טיפול בפוסט-טראומה בקרב יוצאי צבא
05.08.24 / 14:04
פוסט טראומה צבאית, או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), היא סוגיה בריאותית חמורה הפוגעת בקרב אנשי מילואים ויוצאי צבא. מצב זה נובע מחוויה או מעדות לאירועים טראומטיים, בעיקר בקרב. תסמינים כמו פלאשבקים, חרדה קשה ומחשבות בלתי נשלטות עלולים לשבש באופן עמוק את חיי היומיום.
פוסט טראומה צבאית, או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), היא סוגיה בריאותית חמורה הפוגעת בקרב אנשי מילואים ויוצאי צבא. מצב זה נובע מחוויה או מעדות לאירועים טראומטיים, בעיקר בקרב. תסמינים כמו פלאשבקים, חרדה קשה ומחשבות בלתי נשלטות עלולים לשבש באופן עמוק את חיי היומיום.
הגדרה והיקף הבעיה בישראל
תופעה זו הידועה בכינויה הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), היא בעיה בריאותית נפשית משמעותית הפוגעת באלפי יוצאי צבא בישראל. מצב זה נובע מחשיפה לאירועים טראומטיים, במיוחד במהלך לחימה. תסמיני PTSD מגוונים ויכולים להשפיע קשות על חיי היומיום. יוצאי צבא עשויים לסבול מפלאשבקים, סיוטים, חרדה קשה ומחשבות בלתי נשלטות על האירועים הטראומטיים אותם חוו.
בישראל, השכיחות לפוסט טראומה בקרב יוצאי צבא מושפעת מכמה גורמי סיכון. אלה כוללים חשיפה קודמת לטראומה, עוצמת חוויות הלחימה וחוסר במערכות תמיכה חברתיות. השפעות PTSD חורגות מהפרט ומשפיעות על מערכות יחסים, ביצועים בעבודה ואיכות חיים כללית. יוצאי צבא עשויים להתקשות לשמור על תעסוקה יציבה ויחסים בין אישיים בריאים עקב הנטל הרגשי והפסיכולוגי של חוויותיהם.
אבחון וטיפול
קשיים באבחון
אבחון בקרב אנשי מילואים ויוצאי מהשירות הסדיר כרוך באתגרים רבים. הסטיגמה הקשורה בבריאות הנפש מונעת פעמים רבות מאנשים לפנות לעזרה, מחשש שיתפסו כחלשים או כלא כשירים לשירות. בנוסף, יוצאי צבא רבים נוטים להדחיק את החוויות הטראומטיות שלהם, מה שמקשה על זיהוי תסמיני PTSD. תת-דיווח זה עלול להוביל לעיכובים באבחון ובטיפול, ולהחריף את המצב. החפיפה בין תסמיני PTSD להפרעות נפשיות אחרות, כמו דיכאון וחרדה, מקשה עוד יותר על תהליך האבחון.
טיפולים נפוצים
למרות הקשיים באבחון וטיפול בפוסט טראומה , תהליך הטיפול נעשה על ידי טיפול פסיכולוגי, ובמיוחד טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ועיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים (EMDR), נמצאים בשימוש נרחב. CBT מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים הקשורים לטראומה, בעוד EMDR מסייע לעבד זיכרונות טראומטיים באמצעות תנועות עיניים מודרכות. תרופות, כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRIs) כמו סרטרלין ופארוקסטין, ניתנות לעתים קרובות להקלה על תסמינים כמו חרדה ודיכאון. טיפולים אלו נועדו להפחית את חומרת תסמיני PTSD, לשפר את התפקוד היומיומי ולשפר את איכות החיים הכוללת של יוצאי צבא. עם זאת, הצלחת הטיפולים תלויה במידה רבה באבחון מוקדם ובנכונותם של יוצאי הצבא להשתתף בתהליך הטיפולי.
השלכות חברתיות וכלכליות
השפעה על המשפחה
להשלכות החברתיות של פוסט טראומה בקרב יוצאי צבא יש השפעה עמוקה, במיוחד על הדינמיקה המשפחתית. יוצאי צבא עם PTSD מתקשים לעיתים קרובות בוויסות רגשי, מה שמוביל למתח וסכסוכים מוגברים בבית. בני משפחה עשויים להתקשות להבין את החוויות והתסמינים של יוצא הצבא, מה שעלול להוביל לתחושות של ניכור ותסכול עבור שני הצדדים. ריחוק רגשי זה יכול להעיק על מערכות יחסים, וליצור מעגל של חוסר הבנה ונסיגה רגשית. הנטל על בני המשפחה הוא משמעותי, שכן ייתכן שיהיה עליהם לספק תמיכה מתמשכת תוך כדי התמודדות עם התגובות הרגשיות שלהם למצבו של יוצא הצבא.
השפעה על התעסוקה
מבחינה כלכלית, לפוסט טראומה יכולות להיות השלכות חמורות על יוצאי צבא. תסמינים כמו חרדה קשה, קשיי ריכוז ועצבנות עלולים לפגוע באופן משמעותי בתפקוד בעבודה, מה שמקשה על מציאה ושמירה על תעסוקה יציבה. יוצאי צבא עשויים להתמודד עם קשיים בעמידה בלוחות זמנים של עבודה, עמידה ביעדים ואינטראקציה עם עמיתים, מה שעלול להוביל לאובדן עבודה וחוסר יציבות כלכלית. מצוקה כלכלית זו משפיעה לא רק על יוצאי הצבא אלא גם על משפחותיהם, מה שעלול להוביל ללחץ נוסף ולהחמרה של תסמיני PTSD. מעגל האבטלה ואתגרי בריאות הנפש יוצר תרחיש מורכב הדורש מערכות תמיכה מקיפות על מנת לטפל הן בצרכים הפסיכולוגיים והן בצרכים הכלכליים של יוצאי צבא.