הסטטיסטיקה של הרשלנות הרפואית בישראל
01.01.24 / 20:40
תביעות רשלנות רפואית מהוות אחוז גבוה מתביעות הנזקין המוגשות בישראל. בתביעות מסוג זה, מטופל טוען כי חווה טיפול רפואי רשלני על ידי הנתבע ומוכיח כי נגרם לו נזק.
הסטטיסטיקה לגבי מקרי רשלנות רפואית בישראל ולגבי תביעות משפטיות לפיצוי בתחום מעלה שאלות רבות אודות מערכת הבריאות ובהן המאמר יעסוק.
כמה תביעות בגין רשלנות רפואית מוגשות?
בכל שנה כמות התביעות בגין רשלנות רפואית גבוה מהשנה הקודמת. ראש הטופס
תחתית הטופס
ב-48% מהתביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו בשנים האחרונות - התובע זכה. כלומר, כמעט במחצית מהתביעות, בית המשפט קבע שהגורם הרפואי התרשל בעבודתו. בתביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו כנגד מוסדות רפואה ציבוריים בשנים האחרונות, 54% הוכרעו לטובת התובע.
מה הטענות העיקריות שעולות?
- הטענה העיקרית היא כי הטיפול הרפואי בוצע ברשלנות.
- 49% מכלל התיקים על ביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית.
- 31% מהתיקים על להתרשלות באבחון.
- 16% מהתיקים על התרשלות בבחירת הטיפול.
- 5% מהתיקים על מעקב לקוי אחרי המטופל במחלקה.
- 5% מהתיקים על התרשלות בטיפול לאחר ניתוח.
בחלוקה לתחומים של התיקים, תיקי הלידה והגניקולוגיה מהווים יותר מ-46% מכלל התיקים וכי שיעור הפיצוי ששופטים פסקו בתיקים אלה מהווים יותר מ-55% מסך הפיצויים שנפסקו בתביעות בגין רשלנות רפואית בישראל.
האם יש יותר מדי תביעות או יותר מדי מקרי רשלנות רפואית?
מערכת הבריאות בישראל הבהירה כי העלייה במספר תביעות הרשלנות הרפואית בארץ לא מצביעה על הידרדרות באיכות הטיפול הרפואי שמקבלים מטופלים, אלא נובעת מגורמים אחרים כמו גידול באוכלוסייה, מודעות גוברת של הציבור לכשלים אפשריים בטיפול רפואי והתקדמות בטכנולוגיה הרפואית, שמעלה את רף הציפיות של המטופלים.
עם זאת, לפי מסמך הכנסת, מקרי פטירה שעוררו חשד לרשלנות רפואית, אירעו בהשפעת נסיבות שניתן היה למנוע, בניהן, תופעות לוואי של תרופות והרעלות מתרופות, תקלות בניתוחים, תקלות במכשור רפואי והנסיבה המרכזית סיבוכים של ניתוחים.
ממצאי הלשכה המרכזית הסטטיסטיקה, מעלים כי שיעור הפטירות כתוצאה מזיהומים עלה בעשור האחרון בישראל.
כשמצרפים לכך, את ממצאי דו"ח המבקר המדינה מ-2011, המצביעים על ליקויים קשים בהתמודדות עם זיהומים במוסדות רפואיים, מתחזקת ההשערה, כי הגידול במספר תביעות הרשלנות הרפואית משקף הידרדרות בתנאי הטיפול שמציעים בישראל.
בעקבות תביעות הרשלנות הרפואית הרבות המוגשות לבתי המשפט, בשנת 2012, מבקר המדינה המליץ למוסדות הרפואה בישראל להקפיד יתר על המידה ולדווח על כל אירוע חריג, בנוסף לעריכת תחקירי אירועים בהתאם.
כיצד ניתן להתמודד עם הסטטיסטיקות ומערכת הבריאות בישראל?
החשש הוא כי כמות תביעות רשלנות רפואית גדלות משנה לשנה בשל כך שגורמי רפואה בין אם באופן פרטי ובין אם מוסדות רפואיים לא מקצועיים מספיק.
מדובר בחשש חמור ביותר, שכן כל רשלנות רפואית עלולה להשפיע ולשנות מקצה לקצה חיי אדם ואף להוביל למוות.
לצד הנחה זו, יש לזכור שלא תמיד מדובר בחוסר מקצועיות מצד הרופאים, שכן בשנים האחרונות הטכנולוגיה הרפואית מתפתחת ובעקבותיה, מטופלים מצפים לטיפול האיכותי ביותר ולשינויים ברמה הגבוהה ביותר מהטיפול שאותו הם מקבלים.
יש צורך להגביר את המודעות לנושא הרשלנות הרפואית, הן בפני הגורמים הרפואיים ובשלב מוקדם ככל האפשר של עיסוקם בתחום הרפואי והן בפני המטופלים.
על המטופלים חלה אחריות אישית לבדוק את ההיסטוריה של אותו גורם רפואי שמטפל בהם ולברר את הסיכוי שהטיפול הרפואי יהיה רשלני.
בפועל, כל ליקוי בטיפול עשוי להוות בסיס לתביעה, כל עוד ניתן להוכיח כי נגרם נזק למטופל.
כמו כן, יש להביא בחשבון כי בתי המשפט מתייחסים בכובד ראש מיוחד לרשלנות בתחום ההיריון והלידה ומגלים נכונות לפסוק פיצויים ניכרים בתביעות העוסקות בכך.
שימו לב, כי בכל מקרה, ניתן לשקול הגשת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה של המטופל ובגין הפרת זכותו.
בסיכומו של דבר, לא כל נזק שנגרם למטופל נובע מרשלנות רפואית, לעיתים מדובר בתולדה של סיבוך בלתי נמנע בטיפול.
לכן, הגשת תביעת רשלנות רפואית תיעשה רק במקרים בהם קיים נזק ממשי שניתן לעמוד על קיומו, בנוסף לכך שטרם הגשת תביעה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מתאים.