היבטים משפטיים של סחר בסמים
14.12.20 / 08:18
עבירות סמים בישראל מתחלקות לשני סוגים עיקריים: עבירות סחר ועבירות שימוש עצמי. סחר בסמים היא העבירה החמורה מבין השתיים ובתי המשפט מוסמכים לגזור בגינה עונש מאסר של עד עשרים שנה.
כאשר מוגש כתב אישום בגין שימוש עצמי בסמים, עומד העונש על שלוש שנות מאסר בלבד. סחר בסמים הוא מעשה פלילי ופירושו מכירה או ניסיון למכירה של סם. חשוב לציין כי יסודות העבירה מתקיימים, גם אם הסם לא עבר אל הקונה בסופו של יום.
בתי המשפט רואים בחומרה את העבירה של סחר בסמים ובבואם לגזור את עונשו של הנאשם, יילקחו בחשבון כל נסיבות העבירה, לרבות עבר פלילי קודם של הנאשם.
שימוש עצמי מול סחר
החוק בישראל אוסר על כל שימוש בסמים, בין אם מדובר בשימוש עצמי ובין אם בסחר. עבירת השימוש העצמי, פחות חמורה, באופן משמעותי, בעיני החוק, מאשר עבירת סחר בסמים. על כן, בתי המשפט יכולים לגזור בדינה עד שלוש שנות מאסר, זאת בניגוד לעבירת הסחר, דינה עד עשרים שנות מאסר.
כיצד מבחין החוק בין עבירת שימוש עצמי לבין עבירת סחר בסמים? ההבדל הוא בכמות הסם.
פקודת הסמים המסוכנים כוללת רשימה של כל סוגי הסמים, כאשר לכל סוג סם, קבועה כמות סם מקסימאלית של שימוש עצמי. נתפסה כמות גדולה יותר? על הנאשם יהיה להוכיח כי מדובר על שימוש עצמי ולא על סחר בסמים.
סחר בסמים ועבירות סם - עמדת בתי המשפט
בכל משפט פלילי, אשר מסתיים בהרשעה, מגיע שלב הטיעונים לעונש. הפרקליטות מציגה דרישה לעונש ואלו הסנגור, תפקידו, להציג טיעונים המצדיקים עונש מופחת יותר לנאשם.
מטבע הדברים, הפרקליטות אינה מבקשת מבית המשפט כי יטיל את העונש המקסימאלי בכל תיק של סחר בסמים אך במרבית התיקים, מדובר על עונש מאסר ממושך.
בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם, יילקחו בחשבון, שיקולים שונים, בקביעת העונש, למשל:
- האינטרס הציבורי: לנגד עיניו של בית המשפט יעמוד תמיד האינטרס הציבורי, הדורש כי הענישה הפלילית, תרתיע מביצוע מעשה פלילי. ככל שנסיבות העבירה חמורות יותר, כך דורש האינטרס הציבורי, כי העונש יהיה חמור יותר.
- 2. חומרת העבירה: נקודת המוצא היא כי סחר בסמים היא אחת העבירות הפליליות החמורות ביותר וכך רואה אותה בית המשפט.
- 3. היקף הסחר: ישנה משמעות גדולה להיקף הסחר, שהרי מכירות בודדות, דינן, יהיה שונה ממצב שבו עסק הנאשם בסחר במשך תקופה ארוכה.
- עבירות קודמות: אחד השיקולים המרכזיים של בית המשפט הוא גיליונו הפלילי של הנאשם. אם ביצע הנאשם עבירות סמים קודמות, לא נותר לבית המשפט, אלא להסיק כי יש צורך בענישה חמורה ביותר, כדי להרתיע את הנאשם מלחזור על המעשה. אדם ללא עבר פלילי קודם, ייתכן ובית המשפט יקל בעונשו.
האם ישנה חשיבות לסוג הסם?
הדין קובע באופן חד משמעי, מהי הכמות עבור כל סוג סם, אשר תיחשב כשימוש עצמי. אם נתפסה על החשוד, כמות סם גדולה מזו הקבועה בפקודת הסמים, לגבי אותו סוג סם, החזקה היא כי הסם מיועד היה למטרת סחר.
במקרים מעין אלו, עובר נטל ההוכחה אל הנאשם ועליו יהיה להוכיח כי הסם נועד לשימוש האישי ולא למטרות סחר בסמים. כאשר מדברים על עבירות סמים, האם ישנה חשיבות לסוג הסם?
על פניו, נדמה כי אין חשיבות לסוג הסם אך בפועל, ככל שמדובר בסם קשה יותר וממכר יותר, כך רואה בית המשפט בעבירת הסחר, כחמורה יותר.
הסיבה לכך ברורה: ככל שהסם מסוכן יותר, הנזק שעבירת הסחר גורמת, הוא רב יותר. על כן, ענישה חמורה יותר, עומדת בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.
נאשמים צעירים בעבירות סמים
עבירות סמים, הן של שימוש עצמי והן של סחר בסמים, שכיחות מאוד בקרב צעירים, אשר אינם תמיד עבריינים בנשמתם, אלא ביצעו את העבירה, מתוך מצוקה, לחץ סביבתי וכיו"ב.
במקרים של נאשמים צעירים ובמקרים אחרים בהם ברור לבית המשפט, כי אין המדובר בעבריין מלידה, תישקל האופציה של שיקום.
בית המשפט לא יורה על שיקום, אלא אם שוכנע כי הנאשם מתחרט על מעשיו, אינו מעוניין לחזור למעגל הפשע ואם יעבור שיקום, יוכל לחזור למוטב ולהשתלב שוב בחברה, כאדם שומר חוק. סחר בסמים היא עבירה פלילית, מן החמורות ביותר. כאשר מדברים על עבירות סמים, יש להבחין בין שימוש עצמי בסם לבין סחר. ישנו שוני מהותי בחומרת העבירות, הבא לידי ביטוי בענישה.