רן בן שמחון
23.05.16 / 11:26
בדקה הזו זה קיים, וזה שלך לנצח. וזהו עוד סוד. זה רבי שמעון בר יוחאי וזה הסוד שלו. הסוד של החיים... לקראת היום המיוחד, ל"ג בעומר. הובא באדיבות מאתר ברסלב ישראל
הצדיקים – שמחת כל ישראל.
הוכחה לכך: צא לרחובות ישראל בליל ל"ג בעומר וביומו וראה כי כולם נוסעים אל הצדיק, אל רבי שמעון בר יוחאי זיע"א.
קשה להבין זאת. אנשים הגיעו ממרחקים, ממדינות שונות ברחבי העולם אל ארץ ישראל, אל מירון - מקום מנוחת הצדיק. כולם מרגישים שרבי שמעון בר יוחאי קורא להם. מדוע? זהו סוד. אך הסוד טמון עמוק בנשמה.
רבי שמעון בר יוחאי זכה לשלמות של דיוקן האדם ("נעשה אדם נאמר בעבורך"). אדם = "אדמה לעליון".
המדרש מספר שכאשר עלה משה רבינו למרום (להיכל שנקרא מרום), שם הייתה מונחת התורה, היה לו קשה מאוד. הוא ממש נאבק עם הקב"ה כדי להוריד את התורה. ומי עזר לו? רבי שמעון בר יוחאי. "עלית למרום, שבית שבי, לקחת מתנות באדם" (תהלים). "שבי" - ראשי תיבות שמעון בריוחאי.
משה רבינו הוריד לעולם את תורת הנגלה ואי אפשר היה להוריד את התורה ללא תורת הנסתר, ללא הפנימיות. רבי שמעון בר יוחאי הוריד לעולם את תורת הנסתר, תורת הסוד, הזוהר הקדוש, פנימיות התורה, לכן זכה לבחינה של אדמה לעליון ולכן גם זכה להיות לעזר למשה רבינו בקבלת התורה.
אדמה לעליון
כדי להדמות לעליון עלינו לבקש את פנימיות התורה. אין מדובר כאן בסודות ורזי הקבלה, שהם דברים גבוהים ולא כל כך מובנים, ובדרך כלל אף מרתיעים אותנו ונראים רחוקים. אלא, לדעת להסתכל על הדברים, לדעת שבתוכם מסתתרת פנימיות עצומה ונהדרת, ובדרך זו אנו זוכים לחיות בעולם הזה עם הכוח של אדמה לעליון.
חוסר החיבור לפנימיות, לעומק הדברים גורם לחיים להפוך למשעממים. לחיות בשאננות. להפוך כל דבר להרגל ולמצוות אנשים מלומדה. וכשזה קורה ח"ו, נופלים לעצבות, למרירות ולתרעומת, לחוסר הרגשה פנימית בלב.
רבי שמעון בר יוחאי העניק לנו את הסוד הגדול שלו. לדעת, להרגיש, להתבונן ולהתעמק. יש כאן אהבה אינסופית של הקב"ה ורצון שלו למשוך אותנו למעלה, להיות כמוהו – אדמה לעליון. ואת הכוח הזה מקבלים מתורת הסוד, כי ללא כוח זה העולם כולו הוא בחינה של כלי ריק. ובזכות הכוח הזה יוצאים מגלות הנפש. ושנדע זאת נבין שהסוד הוא הוא הפשט, משום שהוא מוביל אותנו להסתכל לעומק – על הרמזים, על ההשגחות הפרטיות האינסופיות בהן אנו מוקפים בכל רגע ורגע בחיינו. להסתכל על כל דבר ולבקש להבין איזה מסר מעביר לנו הקב"ה בכל מה שקורה לנו. בכל יום הקב"ה מעביר לנו את המסרים הללו כדי שנדע מהו הסוד של היום – "סוד ה' ליראיו".
