רָאוּ כַּמָּה אוּכְלוּסִים, כַּמָּה חֲיָלוֹת, וְכַמָּה מַחֲנוֹת מִלְמַעְלָה ברוחניים וּמִלְּמַטָּה בגשמיים, וְכֻלָּם בְּכִנּוּס התאספו להילחם עַל יִשְׂרָאֵל. הִתְחִילוּ בִּתְפִלָּה מִתּוֹךְ צָרָתָם.

בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל צָרוֹת מִכָּל הַצְּדָדִים. הַיָּם בְּגַלָּיו שֶׁעוֹלִים לִפְנֵיהֶם. מֵאֲחוֹרֵיהֶם כָּל אוֹתָם אוּכְלוּסִים – כָּל אוֹתָם מַחֲנוֹת מִצְרַיִם. מֵעֲלֵיהֶם כַּמָּה קָטֵגוֹרִים. הִתְחִילוּ צוֹוְחִים לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

אָז כָּתוּב, "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי" (שמות יד, טו). וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא, אֵלַי דַּוְקָא, הַכֹּל תָּלוּי בָּעַתִּיק קוצו של עולם האצילות שהוא רחמים גמורים. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִגְלָה הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְנִמְצָא רָצוֹן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְאָז הָאוֹר שֶׁל הַכֹּל הֵאִיר.

זוהר בהעלותך דף קנא, ע"א.

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כָּל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים, וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה יוֹנְקִים וּמִתְבָּרְכִים בִּגְלָלָהּ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהִיא מְגִנָּה עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וְגוֹ' – זֶה כַּסֵּדֶר, וְאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ כֻּלָּן בְּדֶרֶךְ יָשָׁר.

שֵׁנִי שֶׁל יִצְחָק, לְהִמָּצֵא בְדִין לְגַבֵּי הַמִּצְרִים, וּלְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. וְעַל זֶה כָּתוּב וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, לְמוּל אֵלֶּה וּלְמוּל אֵלֶּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ סִדּוּר הָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ, וְלֹא בְדֶרֶךְ יָשָׁר כְּמוֹ זֶה. שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יִצְחָק בְּדִינָיו, לֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה.

כָּתוּב "זֶה אֶל זֶה" (שמות יד, כ). אוֹתָם החסדים שֶׁבָּאוּ מִצַּד אַבְרָהָם לֹא קָרְבוּ זֶה לָזֶה של דיני יצחק, שֶׁהֲרֵי לֹא יָכְלוּ להתחבר בטרם התגלה התפארת, מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר זוֹ שהיא השכינה המכונה באר ממנה דולים התחתונים שפע נִדְבְּקָה בְיִצְחָק מפני שמהותה הוא דינים וע"כ דבקה בדיני יצחק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה" (שמות יד, כ), עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹבשהוא התפארת והרחמים וְהִתְחַבֵּר בְּאַבְרָהָם, וְלָקַח אֶת יִצְחָק וְשָׂם אוֹתוֹ בָּאֶמְצַע בין החסד לרחמים, וְאָז הִתְקַשְּׁרָה הָאֱמוּנָה נעשה יחוד חיבור השכינה באבות זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְנִצְּלוּ יִשְׂרָאֵל.

כְּשֶׁמְּאִירָה כשמתחברת המלכות שהיא בְּאֵר זוֹ מִצַּד דיני יִצְחָק וְנִקְשֶׁרֶת בּוֹ ללא מיתוק, נַעֲשֶׂה דיניה רוגשים ועל כן מכונה המלכות יָם הַגָּדוֹל תַּקִּיף, וְגַלִּים חֲזָקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּזַעַף וְרֹגֶז בְּתַקִּיפוּת, נוֹטֵל לְמַעְלָה, עוֹלֶה, וְיוֹרֵד לְמַטָּה. אַבְרָהָם בָּא מוּלוֹ הגבורה למתקו החסדים אבל, וּמִתּוֹךְ רֹגֶז וְזַעַף וְחֵמָה וְתַקִּיפוּת של דיני הגבורה והמלכותזֶה אֶל זֶה לֹא הָיוּ מִתְקָרְבִים, עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב שהוא הרחמים והממצע ורק אז וְשׁוֹכֵךְ הָרֹגֶז, וּמֵמִיךְ מנמיך וְשׁוֹבֵר גַּלֵּי הַיָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהֹוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה" (שמות יד, כא) וְגוֹ'. מַה זֶּה "בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה" (שמות יד, כא)? זוֹ רוּחַ יַעֲקֹב שקֶּדֶם הוא המזרח מקום התפארת. "עַזָּה", תַּקִּיפָה לְמוּלוֹ לִשְׁבֹּר רֹגֶז יָם זֶה כדי שיהיה ברחמים לישראל ובדינים קשים לאויביהם. "וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (שמות יד, כא), רוֹקֵן הַיָּם מִמֵּי רֹגֶז, וְנֶחְלְקוּ הַמַּיִם לְצַד אַבְרָהָם וּלְצַד יַעֲקֹב שהם ב' צירופי היושר, וישראל הלכו בחרבה שהיא הגבורה הממותקת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (שמות יד, כא), לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, וְעַל כָּךְ כָּל הָאוֹתִיּוֹת של הפסוק השלישי הם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר כָּרָאוּי שבכוח המיתוק נבקעו המים.

וְיוֹדְעִים הַחֲבֵרִים לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר שהיא החסד והרחמים, לְהַתְקִין מַעֲשֶׂה כָּרָאוּי לעשות את החיבור רק בקדושה ולשם שמים. וּבְשֵׁם ע"ב זֶה קֶשֶׁר הָאָבוֹת, נִמְצְאוּ דְרָכִים לְדִין וּלְרַחֲמִים, לְסִיּוּעַ, לְחֶסֶד, לְיִרְאָה, לְתוֹרָה, לְחַיִּים, לְמָוֶת, לְטוֹב, לְרַע ולא ח"ו להבלים וענייני העולם הזה. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְיוֹדְעִים לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. הֲרֵי הָאָבוֹת שהם קשרי המרכבה בְּמַסָּעוֹת שמקבלים שפעם מלמעלה, בְּמַעֲשִׂים המתגלים במלכות, בִּקְשָׁרִים זיווגים שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים זֶה בָּזֶה מנהיגים העולם. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד ע"י הצדיקים שפועלים בעבור כלל ישראל, אֵין מִי שֶׁיָּקוּם לִפְנֵיהֶם!