נזקי הסופה מי ישלם על הנזקים?

 האם מגיע לכם פיצוי בגלל מזג אוויר קיצוני שגרם לכם נזק?

שערי השמיים נפתחו וקיתונות של מים כאילו נשפכו במכה אחת על הקרקע. יחד עם הברכה לשדות ולגידולים ומילוי מקורות המים, קורים מסתבר גם נזקים עצומים.

רחובות אשקלון נתמלאו במים משמיים, יחד איתם גם דירות התושבים. כבישים ומכוניות שטבעו. בגדי חתונה שנהרסו בשנייה אחת ויחד איתם נופץ חלום החתונה הזוהרת.

הרי מדובר בנזקי טבע או כח עליון כזה שלפי התפיסה מנקה מאחריות נזיקית את חברות הביטוח מלפצות בגין הנזקים האומנם??

לפני שאכנס לגופם של הסברים משפטיים מורכבים יש נושא בסיסי שחייב להבין.

חובה מולידה זכות

כאשר מוטלת חובה על אחד, הרי שהיא יוצרת זכות לאחר. וזו התורה כולה על רגל אחת

אומנם מרביתם של פוליסות ביטוחי הדירות, כוללים סעיף נזקי שטפונות. אולם מי יפצה בגין נזקי הרכבים ו/או העסקים אשר סעיף כח עליון לכאורה מנקה את חובת האחריות מחברות הביטוח.?

 וכיצד נתמודד עם טענת הלא יכולתי לצפות ולכן איני אחראי

האם העירייה שעליה מוטלת החובה להתאים את ניקוזי העיר לחורף והיא אף גובה מיסוי מהתושבים. יצאה מידי חובתה כלפי נזקי האזרחים?

האם רשות הניקוזים היא האחראית?

כאשר על גוף ציבורי מוטלת אחריות שהיא, הרי שנולדה לו חובת זהירות כלפי אותה אחריות. בגין התרשלות על הפרת חובת הזהירות חייב הוא בפיצוי הנזיקי כלפי הנפגע מאותה הפרה.

ומה עם טענת הכח העליון שלא ניתן היה לצפות??

ביהמ"ש העליון בפרשת ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה, כבר נדרש לשאלה זו וקבע כי במקרה של שיטפונות אין מדובר בתופעה חריגה וכי על הרשות להיות מוכנה להתמודד עם תופעות אלו מכוח חובת הזהירות המוטלת עליה!

וכך קבעה כב' השופטת חיות:

" כי אין לקבל את טענת העירייה כי בשל היקפם החריג של גשמי החורף, אין לייחס לעירייה יכולת או חובה לצפות מראש את הפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מכך."

דוגמא נוספת לעניין הטלת חובת הזהירות וכפועל יוצא את הפיצוי בפועל על העיריה, ניתן לראות ב- ת"א 3142-06 ברוך נובק נ' עיריית חיפה. במקרה זה מי הגשמים חדרו למוסך וגרמו לנזקים רבים. והעירייה טענה להגנת כח עליון וכי לא ניתן היה לחזות/לצפות את הנזק ולכן קמה לה לעירייה הגנה בדבר חובת הזהירות  המושגית המוטלת עליה.

אולם גם כאן ביהמ"ש קבע נחרצות כי העירייה אחראית לנזק משום שלא דאגה להקים תשתית ניקוז ראויה. אולם חידושה של החלטה זו היה נעוץ בקביעה כי אף אם שיטפונות ו/או הצפות חורף מתקיימות רק אחת לכמה שנים, הרי שעל הרשות המקומית לצפות התרחשות שכזו. ולהקים תשתית ניקוז ראויה שתוכל להתמודד ולקלוט את כמות מי הגשמים אלו.

נזקי הצפה של בתים או דירות

בנוסף, עולה שאלת ההבדל בין המונחים סערה, שיטפון וסופה, שאלה שתיבחן בדרך כלל לאור נתוני עוצמת הרוחות מול השרות המטאורולוגי ואשר יכולה להידחות על ידי חברת הביטוח בנימוק של כוח עליון.