נעמי הייתה אלמנה ואם שכולה, חסרת כל. אך היה לה את הנועם העליון על פניה, הוא פרץ ממנה החוצה, ואת זה ראתה רות ונשארה עמה. לכן, אדם שרוצה להגיע לתכלית שלו, לתיקון נשמתו, צריך להגיע לפנימיות של כל דבר, להתבונן ולחיות. כך הופכים החיים לשמחים יותר.
"כי לא תשתכח מפי זרעו" – סופי תיבות: יוחאי.
בזכות זרעו של יוחאי, הוא שמעון בר יוחאי, לא תשתכח התורה לעולם. והפסוק הזה בא לפני שירת האזינו שהיא כולה תוכחה, אך התוכחה של הצדיק היא גם חסד, היא שירה, היא דברי אלוקים חיים, וגם זו פנימיות.
"יהלמני צדיק חסד ויוכיחני". אומר רבי נתן (ליקוטי הלכות), כי בתוך השירה הזו יש כלל שמרמז על אותה פנימיות נפלאה שרבי שמעון בר יוחאי מגלה לנו: שהכול יבש, שומם, אן כבר טעם לחיים, וכשכך הם פני הדברים או אז צריך לצעוק אל ה'.
"כי יראה כי אוזלת יד ואפס עצור ועזוב ואמר אי אלוהימו, צור חסיו בו" (מתוך שירת האזינו). מתי מתחיל האדם לצעוק אל ה'? כשהוא אפס עצור ועזוב. כשהכל נסתם. אך כשצועק מקפיצים אותו הישר למאמר הסתום, שהוא כולל את כל המאמרות, ומחיה את כל המקומות, גם המטונפים ביותר, אליהם אדם עלול להגיע ח"ו. (ראה ליקו"מ ח"ב, יב).
שם הכל סתום. סודות. אך שם תמצא את סוד ה' ליראיו. שם אתה מבין בשביל מה אתה חי, שם אתה מבין למה ה' עשה כך ולא אחרת. שם אתה מבין שה' מתגעגע אליך, שכל תנועה שאתה עושה חשובה מאוד בשמים. כמו בימי הספירה הקדושים, ממאכל שעורים למאכל חיטים, אדם שובר מסכים, מרגיש שהוא מזדכך ומטהר, ואחרי רגע זה עובר. לא חשוב, בדקה הזו זה קיים, וזה שלך לנצח. וזהו עוד סוד. זה רבי שמעון בר יוחאי וזה הסוד שלו. הסוד של החיים. החיים יכולים להיות נפלאים אם נזכה לחיות את הפנימיות שלהם. ניגון וריקוד, התבודדות, תודה והודאה, ענוה ושפלות, להפר כעס ברחמים, לא להסתכל לצדדים, לוותר, להכניס קדושה לחול. (מתוך "באור פני מלך חיים").
יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי
יום פטירתו של רשב"י נתמלא אור גדול של שמחה אין קץ על הסודות הטמירים שגילה לתלמידיו באותו יום, ושנכתבו בספר הזוהר הקדוש. והיה אותו יום ארוך משאר כל הימים ולא שקעה שמשו עד שגילה כל מה שניתן לו רשות לגלות. אז נתן רשות לשמש שתשקע, וכששקעה השמש – יצאה נשמתו של רשב"י ועלתה למרום.
כאשר ניגשו להוציא את המיטה מן הבית היא התרוממה מאליה וריחפה באוויר. כך המשיכה מאליה עד לפתח המערה במירון והמוני אנשים הלכו אחריה, ללוות את הצדיק. ורצונו היה שיעשו את יום פטירתו יום שמחה בכל הדורות, כשם שהיה אז. ואכן, במהלך השנים הלכה וגדלה השמחה, הלכו ורבו הישועות שזכו להם שם המוני בית ישראל.
יהי רצון שנזכה.
הובא מאתר ברסלב