דירות רבות בישראל מבוטחות בביטוחי דירה שכוללים, רובם ככולם, נזקי סערה. לכאורה המצב הוא פשוט, אך עולה השאלה מה נכלל ומה לא במסגרת נזקי סערה. כך, למשל, מים החודרים דרך קירות או דרך התקרה אינם נכללים בגדר נזקי סערה ואז בגינם יש לבדוק אופציית התביעה כנגד המזיק, כדוגמת כנגד זפת הגג או כנגד בעל מקצוע אחר האחראי לנזקים.

בנוסף, עולה שאלת ההבדל בין המונחים סערה, שיטפון וסופה, שאלה שתיבחן בדרך כלל לאור נתוני עוצמת הרוחות מול השרות המטאורולוגי ואשר יכולה להידחות על ידי חברת הביטוח בנימוק של כוח עליון.

בנוסף, קיימת כאמור האופציה של תביעה נזיקית בגין ההצפות כנגד הגורם המזיק, כאשר בתי המשפט הכירו עקרונית באחריותן של עיריות ומועצות מקומיות באי מניעתן של ההצפות. וזאת, בנוסף לאפשרות תביעת רשות הניקוז הרלוונטית, אם תוכח אחריותה.

נזקים לרכבים חונים בשל פגעי מזג האויר

בשל מזג האויר הקיצוני, נזקים מסוג זה ברכבים חונים הם שכיחים למדי, כדוגמת עצים הנופלים ופוגעים באותם הרכבים.

במקרה זה, קיימת ראשית האופציה הביטוחית, במידה ויש ביטוח רלוונטי (מקיף), בכפוף לתשלום השתתפות עצמית על ידי בעל הפוליסה. מעבר לכך, קיימת אופציית התביעה כנגד הגורם המזיק, שבמקרה זה הינו בדרך כלל הרשות המקומית או הבעלים הפרטי של המקרקעין בו אירע הנזק.

כמובן, שגם במקרה זה הדברים אינם פשוטים וטעונים פעמים רבות הוכחה משפטית מורכבת, לרבות האחריות המוטלת על הרשות המקומית. במקרה של עירייה, נקודת המוצא של האחריות הכללית נובעת מפקודת העיריות. אבל, לא אחת קבעו בתי המשפט כי אין מדובר באחריות מוחלטת, לפיה המועצה המקומית יכולה להיות בכל מקום ובכל שעה אלא יש לבחון את נסיבות המקרה מצד אחד ומה עשתה הרשות המקומית כדי למנוע את הנזק מבעוד מועד מצד שני.

היעדרות מעבודה או הפסד עבודה בשל פגעי מזג האויר

אם עובד נעדר ממקום עבודתו בשל תנאי מזג האויר, אין הוא זכאי לתשלום בגין יום זה. אותו עובד, יכול לבקש ממעבידו כי יום היעדרותו ייחשב לו כיום חופשה, במידה ונותרו לו שכאלה במכסה.

לעומת זאת, אם עובד הגיע למקום עבודתו על אף מזג האויר ומקום העבודה סגור או, לחילופין, מעסיקו החליט לשחררו לפני כן או על יום עבודה מקוצר, אותו עובד זכאי ליום עבודה מלא.

לסיכום, בטרם תפעלו לקבל את הפיצוי המגיע לכם, הישמעו להוראות הרשויות ושמרו על עצמכם ועל בריאותכם. לאחר מכן, ועל מנת שתוכלו לקבל פיצוי על הנזקים אשר נגרמו לכם, דאגו לשמור כל מסמך רלוונטי וכל מכשיר שבגינו אתם דורשים פיצוי, והחשוב ביותר – אל תוותרו על זכותכם לפיצוי, ואם יש צורך – היעזרו בעו"ד העוסק בתחום זה.

הכותב הוא מאיר גבעתי, עו"ד 08-6443544 או באתר